מכתוב (סדרת ספרים) – הבדלי גרסאות

* הולך על הרוח (ماش على الريح): טרילוגיה מאת הסופר הפלסטיני [[סלמאן נאטור]]. ראה אור בשנת 2016. הטרילוגיה, הכורכת יחדיו שלושה ספרים של נאטור שפורסמו במקור בערבית ("מסע על מסע", "הולכים על הרוח", "המתנה").

* פקעת של סודות (مجمع الأسرار): רומן מאת הסופר הלבנוני [[אליאס ח'ורי]]. ראה אור בשנת 2017. סיפור הרומן מתרחש בלבנון מרכזו הוא עיסוק בסמים, זנות, לבתי הכלא בביירות, אימפריאליזם הצרפתי ופוליטיקה פנימית שהובילה לפרוץ מלחמת האזרחים במדינה בשנת 1975. מתרגם: [[יהודה שנהב|יהודה שנהב-שהרבני]] (עורך תרגום: [[מרזוק אלחלבי]]; עורכת ספרותית: יונית נעמן)

* אין בבעלותי דבר מלבד החלומות (لا أملك إلا الأحلام): אנתולוגיה של שירה אֶזידית בעקבות האסון, 2016-2014: האנתולוגיה נאספה ונערכה על ידי חוקר הקהילה האזידית עידן בריר, וראתה אור בשנת 2017. השירים נכתבו בעקבות האסון שפקד את הקהילה האֶזידית בעיראק באוגוסט 2014, עת גורשו אנשי הקהילה מבתיהם וקהילתם רוסקה. מתרגם: עידן בריר (עורך תרגום: נביה בשיר; עורך ספרותי: [[אלמוג בהר]]).

* הילדים צוחקים (ألأولاد يضحكون): ספר ילדים מאת הסופר הסורי [[זכריא תאמר]] שראה אור בסוף שנת 2017. מדובר בספר ילדים קצר על מלך עריץ ועל ילדים שממרים את פיו. זהו משל אוניברסלי מחוכם ומרגש על כוחם של ילדים, על חירות ועל דיכוי, ועל הטבע ומקום האדם בתוכו. מתרגם: אלון פרגמן. (עורכות: [[שהם סמיט]] וכפאח עבד אלחלים).

* ילדי הגטו - שמי אדם (اولاد الغيتو - اسمي ادم): רומן מאת הסופר הלבנוני הבולט [[אליאס ח'ורי]]. אָדָם, המספר, הוא פלסטיני אזרח ישראל בשנות החמישים לחייו שהיגר לניו־יורק לאחר שהתייאש מהנעשה במדינה, ונקרע בין הערבית, והעברית שפות הוריו. מתרגם: [[יהודה שנהב|יהודה שנהב-שהרבני]] (עורכת תרגום: הודא אבו מוך; עורכת ספרותית: יונית נעמן).

* זמן הסוסים הלבנים (زمن الخيول البيضاء): רומן זה של הסופר הפלסטיני-ירדני אבראהים נצראללה מגולל סאגה משפחתית, שנמתחת על פני שלושה דורות, משלהי המאה התשע-עשרה ועד סוף ימי [[המנדט הבריטי]]. מתרגמת: ברוריה הורביץ (עורכת תרגום: דימא דראוושה, עורכת ספרותית: יונית נעמן).

* שנת הארבה- (عام الجراد): יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני, 1916-1915: אלתורג'מאן, צעיר בעל [[השכלה תיכונית]], מגויס כלבלר לצבא העות'מאני. בהשפעת מורו הנערץ, [[ח'ליל א-סכאכיני|ח'ליל אלסכּאכּיני]], הוא מחליט לכתוב יומן, ובו הוא כותב על אהבותיו ושנאותיו, על התנהלות השלטון הצבאי, על השמועות הנפוצות בעיר ועל השתנותה של הארץ. מאה שנים אחר כך מתגלה היומן במדפי [[הספרייה הלאומית]] באוסף AP (חומרים המוגדרים "רכוש נטוש") שלשם הועברו הספרים שהופקעו מספריות בתיהם של פלסטינים אחרי מלחמת 1948. מתרגם: עדו כהן (עורך תרגום: צאלח עלי סואעד, עורכת מדעית: ד"ר אביגיל יעקבסון).

