עבודה אקדמית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AnnieBunny1 (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים |
|||
שורה 3:
==סוגי עבודות אקדמיות==
קיימים סוגים רבים של עבודות אקדמיות. ההבחנה הבסיסית הקיימת באוניברסיטאות בעולם דובר ה[[אנגלית]] היא בין עבודות הנעשות במסגרת [[קורס]] (term paper) לעבודות [[מחקר]] (research paper) הנחשבות לעבודות מקיפות ורציניות יותר הנעשות במסגרת הלימודים ל[[תארים מתקדמים]]. ברם, ההבחנה בין שני הסוגים היא גמישה ונתונה לפרשנות, כאשר קיימות עבודות במסגרת קורס שאינן אקדמיות, ועבודות מחקר שאינן נעשות במסגרת לימודית אקדמית.
דרך נוספת לסווג את העבודות היא לפי סוג הכישורים הנדרשים (עבודה תאורטית, אמפירית או בעלת אלמנט מעשי) ולפי השלב בו נעשית העבודה. להלן סוגים עיקריים של מטלות אקדמיות הנפוצות
* תרגיל כתיבה – מדובר בסוג של [[שיעורי בית]] מורחבים שמטרתם לתת ל[[סטודנט]]ים התנסות בכתיבה אקדמית או לעשות ניתוח קצר של הנושא שנלמד. מקובל לתת עבודות מסוג זה בכל שנות הלימוד, בדגש על השנים הראשונות של ה[[בוגר אוניברסיטה|תואר הראשון]]. מדובר בעבודה הבסיסית ביותר המקובלת בלימודים העיוניים.
* מטלת מעבדה – תרגיל המשלב יכולות עיוניות ואמפיריות הנפוץ ב[[מדעים מדויקים]] ו[[מדעי הטבע]]. משמש כסוג של שיעורי בית הבודק את יכולות הניסוח של החומר הנלמד על ידי תלמידים.
שורה 10:
* מטלת מנחה (ממ"ן) – המטלה האופיינית והנפוצה ביותר ב[[האוניברסיטה הפתוחה|אוניברסיטה הפתוחה]]. מטלות אלה ניתנות בכל הקורסים הנלמדים באוניברסיטה. מטלת מנחה טיפוסית כוללת מספר שאלות, המפנות למקורות אקדמיים מהם צריכים התלמידים להסיק. מטרת מטלות המנחה היא לפתח את הכישורים האקדמיים של הסטודנטים, כאשר חלקן משמשות כהכנה למטלות מתקדמות יותר כגון סמינריון.
* פרה-סמינריון (או פרו-סמינריון) – כשמה, מדובר בעבודה הנכתבת בעיקר בשנה ב' ללימודי התואר הראשון כהכנה לעבודה הסמינריונית. אורכה של העבודה הוא 15–25 עמודים והיא נפוצה בעיקר בחוגים ל[[מדעי הרוח]] ו[[מדעי החברה]].
* עבודה סמינריונית – עבודה גדולה הנעשית בשנה האחרונה ללימודי התואר הראשון וכן במסלולים ללא [[תזה]] במסגרת לימודי ה[[מוסמך אוניברסיטה|תואר השני]]. מטרתה העיקרית של עבודת סמינריון היא לתת לסטודנטים התנסות ראשונית ב[[מחקר שדה]], לקראת מחקרים מתקדמים יותר במסגרת התארים המתקדמים. אורכה הטיפוסי של עבודה סמינריונית הוא 20–40 עמודים והיא חייבת לכלול אלמנט מחקרי. מחקר יכול להסתמך על מקורות תאורטיים ראשוניים כגון במדעי הרוח ו[[משפטים]] או לכלול [[שיטות מחקר איכותניות]] ([[ראיון עומק|ראיונות עומק]], [[תצפית (מדע)|תצפיות]], ניתוח תוכן איכותני, ניתוח סמיוטי ועוד) או [[שיטות מחקר כמותיות]] ([[סקר]]ים, [[ניתוח תוכן]] כמותי, ניתוח [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]]/אקונומטריקה של [[דוחות כספיים]] וכדומה). במדעי הטבע ובמדעים המדויקים אופיו של הסמינריון שונה מעט והוא כולל אלמנטים הקשורים לעבודת ה[[מעבדה]].
