משתמש:Avneref/ספרות/ראובן שוהם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 48:
::ראובן: כולם התאהבו באלתרמן מיד, בגלל האסתטיקה והשפה, הריתמוס היפהפה (ש-זך שנא); אבל לא הבחינו שמתחת ל"צלופן הנוצץ" יש עולם קודר, מאיים, של פספוס, תסכול ודיסוננס.
* [[שמחת עניים]]
* איגרת [https://www.youtube.com/watch?v=6M5d_mrXn18] ו[https://drive.google.com/drive/folders/1ZjCad8NmTdKgrTlkzhf7Qf5pIVxB-tjs]
** איגרת - אל מי? ראובן: אל '''דמון השירה'''. המלחמה הנוראה (פסיכומאכית) בנפש משורר, בין האח התאום התמים, הנעקד-מעונה-נרצח (המיוצג ע"י המיתוסים של [[הבל]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]]) שרוצה לחיות חיים ארציים פשוטים - לבין המשורר, שרוצה לברוח מחובת היצירה, אל חובת החיים (ולא יכול - אחרי שרצח את אחיו התאום, הוא מתחנן לדמון השירה שיקבל אותו).
** אלתרמן השפיע מאגית על כל משוררי תש"ח. סיפור: אחרי ש[[חיים גורי]] הוציא ספר ראשון, אמר [[חצקל איש כסית]]: הוא גנב ממך בתים שלמים! אלתרמן ענה ברשעות: בתים?! שכונות!... ו[[ע. הלל]] כתב ל[[משה שמיר]]: אחרי שאני כותב, אני מוחק בזעם שורות שלמות, כדי להעלים את כל האלתרמניות... ראובן: רק מאוחר הצליחו להשתחרר מהשפעתו, ולמצוא כל אחד את הקול שלו (גורי: "שושנת הרוחות"). גם [[ניסים אלוני]] לקח מפה את הדוב המרקד.
*** דן מירון (גם בלבן): אמנם הוא "רצח", אבל בסוף יש "השלמה" עם ייעודו המשוררי; ראובן: לא מקבל. '''ה'''בעיה של אלתרמן: הוא כל כך מיומן בשירתו, מלוטש ומבריק - שמאבד קשר לחיים עצמם.
*** אצלו לעולם אין סוף - עד "שהשופט שורק לסיום"; גם המתים, ממשיכים לפעול בעולם.
===ספרים===
שורה 60 ⟵ 64:
==הערות==
{{הערות שוליים}}
,
| |||