אנולה גיי – הבדלי גרסאות

המטוס (B-29-45-MO, מספר צבאי 44–86292) נבנה על ידי [[חברת גלן ל. מרטין|חברת גלן ל' מרטין]] בעיר [[אומהה]] ש[[נברסקה]] ונבחר אישית למשימה עוד לפני סיום הייצור על ידי [[סא"ל]] [[פול טיבטס|פול ו' טיבטס הבן]], מפקד יחידה 509 (השייכת ל[[טייסת]] ההפצצה 393) של [[חיל האוויר האמריקאי]]. צוות של חיל האוויר האמריקאי קיבל את המטוס ב־[[18 במאי]] [[1945]], והטיס אותו מאומהה לבסיס ונדובר ב[[יוטה]], בסיס האם של היחידה. בסוף חודש יוני הועבר המטוס ל[[גואם]], שםושם בוצעו בו התאמות ושינויים אחרונים לצורך נשיאת המתקן הגרעיני (שם הקוד שניתן למטוסים מוסבים ולפעילות חיל האוויר האמריקאי בפרויקט היה "[[פרויקט סילברפלייט|Silverplate]]" {{אנ|Silverplate}}, בעברית: מגש כסף). ב־[[6 ביולי]] עזב המטוס את גואם והגיע לאי [[טיניאן]] - שם החל בסדרת אימונים לקראת ההפצצה. במהלך חודש יולי השתתף המטוס בשמונה טיסות אימון ושתי טיסות מבצעיות שכללו הטלת {{מונחון|פצצת דלעת|פצצות דלעת|"פצצות דלעת" הוא הכינוי לפצצות קונבנציונליות שנבנו כחלק מפרויקט מנהטן על מנת לדמות את מתקן "איש שמן" לטובת אימונים}} {{אנ|Pumpkin bomb}}. ב־31 לחודשבחודש נערכה "חזרה גנרלית" לקראת המבצע שבהובה נעשה שימוש בפצצת [[דמה (צבא)|דמה]].

ב־[[5 באוגוסט]], במהלך ההכנות האחרונות למבצע, העניק ה[[טייס]], סא"ל טיבטס, את השם "אנולה גיי" למטוס. אנולה גיי הוא שמה הפרטי של אמו של טיבטס (אנולה גיי טיבטס, 1893–1966, שנקראה על שם גיבורת ספר). בריאיון שנתןשערך טיבטס לאחר המשימה הוא הודה כי התבייש מעט על שקשר את שם אמו במשימה הגורלית.

משימת ההפצצה עצמה בוצעה באופן מושלם וללא תקלות, והמטוס שב בשלום לבסיס בטיניאן לקול תרועת חצוצרות. שלושה ימים מאוחר יותר, B-29 נוסף (כונה "בוקסקאר" אנגלית: Bockscar) שהוטס על ידישהטיס רס"ן צ'ארלס וו.ו' סוויני, הטיל את [[פצצת אטום|פצצת האטום]] השנייה ("[[איש שמן]]") על העיר [[נגסאקי]]. בניגוד להפצצת הירושימה, המשימה בנגסאקי הייתה רצופת תקלות, ולמטוס כמעט לא נותר [[דלק]] לבצע [[נחיתת חירום]] ב[[אוקינאווה (מחוז)|אוקינאווה]]. באותה משימה טס גם אנולה גיי ושימש בתפקידים [[מטאורולוגיה|מטאורולוגיים]] לצורך המבצע.