נייר טואלט – הבדלי גרסאות

התיעוד המוקדם ביותר לשימוש בנייר טואלט הוא מ[[סין (אזור)|סין]], במהלך [[המאה ה-14]]. נייר הטואלט התעשייתי הראשון ששווק בלעדית עבור שימוש ב[[בית שימוש]] יוצר בידי [[ג'וסף גייטי]] (Gayetty) ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1857]]. קודם ל[[המצאה]] זו השתמשו [[עשיר|בעלי אמצעים]] ב[[צמר]], ב[[תחרה]] או ב[[קנבוס]] לרחיצת ההיטהרות, בעוד שחסרי הממון השתמשו בידיהם בעת עשיית צורכיהם ב[[נהר]]ות, או ניקו עצמם באמצעות חומרים שונים, כגון [[סמרטוט]]ים, שבבי [[נסורת]], [[עלה|עלים]], [[עשב]], [[חציר]], [[סלע|אבן]], [[חול]], [[אזוב מצוי]], [[מים]], [[שלג]], עלי [[תירס]], קליפות [[פרי]], [[עור (חומר גלם)|עורות]] או [[צדפה|צדפות]], בהתאם לאזור הגאוגרפי, [[מזג אוויר|מזג האוויר]] או מנהגים חברתיים. ב[[רומא העתיקה]] נעשה שימוש ב[[ספוג]] על מקל, אשר לאחר השימוש הוחזר ל[[דלי]] ובו מי מלח.

 

 

נייר הטואלט הפך במאות ה-19 וה-20 למצרך יומיומי בכל רחבי העולם. חשיבותו הוכחה כאשר [[ג'וני קרסון]] סיפר [[טונייט שואו|בתוכניתו]] בדיחה תמימה על מחסור אפשרי בנייר טואלט. בעקבות הבדיחה נרשמה בהלת קניות שגרמה למחסור בנייר הטואלט.{{הערה|1=[http://web.archive.org/20041129012909/earthdude1.tripod.com/toilet_paper/toiletpaper.html מתוך האתר Useless information]}}