ויקיפדיה

הלל קוק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: בן-גוריון, \1עיתו\2
שורה 20:
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[קרוק (ליטא)|קרוק]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[ליטא]]). קוק היה אחיינו של [[הרב קוק]], [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] ה[[אשכנזים|אשכנזי]] ב[[ארץ ישראל]], ומאבות [[הציונות הדתית]]. [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] עם משפחתו בגיל 10. למד בבית-ספר דתי ב[[עפולה]], ב[[ישיבת מרכז הרב]] בירושלים (שם התחבר עם [[דוד רזיאל]]){{הערה|אריה נאור, '''דוד רזיאל – המפקד הראשי של הארגון הצבאי הלאומי בארץ־ישראל: חייו ותקופתו''', תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 1990, בעמ' 45}} ומדעי היהדותופילוסופיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] (כתלמיד שלא מן המניין). אביו, הרב [[דב הכהן קוק]] (אחיו של הרב קוק) שהיה תלמיד חכם ואיש חסד, כיהן כרב בעפולה וניהל את [[מכון הארי פישל]] לדרישת התלמוד; הוא אף פרסם בירורי [[הלכה]] בעילום שם. אחיו של הלל קוק הם: [[רפאל קוק|רפאל הכהן קוק]], סוניה מאירי, ד"ר [[נחום קוק (רופא)|נחום הכהן קוק]], בתיה כלאב, נחמה ליפשיץ, ד"ר הרצל הכהן קוק וצילה הלוי.
 
בתחילה היה חבר ארגון "[[ההגנה]]", אך לאחר שנה, בשנת [[1931]], הצטרף ל[[אצ"ל]] יחד עם פורשים נוספים. בשנתוהצטרף [[1937]]תוך מספר התקבלשנים למפקדת הארגון. ב 1937 הוא נסע לפולין שם היה פעיל בארגונם של תאי האצ"ל ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] אשר הכשירו צעירים לחינוך ציוני, [[עלייה לארץ ישראל]] ואימונים צבאיים. כמו כן היה מבין מארגניה של [[עליית אף על פי]]. במהלך שהיתו באירופה החליף את שמו לפיטר ברגסון בכדי לתשתש את קשריו למשפחת הרב וכך לא לסבך אותו עם שלטונות המנדט. <ref>{{צ-ספר|מחבר=David S. Wyman and Rafael Medoff|שם=A Race Against Death; Peter Bergson, America and the Holocaust|מקום הוצאה=New York|מו"ל=The New Press|שנת הוצאה=2002}}</ref>
 
