אברהם כלפון (רב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: קישורים פנימיים
שורה 46:
בשנת [[1778]] מונה לשמש כקאייד וכמנהיג קהילת יהודי טריפולי עד לשנת [[1781]]. בתקופה זו עסק בפעילות ציבורית, ובמקביל לא הזניח את ספרייתו ועבודת כתיבת חיבוריו. בפעם השנייה שבה מונה לתפקיד הקאייד, בין השנים [[1792]]–[[1795]], הייתה זו תקופה שבה חוותה הקהילה מספר זעזועים קשים. בשנים 1793–1795 יהודי טריפולי סבלו רבות עקב סכסוך בין השליט [[השושלת הקרמאנליה|הקרמאנלי]] של [[לוב]] לבין מורד מוסלמי בשם [[עלי ברע'ול]] (ברגול) שהגיע בראשות צי [[קורסאר]]ים מ[[אלג'יריה]]. כחלק מהסכסוך, גם הקהילה היהודית הייתה מטרה לאלימות, ובנו של הרב כלפון עצמו, דוד, הועלה באש על המוקד ביחד עם אישים נוספים. על כך חיבר הרב כלפון [[קינה]] רוויית כאב. לבסוף גורשו המורדים מטריפולי והקהילה היהודית ניצלה מסכנה קיומית, ועל כך חוגגים יהודי לוב [[פורים שני]] מדי [[כ"ט בטבת]] - "פורים ברגול". בשבת של לפני כ"ט בטבת נוהגים יהודי לוב לשיר את ה[[פיוט]] "מי כמוך" שחיבר הרב כלפון לזכר הנס של הצלת הקהילה היהודית.
 
הרב כלפון היה [[משורר]] וכותב פורה. עניין רב הוא מצא בכתיבת קורותיה של קהילת יהודי [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] וקורות מנהיגיה בדורות שקדמו לו, וכתביו מהווים מקורות היסטוריים חשובים אודות הקהילה. ספרו "סדר הדורות" עוסק ב[[היסטוריה]] של יהדות טריפולי. רק חלקים ממנו השתמרו עד ימינו, אך אלו מהווים את אחת מה[[כרוניקה|כרוניקות]] היחידות אודות הקהילה. ספריו "מחנה אברהם" ו"מעשה צדיקים" מספרים את סיפורם של רבנים ודמויות חשובות בתולדות הקהילה והיהדות. בנוסף חיבר [[ביוגרפיה]] על מכרו החיד"א. מלבד ספרים אלו, חיבר ספרי הגות רבניים; ספרו "חיי אברהם" עוסק ב[[עשרתבטעמי הדיברות]]דינים ומנהגים; ספרו "לקט אברהם" מביא מדרשים, סיפורים וחידות; ספרו "לקט הקציר" ([[תקע"ב]]) עוסק בפרק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ב[[שולחן ערוך]], ויצא לאור בישראל במהדורה חדשה בשנת [[1992]]; ספרו "מליצי יושר" עוסק ב[[אתיקה]]. בנוסף לאלו ישנם עוד חיבורים רבים שלו כלפון ב[[כתב יד (מקור)|כתב יד]].
 
אהבתו וכמיהתו ל[[ארץ ישראל]] באה לידי ביטוי בשיריו ובכתביו השונים. בשנת [[1806]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]], שם חי ופעל בעשור וחצי האחרונים לחייו.