הבדלים בין גרסאות בדף "טרשת עורקים"

הוסרו 65 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
קידוד קישורים
(הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1)
מ (קידוד קישורים)
טרשת עורקים עלולה להתרחש כמעט בכל מקום בגוף. באופן כללי מבחינים בין טרשת עורקים כלילית לבין טרשת עורקים היקפית.
 
'''טרשת עורקים כלילית''' פוגעת בעורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, ועלולה לגרום ל[[תעוקת לב|תעוקת חזה]] ול[[אוטם שריר הלב]].
 
'''טרשת עורקים היקפית''' עשויה לפגוע בכל עורק בגוף, ובמיוחד ב[[אבי העורקים]] התחתון, בעורקי הגפיים, בעורקי המוח ובעורקי העיניים. במקרים אלו עשויה טרשת העורקים לגרום לקשיי הליכה (בחסימת עורקי הגפיים), קשיי ראייה (בחסימת עורקי העיניים), וכן הלאה. במקרים חמורים עלול להתרחש [[נמק]] באיברים שונים כמו [[מעיים]], [[טחול]], [[כבד]], [[קיבה]], [[יד]]יים ו[[רגל]]יים, ואף [[אירוע מוחי]] במקרה של טרשת בעורקי המוח.
 
במקרה של טרשת עורקים כלילית, הנגע הטרשתי מתפתח בהסתעפויות העורקים הגדולים של הלב. הטרשת מתחילה להתפתח בעקבות חדירת כולסטרול מחומצן (בצורה זו שוקע כולסטרול אסטר) לתוך דפנות העורקים, מתחת לתאי האנדותל (החלל הסאב-אנדותיאלי). בנוסף, ישנה הצטברות של [[טסיות דם]], של יסודות סיביים כגון [[פיברינוגן]], תיתכן הפרשת גורמי גדילה, והתערבות של [[מערכת החיסון]] בעיקר תאי דלקת ועוד.
 
תהליכים אלו גורמים להתפתחות הנגע הטרשתי, דבר המוביל לחסימת העורקים ולירידה באספקת ה[[חמצן]] ל[[שריר]]ים ול[[רקמה|רקמות]]. הנגע שנוצר עלול להפוך לבלתי יציב, וחלקים ממנו עלולים להינתק ולהיסחף אל זרם ה[[דם]], להגיע לעורקים כליליים ואחרים, ולגרום לחסימתם.
 
גורמי הסיכון הם:
 
* [[תזונה]] עתירת [[שומן טרנס]] מלאכותי: [[שומן צמחי]] שעבר תהליך כימי - הידרוגנציה חלקית, והפך ל[[שומן מוקשה]] חלקית. שומן שעבר הידרוגינציה מלאה הפך לשומן רווי שאינו יכול להיות טרנס.
 
* [[עישון]]: העישון עלול להגביר ייצור [[רדיקלים חופשיים]] בגוף ולהעלות את כמות הכימיקלים בדם. הרדיקלים החופשיים והכימיקלים הם [[מולקולה|מולקולות]] ראקטיביות מאוד, היכולות להשתתף בתהליכי חמצון [[כולסטרול]] ה-LDL בדם ולגרום להצטברותו בדפנות ה[[עורקים]]. העישון נחשב לאחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר.
 
* [[השמנה]]. עודף משקל מהווה גורם סיכון.
 
* חוסר [[פעילות גופנית]], שהרי מעכבת את התפתחות טרשת העורקים. גם זה נחשב גורם סיכון "חזק".
 
* [[סוכרת]] וסוכרת סמויה.
 
* [[יתר לחץ דם]]
 
* [[תורשה]]: לבעלי גנים מסוימים סיכון גבוה לפתח את המחלה מהר יותר.
 
* גורמים נוספים כגון [[עודף סידן]] הגוף אינו מצליח להוציא את הסידן מהגוף (אינו קורה בדרך כלל), ו[[אי ספיקת כליות]] כרונית.
 
 
==טיפול{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3623275/|הכותב=Mark E. Lobatto1,2, Valentin Fuster3,4, Zahi A. Fayad1 & Willem J. M. Mulder1|כותרת=Perspectives and opportunities for nanomedicine in the management of atherosclerosis|אתר=HHS-PUBLIC ACCESS|תאריך=21/10.2011|שפה=EN|תאריך_וידוא=2017-06-23}}}}==
הטיפול נעשה בדרך כלל באמצעים תרופתיים, בהם תרופות ממשפחת ה[[סטטינים]] להורדת כולסטרול רע בדם ([[LDL]]), מדללי דם ונוגדי קרישה, תרופות ליתר [[לחץ דם]] ותרופות לטיפול בגורמי הסיכון לטרשת עורקים, כמו תרופות לטיפול בסוכרת.
 
במקרה של חסימת עורקים קשה נעשה [[צנתור לב]] טיפולי, או [[ניתוח מעקפים]]. לחולים בדרך כלל מומלץ לנקוט בדיאטה מאוזנת ובפעילות גופנית סדירה. שימוש בננו חלקיקים יכול להיות למטרות תאיות או וסקולריות והן במטרות לא ספציפיות, מתן באינפוזיה של ננוחלקיקי HDL רקומביננטי יחד עם הגדלת רמות APOA1. אסטרטגיית החדשה היא לשלב סטטינים עם ליפוזומים שנושאים siRNA כנגד APOB mRNA  בכבד. תרפיה אנטי-דלקתית על ידי הזרקה של קורטיקוסטרואידים בתוך ליפוזומים. השימוש בננו-חלקיקים יעיל בשימוש בסטנטים לחולים שלא ניתן להשתיל בהם סטנטים מצופים, ו\או לא יכולים לקבל תרופות נוגדות קרישה. חומרים אנטי-אנגיוגניים כמו אנדוסטטין ואנגיוסטטין מפחיתים את [[אנגיוגנזה|האנגיוגנזה]] לפלאק ומדכאים את התקדמות המחלה. חומרים נוגדי קרישה יכולים להפחית את היצירה וההתרחבות של קרישי דם על ידי שימוש ב[[מיצלה|במיצלה]], עם תרופה נוגדת קרישה bivalirudin.
 
==סטטיסטיקה==
בישראל לוקים בכל שנה כ-30,000 חולים בהתקפי לב, וכ-15,000 חולים בשבץ מוחי, כ-85-90% מהם בשבץ איסכמי שנגרם בשל היצרות כלי דם למוח או חסימתם.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.camoni.co.il/%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%AAטרשת-%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9Dעורקים|title=טרשת עורקים|last=אבן|first=דן|newspaper=כמוני - חברים לבריאות|language=he|access-date=2018-02-26}}}} מכל קבוצה מתים כ-5,000 איש. 5,000 חולים נוספים עוברים ניתוחי מעקפים, וכ-1,000 עוברים ניתוחי קטיעת רגליים, עקב חסימות כלי דם בגפיים.
 
==ראו גם==