לפניביולי שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]]1940 נסע אל ל[[ארצות הברית]] לבקשתו של זאב זבוטינסקי. מטרת הנסיעה הייתה לעמוד שם בראש משלחת של האצ"ל, ובכדיולעזור למנועלזבוטינסקי תקלותלעורר שונותדעת החליףקהל אתלמען שמוהרעיון ל"פיטרשל ברגסון"הקמת צבא עברי. שםאחרי פעלמותו במסגרתשל ועדיםזבוטינסקי שונים,ועם במההוודא שכונהמימדי גםההשמדה "קבוצתשל ברגסון"היהודים באירופה הקים קוק ביחד (עם [[עוד חברי המשלחת שכללו את ערי ז'בוטינסקי]], ואחרים)שמואל כדימרלין, לעורראריה דעתבן קהלאליעזר, למעןיצחק הקמתבן צבאעמי עבריואלכסנדר ולמעןהדני הצלתרפאלי [[יהדותאת ועד החירום להצלת יהודי אירופה]] לאחר(The [[השואה]]Emergency Committee To Save the Jews of Europe). <ref>{{צ-ספר|מחבר=Judith Tydor Baumel|שם=The “Bergson Boys” and the Origins of Contemporary Zionist Militancy|מקום הוצאה=Syracuse New York|מו"ל=Syracuse University Press|שנת הוצאה=2005}}</ref> בעקבות מסע הסברה גדול שכלל את המחזה "דגל נולד" (שנכתב על ידי [[בן הכט]]) שהוצג בארצות הברית בפני קהלים גדולים (העיקרי ב[[מדיסון סקוור גרדן]], בפני כמאה אלף איש), [[עצומה]] עם כמיליון חתימות, תפילות ב-6,000 כנסיות למען גורל "אחינו" שבאירופה, ואף משלחת של 400 רבנים ל[[הבית הלבן|בית הלבן]] במטרה לפגוש את [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]], במה שנודע כ"[[מצעד הרבנים]]" (Rabbis' march) – החליט [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] על שני בתיו ב-[[9 בנובמבר]] [[1943]] להגיש הצעת חוק להקים גוף ממשלתי שיעסוק בפליטים. בעקבות זאת החליט ממשל רוזוולט ב-[[22 בינואר]] 1944 להקים את [[הוועד לענייני פליטים]] (War Refugee Board) - מועצה לטיפול בפליטי המלחמה, גוף שהציל כ-200 אלף יהודים. בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] גייס את ה[[עיתונאי]] ה[[יהודי]]-[[יהדות ארצות הברית|אמריקאי]] [[בן הכט]] על מנת שיגייס כספים לארגון ה[[אצ"ל]] בקרב היהודים בתעשיית ה[[סרט קולנוע|סרטים]] ב[[הוליווד]]. כספים שנאספו הודות להצלחת המחזה "דגל נולד" שכתב [[בן הכט]] שימשו למימון [[בן הכט (אוניית מעפילים)|אוניית מעפילים שנקראה על שם המחזאי]]. הפעילות האקטיביסטית וה"רעשנית" הייתה לצנינים בעיני מנהיגות יהדות אמריקה, שחששה לעורר [[אנטישמיות]], ובעיני הממסד הציוני, שביקש מהשלטונות האמריקניים לפעול כנגד הלל קוק ואנשיו. היה חבר המשלחת הציונית לוועידת סן פרנסיסקו ב-1945 שנאבקה לניסוחו והכללתו של [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות|סעיף 80 פרק 12 במגילת האומות המאוחדות]].▼
באוגוסט 1939 בימי הקונגרס הציוני בז'נבה הסתובב ברחובות והפיץ ציטוטים מדברי [[וילהלם טל]] על שחרור לאומי והופיע בפני התקשורת הבינלאומית להפיץ את רעיונותיו{{הערה|{{דבר||לדמותה של קבוצת ברגסון|1946/12/26|00204}}}}.
 
▲לפני שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נסע אל [[ארצות הברית]] בראש משלחת של האצ"ל, ובכדי למנוע תקלות שונות החליף את שמו ל"פיטר ברגסון". שם פעל במסגרת ועדים שונים, במה שכונה גם "קבוצת ברגסון" (עם [[ערי ז'בוטינסקי]] ואחרים) כדי לעורר דעת קהל למען הקמת צבא עברי ולמען הצלת [[יהדות אירופה]] לאחר [[השואה]]. בעקבות מסע הסברה גדול שכלל את המחזה "דגל נולד" (שנכתב על ידי [[בן הכט]]) שהוצג בארצות הברית בפני קהלים גדולים (העיקרי ב[[מדיסון סקוור גרדן]], בפני כמאה אלף איש), [[עצומה]] עם כמיליון חתימות, תפילות ב-6,000 כנסיות למען גורל "אחינו" שבאירופה, ואף משלחת של 400 רבנים ל[[הבית הלבן|בית הלבן]] במטרה לפגוש את [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]], במה שנודע כ"[[מצעד הרבנים]]" (Rabbis' march) – החליט [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] על שני בתיו ב-[[9 בנובמבר]] [[1943]] להגיש הצעת חוק להקים גוף ממשלתי שיעסוק בפליטים. בעקבות זאת החליט ממשל רוזוולט ב-[[22 בינואר]] 1944 להקים את [[הוועד לענייני פליטים]] (War Refugee Board) - מועצה לטיפול בפליטי המלחמה, גוף שהציל כ-200 אלף יהודים. בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] גייס את ה[[עיתונאי]] ה[[יהודי]]-[[יהדות ארצות הברית|אמריקאי]] [[בן הכט]] על מנת שיגייס כספים לארגון ה[[אצ"ל]] בקרב היהודים בתעשיית ה[[סרט קולנוע|סרטים]] ב[[הוליווד]]. כספים שנאספו הודות להצלחת המחזה "דגל נולד" שכתב [[בן הכט]] שימשו למימון [[בן הכט (אוניית מעפילים)|אוניית מעפילים שנקראה על שם המחזאי]]. הפעילות האקטיביסטית וה"רעשנית" הייתה לצנינים בעיני מנהיגות יהדות אמריקה, שחששה לעורר [[אנטישמיות]], ובעיני הממסד הציוני, שביקש מהשלטונות האמריקניים לפעול כנגד הלל קוק ואנשיו. היה חבר המשלחת הציונית לוועידת סן פרנסיסקו ב-1945 שנאבקה לניסוחו והכללתו של [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות|סעיף 80 פרק 12 במגילת האומות המאוחדות]].
 
