מבוי (רחוב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Asaf860 (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 8:
ישנם דינים ב[[הלכה]] העוסקים במבוי, בעיקר לגבי [[הלכות ערובין]]. דינים אלו אינם רלוונטיים לימינו, בשל הקפת כל העיר באמצעות [[עירוב]], דבר ההופך את כל העיר על מבואותיה, אם קיימים, מבחינת הלכתית - לחצר אחת, המכונה '[[חצר של רבים]]', היינו שהיא משותפת לרבים.
 
על מנת שמבוי יחשב למבוי מבחינה הלכתית, עליו להיות בצורה [[מלבן|מלבנית]], היינו שהוא צר וארוך (אם המבוי בנוי בצורת ריבוע - הוא נחשב מבחינה הלכתית ל[[חצר (הלכה)|חצר]] לעניין תיקון מבואות). תנאי נוסף להגדרה כמבוי הוא קיומן של לפחות שתי חצרות, שבתוכם לפחות 2 בתים, הפתוחות למבוי. תנאים נוספים למבוי הם שאורכו יהיה לפחות ד' [[אמה (מידת אורך)|אמות]] (כ- 1.80 מ') ווגבהוגבה מחיצותיו לפחות י' [[טפח]]ים. (כ- 80 ס"מ){{הערה|1=[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסג#סימן שסג סעיף לו|ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף לו]] וסעיף ל"ז}}
 
ככלל, מבוי נחשב ל[[רשות היחיד]] לעניין [[ארבע רשויות השבת|רשויות השבת]], כיוון שהוא מוקף ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצות]] משלושה כיוונים. אולם מ[[דרבנן]], יש לתקן את פתחו הרביעי באמצעות [[לחי (הלכה)|לחי]], [[קורה (הלכה)|קורה]] או [[צורת הפתח]], על מנת להבדיל בין רשות היחיד המשותפת לדיירים רבים לבין [[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]], שאף היא משותפת לרבים, ובה אסור לטלטל חפצים. אם המבוי לא תוקן, הוא נחשב מדרבנן ל[[כרמלית (שבת)|כרמלית]] ואסור לטלטל בתוכו.