* פרויקט גמר – מדובר במקבילה של עבודת הסמינריון בהתמחויות ריאליות כגון הנדסה או [[אדריכלות]] ולעיתים גם במדעי חברה כגון [[חינוך]], [[פסיכולוגיה]], [[עבודה סוציאלית]] או [[מנהל עסקים]]. פרויקט גמר נעשה במקום או בנוסף לעבודה סמינריונית. עיקרו של הפרויקט הוא יצירת [[אבטיפוס]] של דגם מעשי או שרטוט שלו, תוך הסתמכות על ה[[ידע]] התאורטי שנלמד במהלך התואר. במקרים אחרים (במדעי החברה) מדובר בעבודת שדה הנעשית בשטח ובמסגרתה נכתב דו"ח מפורט אודותיה.
* [[תזה]] – (מכונה גם דיסרטציה) עבודה אקדמית מקיפה המשמשת במקרים רבים כתנאי לקבלת [[תואר שני]]. בניגוד לעבודות מתקדמות פחות כגון הסמינריון, תזה מהווה עבודת מחקר העוברת ביקורת חיצונית, ונתוניה משמשים בחלק מהמקרים למחקרי המשך או מעובדים ל[[מאמר מדעי|מאמרים]] או ספרים אקדמיים. מציג התזה מקבל במהלך הכתיבה הדרכה אישית מאיש מחקר המכונה "מנחה" והוא אחראי על האיכות האקדמית של העבודה.
שורה 23:
* שיטת מחקר (או [[מתודולוגיה]]) – בפרק זה מוצגות השערות או טענות המחקר, כלי מחקר, שיטת הבדיקה ומאפייני אוכלוסיית המחקר (שיכולה להיות מורכבת מתוכן ולאו דווקא אנשים).
מכאן מתקיימת חלוקה בין מחקרים תאורטיים הנפוצים במדעי הרוח וחלק ממדעי החברה
* ממצאים – הפרק מציג את תוצאות המחקר בשטח. ההצגה נעשית לרוב ב[[טבלה|טבלאות]] ו[[תרשים|תרשימים]] (ב[[מחקר כמותי|מחקרים כמותיים]]) או באמצעות ניתוח תצפיות, [[קבוצת מיקוד|קבוצות מיקוד]] או ראיונות עומק (במחקרים איכותניים). לרוב מדובר בפרק הגדול ביותר בעבודה.
* דיון – הפרק דן בתוצאות הממצאים ומטרתו לחבר את המסקנות של המחקר לסקירת הספרות. פרק זה נחשב לחשוב ביותר בעבודה.
שורה 34:
המניעים העיקריים לקניית עבודות אקדמיות הוא הקושי האופייני לסטודנטים רבים לשלב בין לימודים תובעניים ל[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] וגידול ילדים, וקושי לימודי לעמוד בדרישות התואר, כמו גם [[לקות למידה]] המקשה על ניסוח עבודות אקדמיות. [[אוכלוסייה]] אחרת שמקצתה מתעניינת בהשגת עבודה אקדמית לא מקורית, הם אלה הלומדים לתואר אקדמי למטרות [[גמול השתלמות]] ואינם בעלי כוונות להשתלב בעולם האקדמי.
הגשת עבודה שלא נכתבה על ידי המגיש אותה נחשבת לעבירה משמעתית חמורה בכל המוסדות האקדמיים, שעלולה במקרים מסוימים לגרום
יחד עם זאת, היו מספר מקרים ידועים של אנשים שהואשמו בקניית עבודה אקדמית. המפורסם שבהם היה המקרה של ח"כ [[יאיר פרץ]] ([[מפלגת ש"ס|ש"ס]]). ב-[[23 במרץ]] [[2006]] הודה פרץ ב[[קבלת דבר במרמה]], במסגרת [[עסקת טיעון]], עקב קבלת [[תואר אקדמי]] במרמה מטעם שלוחת אוניברסיטת ברלינגטון בישראל. הוא נידון ל-12 חודשי [[מאסר על תנאי]] ו[[קנס]] של 6,000 ש"ח. כדי להרשיע את כותב העבודה ב[[הונאה|זיוף]], יש צורך להוכיח כוונה מפורשת (בכתב או בעל פה) לסייע לתלמיד להגיש את העבודה, דבר שהוא קשה עד בלתי אפשרי ברוב המקרים. ואמנם, נכון ל-[[2011]] כל המורשעים, למעט אחד, היו מגישי העבודות, ולא כותבי העבודות.
| |||