נחל עמל – הבדלי גרסאות

בשנת [[1944]], תפוקת הנחל הייתה בין 3,000 ל-3,500 [[מטר מעוקב|מ"ק]] לשעה, והוא השקה שדות של שבעה משקים שונים. בתקופה זו 50 אחוזים ממי הנחל היו שייכים ל[[קרן קיימת לישראל]], והשאר לערביי האזור. רוב המים השייכים לקרן קיימת שימשו לבריכות דגים ולשדות פלחה{{הערה|1=שם=הארץ{{!}}|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1945%2F03%2F04&id=Ar00306&sk=6274CFD7 מפעולות המועצה באיזור הגלבוע בשנת 1944], בעיתון הארץ, 4 במרץ 1945}}.

באותה תקופה, אופן חלוקת הנחל ומימיו בצורה נכונה למשקים השונים ולתושבי האזור, יחד עם העובדה שאפיק הנחל ותעלותיו לא היו מסודרים מספיק, גרמו לכך שכחצי מכמות המים אבדה בדרך מהמעיין ועד לאזורי ההשקאה. בשל כך הקימה המועצה האזורית "ועדה לענייני האסי", שקבעה בהסכמת כל הצדדים כי מחצית ממי הנחל יוענקו לערבים וליהודים כאחד הנמצאים מבית שאן מזרחה, והמחצית השנייה תוענק לערבים וליהודים מבית שאן מערבה{{הערה|1=שם=הארץ}}.