* זיכרון הגוף (ذاكرة الجسد): סיפור אהבה בין איש לאישה, אהבה בלתי אפשרית על רקע מלחמתה העקובה מדם של אלג'יריה לעצמאות מצרפת, אשר שלטה בה כמאה ושלושים שנה. זיכרון הגוף, שיצא לאור בערבית בשנת 1993 והודפס ב-34 מהדורות, הוא רומן ראשון בטרילוגיה שכתבה הסופרת [[אחלם מוסתר'אנימי|אחלאם מֻסתע'אנמי]]. מֻסתע'אנמי היא הסופרת האלג'ירית הראשונה שפרסמה רומן בערבית לאחר השחרור מן הקולוניאליזם הצרפתי. ספריה תורגמו לשפות רבות ונמכרו במיליוני עותקים.

*אבּן ראבְּעה (ابن رابعة): עשרים וחמש שנה עובד אחמד אבּן ראבְּעה בעמותה למלחמה בעוני, אך אינו מצליח לחלץ ולו אדם אחד מגורל של עוני, קיפוח ואפליה – גם לא את עצמו. במחזה, המבוסס על דמויות וטקסטים שיצר הסופר ואיש הרוח סלמאן נאטור, עולות לא רק תחנות בחייו של אחמד אבן ראבעה אלא גם תמונות מאלבום החיים הפלסטיני.

*לֻזוּמּׅיַאת (اللزوميات): מבחר מתוך מפעל השירה המתריס והנועז של אבו אלעלאא אלמערי אלמערי שהטיל ספק בכל סוג של אמונה עיוורת וקרא תיגר הן על המוסכמות החברתיות והפוליטיות של תקופתו והן על הדגם הפואטי המקובל בשירה הערבית של זמנו.

*בלשון כרותה (بلسان مبتورة): הקובץ המקיף והעשיר ביותר של פרוזה פלסטינית בעברית. הקובץ כולל 72 סיפורים שנכתבו על ידי 57 יוצרים ויוצרות פלסטינים תושבי ישראל, עזה, הגדה המערבית והתפוצות המתכתבים בצורות מגוונות עם אילמות הלשון.

*סטלה מאריס (نجمة البحر): אדם הוא צעיר פלסטיני המוקף בשרידי זיכרונות שאינם מפסיקים לנקר במוחו בעודו נחבט בקירות הקיום במדינה היהודית ב[[שנות השישים של המאה העשרים]]. ברומן זה, שהוא רומן ההמשך ל"ילדי הגטו", כותב אליאס ח'ורי אל תוך הספרות העברית, מערער את הגבולות בין הערבית לעברית, ותוך כדי כך משחק, מותח ובוחן את אפשרויות המבדה הספרותי.

*שלמה הכורדי ואני והזמן (شلومو الكردي وأنا والزمن): הרומן הראשון של הסופר היהודי עיראקי [[סמיר נקאש]] שמתורגם לעברית. זהו רומן על זוועות המאה העשרים, על היהודי הפליט, הנודד מהעיר הכורדית סבלאח' אל [[בגדאד]], מ[[טהראן]] ו[[מומבאי|מבומביי]] עד ההגירה לישראל, ועל תחושת הגלות שממשיכה לרדוף אותו עד מותו. ההתנצחות בין המספר לזמן בשאלה מי יספר את הסיפור וכיצד יסופר היא ציר מרכזי ברומן האפי, המגולל את מאה שנות נדודיו של שלמה הכורדי.