במהלך שנותיו בארצות הברית השתנו השקפותיו של קוק. בתחילה היה אמון על התפישה הפרימורדיאלית של הציונות, שנבעה מהתנאים של [[יהדות מזרח אירופה]], וראה בכל יהודי תבל כבני לאום אחד בכח; אך הוא הבין במהרה שהיהודים המקומיים הם ברובם המכריע אמריקנים בתפישתם העצמית, שיהדותם היא דת או מורשת אתנית ותו לאו. הוא החל לראות את תפקיד הציונות לא כתנועה הפונה לכל יהודי תבל, אלא כמאפשרת בחירה לאלו שלא נקלטו בארצותיהם, בין אם להצטרף לאומה עברית חדשה או להישאר על מכונם. קוק שילב את תפישתו החדשה גם בחשש עמוק מהפיכתה של המדינה העתידה ל[[תאוקרטיה]], עקב התלות במבחנים דתיים כדי להגדיר [[מיהו יהודי]], ומהאשמת האזרחים היהודים בנאמנות כפולה. הוא החל להפריד בין "עברים" (בני היישוב העברי בארץ ישראל והיהודים הנרדפים באירופה), להם נועדה התנועה הלאומית, ל"יהודים" סתם. ב-10 בדצמבר 47', כתב בניו יורק הראלד טריביון טור בו טבע את המונח "[[פוסט-ציונות]]": {{ציטוטון|אנו בתנועת השחרור העברית מתנגדים למושג של 'אומה יהודית עולמית' השואפת באמצעות [[הסוכנות היהודית]] להטביע את התווית 'מדינה יהודית' על חלקי פלשתינה שלא עברו לערבים... ליבת תוכניתנו היא הפרדה חדה בין היהודים כדת והעברים כעם... איננו אנטי-ציונים, אנו פוסט-ציונים.}} כעבור שבוע כתב בניו יורק פוסט: {{ציטוטון|תהא אשר תהא משמעותה של המילה "עם יהודי", אי-אפשר להגדירו כ[[לאום|ישות פוליטית שיש לה מדינה]]... אנו מציעים להקים לא 'מדינה יהודית', אלא רפובליקה עברית שבה לנוצרים, מוסלמים ויהודים יהיה שוויון מלא.}}{{הערה|1=להרחבה: Frank Jacob, Sebastian Kunze (עורכים),‏ Jewish Radicalisms: Historical Perspectives on a Phenomenon of Global Modernity. ולטר דה גרויטר, 2019. עמ' 23-61.}}
שורה 39 ⟵ 37:
הלל קוק התגורר בכפר שמריהו. נפטר ב-[[18 באוגוסט]] [[2001]], בן 86, ונקבר בבית הקברות בכפר שמריהו.
 
היה נשוי לבטי, ולאחר פטירתה נישא לפסלת נילי קוק. בתובנותיו היאהן דאסטרה טמקו, פסיאנליטקנית שחייה בלונדון עם בעלה העיתונאי נד טמקו וד"ר בקי קוק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] בבאר שבע, שהייתה נשואה לפרופסור [[גדעון דורון]].
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הלל_קוק"