רבי שמעיה – הבדלי גרסאות

היה [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של [[רש"י]], וגם קרוב משפחתו{{הערה|כך נראה מכך שרש"י קרא לו "אחינו שמעיה". [[א' אפטוביצר]] (מבוא לראבי"ה עמ' 415) שיער שהכוונה שהיה חתן אחותו של רש"י. אמנם יתכן שהקרבה המשפחתית היחידה ביניהם היתה היותו חותן נכדו.}}. על פי [[רבנו תם]] היה חותנו של אחיו, וככל הנראה מדובר ב[[רשב"ם]]{{הערה|ספר הישר, חלק התשובות סימן סח: "היה חמיו של רבינו אחי". [[א"א אורבך]] (בעלי התוספות עמ' 36) שיער שהכוונה לרשב"ם שהיה רבו של ר"ת. במרדכי (חולין תשכה) כתוב שהוא בן בתו של רש"י, אמנם זה כנראה שיבוש וצ"ל "בן ביתו" (אורבך, עמ' 35. וראה שו"ת רש"י סימן פא והערת המהדיר שם).}}. רש"י מכנה את רבי שמעיה "אחינו שמעיה"{{הערה|שו"ת רש"י סימן י; א' גייגר, מלא חפנים עמ' 36.}} ומספר שבזכות לימודם המשותף ב[[ספר יחזקאל]] שינה ותיקן אחד מפירושיו{{הערה|ראה שו"ת רש"י סימן י, ופירוש רש"י ליחזקאל מב,ד. במקום נוסף ביחזקאל (כז, יז) מובאת תוספת מר' שמעיה.}}. [[אברהם עפשטיין]] כינה אותו "מזכירו" ו"סופרו" של רש"י. תקופה ארוכה ישב ב[[טרויש]] עירו של רש"י, וגם לאחר שעזב שמר על קשר עם רבו באמצעות מכתבים. בנו ר' משה ערך את ספר האורה{{הערה|לפי עדות ראב"י בעל האשכול, בתוך: ש' אסף, ספרן של ראשונים, ירושלים תרצ"ה, עמ' 11. אמנם ככל הנראה אין הכוונה לספר האורה שלפנינו, אלא למהדורה קדומה יותר ששימש בסיס למהדורה שלפנינו (אורבך, עמ' 37).}}

* [[א"א אורבך]], בעלי התוספות, ירושלים תשלתשמ"ו, עמ' 34-37.