ח'ירבת א-ראעי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
'''ח'ירבת א-ראעי''' היא [[אתר ארכאולוגי]] הנמצא ב[[השפלה|שפלת יהודה]], כ-3 קילומטרים מצפון מערב ל[[תל לכיש]], על גבעה המשקיפה על [[נחל לכיש]]. האתר נחפר מאז 2015 מטעם המכון לארכאולוגיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ו[[רשות העתיקות]], בניהולם של [[יוסי גרפינקל]] ו[[סער גנור]]. באתר נמצאו שתי שכבות יישוב משמעותיות, הקדומה מן המאות ה-12 וה-12 לפנה"ס, ולה מאפיינים [[פלשתים]]. השכבה המאוחרת יותר מתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס, התקופה המקבילה למלכות [[דוד]] במקרא וממציאה מקבילים לממצאים מ[[חורבת קייאפה]], אתר אחר בשפלה המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס ומזוהה כמצודה ישראלית מימי דוד. גרפינקל וגנור זיהו את האתר עם [[צקלג]] המקראית הנזכרת בעלילות דוד המלך. חוקרים אחרים דוחים את הזיהוי הזה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/science/archeology/.premium-1.7455393|הכותב=ניר חסון|כותרת=חוקרים טוענים כי מצאו את אתר צקלג, המוזכר כנתיב הבריחה של דוד במקרא|אתר=[[הארץ]]|תאריך=8 ביולי 2019}}</ref>
== תולדות המחקר ==▼
האתר בח'ירבת א-ראעי הוא אתר קטן יחסית. שטחו כ-17 דונם והוא נמצאת בקצה המערבי של [[השפלה]]. הגבעה מספקת תצפית טובה לכיוון [[מישור החוף]] במערב, [[הר חברון]] ו[[ירושלים]] במזרח, והיישובים העתיקים [[מרשה]] ו[[תל גודד]] בצפון. מצפון לאתר זורם [[נחל לכיש]], דרכו עברה דרך עתיקה המובילה מ[[אשקלון]] במישור החוף ו[[תל לכיש]] בשפלה ומגיעה עד [[חברון]] שב[[הרי יהודה]]. הדרך קיימת עוד מ[[תקופת הברונזה]] הקדומה (האלף השלישי לפנה"ס). תוואי הדרך בשימוש עד ימינו ([[כביש 35]]). כל אלה עושים את ח'ירבת א-ראעי כמקום מצוין להקמת מוצב קדמי ליישובים שחולשים על אזור תל לכיש.{{הערה|יוסי גרפינקל וסער גנור, '''[https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=25174&mag_id=125 ח' א-ראעי: דו"ח ראשוני]''', ''[[חדשות ארכאולוגיות]]'', גליון 129, [[רשות העתיקות]]}}<ref name=":0" />
על כל שטח האתר ניטע יער בשנות ה50 ונסללה דרך עפר, מה שפגע בעתיקות. בשנות ה80 היער עלה באש וכאשר הוא ניטע מחדש, השטח בו התקיימה החפירה נשאר ריק מעצים.<ref name=":0">Garfinkel et. al (2019), pp. 13–15</ref>
האתר נסקר לראשונה על ידי חוליית הסקר של [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]] (Palestine Exploration Fund - PEF) במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית (Survey of Western Palestine) בשנת 1875. יהודה דגן סקר גם הוא את האתר בשנות ה90 במסגרת עבודת התזה שלו ל[[תואר שני]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וזיהה אתר מתקופת הברזל ותקופות מאוחרות. האתר נחפר לראשונה באוקטובר 2015
▲== תולדות המחקר ==
▲האתר נסקר לראשונה על ידי חוליית הסקר של [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]] (Palestine Exploration Fund - PEF) במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית (Survey of Western Palestine) בשנת 1875. יהודה דגן סקר גם הוא את האתר במסגרת עבודת התזה שלו ל[[תואר שני]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. האתר נחפר לראשונה באוקטובר 2015 ואפריל 2016 מ שני שטחי חפירה (A ו-B) נפתחו במסגרת החפירה ונמצאו בהם שרידי מבנה עצום המתוארך לתקופת הברזל I-II וגם גדרות מ[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]]. כמו כן, נמצאו גם חרסים מתקופות נוספות: [[תקופת הברונזה בארץ ישראל|תקופת הברונזה התיכונה]], [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]], [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|ההלניסטית]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|הביזנטית]] ו[[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל|המוסלמית המוקדמת]].{{הערה|יוסי גרפינקל וסער גנור, '''[https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=25174&mag_id=125 ח' א-ראעי: דו"ח ראשוני]''', ''[[חדשות ארכאולוגיות]]'', גליון 129, [[רשות העתיקות]]}}
== מקורות ==
| |||