שלום סבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Alfista17 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 18:
== תולדות חייו ויצירתו ==
 
סבא נולד במזרח [[פרוסיה]] למשפחה חרדית. אביו היה בנקאי. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גויס לצבא הגרמני, שירת בחזית המערבית ואף נפצע. לאחר שחרורו מן הצבא למד ארכיטקטורה, מתמטיקה ופיזיקה ב[[דנציג]] ו[[קניגסברג]] ורכש את הכשרתו האמנותית בקניגסברג וב[[ברלין]]. באמצע שנות העשרים וראשית שנות השלושים ערך מסעות ב[[דרום-מזרח אסיה]] ([[אינדונזיה]] ו[[חצי האי המלאי]]) ו[[צפון אפריקה]] ([[מצרים]] והמדבר הנובי, [[אלג'יריה]], [[תוניסיה]] ו[[מדבר סהרה]]). לחלק מן המסעות יצא ככתב מאייר ומדווח בשליחות העיתון [[פרנקפורטר צייטונג]]. כן ביקר ב[[פינלנד]], [[צרפת]] ו[[חבל הבלקן]]. עסק בציור, איור ספרים{{הערה|אייר את הספרים הבאים:- א. Venus mit dem Orgelspieler מאת מרטין בורמן (Borrmann), ברלין, 1922; ב. Sunda - Eine Reise Durch Sumatra גם הוא מאת מרטין בורמן, פרנקפורט, 1925. כמו כן אייר את כריכת חוברת תווים של מוזיקה "אקזוטית" בשם Sumurun שראתה אור בהוצאת Karl Brull, בשנת 1921, ואת כריכת הספר "Kameraden Der Berge" מאת Luis Trenker, שראה אור בהוצאת Rowohlt בברלין בשנת 1932. כן פרסם איורים בכתב העת הספרותי "הצומת" (Der Querschnitt).}} ועיצוב תפאורות במה להצגות ב[[ברלין]], [[מינכן]] ו[[דרמשטאדט]] (למשל: "אדיפוס המלך" של אנדרה ז'יד).הוא בשנותיו בגרמניה צייר דיוקןבעיקר נופים ודיוקנאות (ובהם קורפוס מרשים של דיוקנאות עצמיים). בין השאר צייר דיוקנאות של חבריו היהודים [[פריץ אלברט ליפמן]] שזכה לימים בפרס נובל לרפואה ואחיו הדרמטורג הנודע, היינץ (1926){{הערה|ציורם של השניים, לתוכו "הגניב" סבא דיוקן עצמי שלו בצורת מסכה, אבד.}} , ושל השחקן והבמאי היהודי [[קורט גרון|קורט גירון]] (1929){{הערה|תמונתו של גירון [שיחק [[המלאך הכחול|במלאך הכחול]] עם [[מרלן דיטריך|מרלין דיטריך]]], שהוצגההוצגה [[בית הרמן שטרוק|במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה]] ,בתערוכה <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.shm.org.il/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/4262/%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%3A_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D|הכותב=גדעון עפרת|כותרת="חפציוּת חדשה", עולי גרמניה והרמן שטרוק|אתר=מוזיאוני חיפה|תאריך=אפריל 2017|שפה=עברית|תאריך_וידוא=6.9.2020}}</ref>בתערוכת 'ברלין עיר האורות: בין שתי מלחמות העולם'" בשנת [[2017]]. כמו}}. כן פרסם מאמרים בנושא עיצוב חלל הבמה בתיאטרון ובאופרה{{הערה|בכתב העת Die Scene שראה אור בברלין. מקצתם פורסמו אחרי עלייתו ארצה בכתב העת "במה".}}. עם עליית הנאצים לשלטון נמלט ל[[בזל]] ומשם ל[[סטוקהולם]], שם המשיך לעצב תפאורות לבמה. בשנת [[1936]] [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] והשתקע ב[[גבעתיים]]. עזב את הארץ בשנת [[1967]]{{הערה|קרלהיינץ גבלר, "ציורי האלמנטים", בתוך: "שלום סבא", המשכן לאמנות עין חרוד, 1994, לעיל, עמ' 122. זאת בניגוד לנטען במספר מקורות כי סבא עזב את הארץ כבר בשנת 1963. גבלר קובע (הן בספרו והן בפרסומים אחרים) כי סבא אכן הצטרף בשנת 1963 לחוג האמנים שיוצג על ידי הגלריסטית ופטרונית האמנות הגרמניה חנה בקר פון ראט, ואף יצא להופהיים ונכח בתערוכת היחיד שערכה לו האחרונה שם. אולם שב לאחר מכן ארצה ועזב לגרמניה רק בשנת [[1967]] עם נישואיו לגב' הנרייטה (רבקה) קפלן. בקביעתו של גבלר תומכות מספר עדויות ובהן, למשל, העובדה כי סבא אייר את הכריכה לספר "יופי עלי אדמות" שראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 1966 (ראו הערה להלן) מה שמאשר כי באותה שנה שהה עדיין בארץ.}} והשתקע בהופהיים-אם-טאונוס שב[[מערב גרמניה]] שם חי עד יום מותו.
 
עם עלייתו לארץ ישראל זנח זמנית את הציור (למעט ציורים ורישומי הכנה שעשה לתלבושות הצגות בתיאטרון [[הבימה]]) ופתח בתל אביב (רחוב רנ"ק 13) סדנה לצילום ולייצור כלי נחושת דקורטיביים. חזר לציור בשנת 1944. בשנותיו בארץ צייר מספר ציורי קיר שהגדול שבהם, "אחווה" (1956-8), הושמד עם הריסת [[בית המלין]] בתל אביב בשנת 2018. מאלה שרדו ציורי קיר ב[[הטכניון|טכניון]] בחיפה ובבית יד-לבנים בגבעתיים. כן יצר קיר פסיפס גדול מלבנים הניצב במתחם [[הגן הארכאולוגי אשקלון]] (1954). סבא עיצב את התפאורה והתלבושות לארבע הצגות בתיאטרון הבימה בשנות השלושים והארבעים: "[[וילהלם טל]]" על פי מחזהו של [[פרידריך שילר]] (1936); "מרד המתים" של [[אירווין שו]] (1937); "המגפה הלבנה" של [[קארל צ'אפק]] (1938); "[[אדיפוס המלך]]" של [[סופוקלס]] (1947). החל משנת 1959 ועד שנת 1966 עיצב ואייר את כריכותיהם של תשעה ספרים שראו אור בהוצאת [[עם עובד]] ([[ספריה לעם]]){{הערה|ספרי סדרת [[ספריה לעם]] כדלקמן: "גשר הדרינה"/אנדריץ' (מס' 20 משנת 1959), "מורה הדרך"/נאראיאן (מס' 21 משנת 1960), "האינקויזיטורים"/אנדז'ייבסקי (מס' 45 משנת 1961), "מות יומת המלך"/רינו (מס' 48 משנת 1962), "השושנה הלבנה"/טראון (מס' 51 משנת 1962), "וזרח השמש"/המינגוי (מס' 56 משנת 1962), "חירות או מוות"/קאזאנצאקיס (מס' 58+59 משנת 1963), "ניצחון"/קונרד (מס' 60 משנת 1963), "יופי עלי אדמות"/ראמיז (מס' 94 משנת 1966).}}.