הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה מימון"

הוסרו 32 בתים ,  לפני חודשיים
←‏ביוגרפיה: ויקיזיציה; הסרת הטענה חסרת המקור שיאנוב כינה את מימון "איש אלוהים"; דיוק ביחס למשרה, ע"פ דברי מימון בהקדמתו לחשק שלמה
מ (←‏ביוגרפיה: מקווה שאין כאן אגדות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
(←‏ביוגרפיה: ויקיזיציה; הסרת הטענה חסרת המקור שיאנוב כינה את מימון "איש אלוהים"; דיוק ביחס למשרה, ע"פ דברי מימון בהקדמתו לחשק שלמה)
לאחר שהזדמן לידו הספר "[[מורה נבוכים]]" של ה[[רמב"ם]] החל לעסוק בלילות במחקר וב[[פילוסופיה]], למורת רוחה של משפחתו. לאחר שלמד את השפה ה[[גרמנית]] בכוחות עצמו, החל להתעמק בהגותם של [[שפינוזה]] ו[[עמנואל קאנט]]. זמן מסוים שהה בביתו של [[המגיד ממזריטש]], מגדולי עולם ה[[תנועת החסידות|חסידות]], אך עזב בשל אכזבתו. מפני אהבתו הגדולה לתורת הרמב"ם החל לכנות עצמו בשמו, "מימון".
 
לאחר שנת נדודים מאז עזב את כפר מגוריו, הגיע מימון לעיר [[פוזן]] בסתיו תקל"ז, לקראת הימים הנוראים,{{הערה|{{הערה|גדעון פרוידנטל, "התפתחותו של שלמה מימון מהקבלה לרציונליזם פילוסופי", '''[[תרביץ]]''' פ(א), תשע"ב, עמ' 114}} ולמד אצל הרב [[צבי הירש יאנוב]], רב הקהילה שהיה מכנה אותו "איש האלוהים". הרב הירש סידר למימון לעבודמשרת כמורה,הוראה לאחד מילדי הקהילה. אך למרות החסות שקיבל מימון בפוזן, דעותיו של מימון היו למורת רוח לאנשי קהילתו, בפרט ה[[חסידים]] שבהם, והוא הורחק מן הקהילה היהודית בתור "כופר".
 
בשנת [[1779]], בהיותו בן 25 גלה מימון ל[[ברלין]], שם תמך בו "אבי ההשכלה" [[משה מנדלסון]], שהמליץ עליו בפני עשירי הקהילה על מנת שידאגו למחסורו. שלוש שנים למד מימון בברלין [[רוקחות]], אך לא הגיע לידי פרקטיקה מקצועית. אורח חייו, שהוגדר כ"מופקר", היה לזרא בעיניו של מנדלסון, שהעדיף לשולחו לידידו ב[[אמסטרדם]]. גם משם גורש מימון בשל דעות כפרניות שהביע ברבים, שאף גרמו לרגימתו באבנים בידי ההמון. במהלך שהותו באמסטרדם נפל ל[[מרה שחורה]] שגרמה לו לנסות לשלוח יד בנפשו, אך חזר בו.