חרדל (ממרח) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: {{מאכל}} |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
חרדל פופולרי בכריכים, בדרך כלל עם בשרים וגבינות, עם [[המבורגר]]ים ו[[נקניקייה|נקניקי]]ות ומשמש גם כמרכיב במילויים רבים, [[מרק]]ים ותחמיצים. כמו כן הוא עשוי לשמש כ[[מטבל]] במטבח האסיאתי וכבסיס ל[[רוטב חרדל]].
חרדל עלול לגרום
== היסטוריה ==
[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] באזור [[עמק האינדוס]] גילו ששם תורבת החרדל. [[תרבות עמק האינדוס]] התקיימה עד שנת 1800 לפני הספירה. [[רומא העתיקה|הרומאים]] היו כנראה הראשונים
הרומאים ככל הנראה ייצאו זרעי חרדל ל[[גאליה]], ועד סוף המאה ה-10 לספירה, נזירים מ[[כנסיית סן ז'רמן דה פרה]] בפריז למדו את סודות הכנת החרדל מהרומאים והחלו לייצר חרדל משלהם. חרדל מופיע לראשונה ברישומים המלכותיים ב[[פריז]] בשנת 1292. העיר [[דיז'ון]] התפרסמה כמרכז לייצור חרדל במאה ה-13. הפופולריות של הממרח ניכרת בתיעוד משנת 1336 של אירוע שערך הדוכס מבורגונדי ובו האורחים כילו כ-265 ליטרים של ממרח חרדל בארוחה אחת. ב-1777 נוסדה אחת מחברות החרדל המפורסמות ביותר, גריי-פופון, כשותפות בין מוריס גריי, יצרן חרדל עם מתכון ייחודי שכלל [[יין לבן]], לבין אוגוסט פופון, התומך הכספי שלו. להצלחתם סייעה המצאתה של המכונה האוטומטית הראשונה לייצור חרדל. בשנת 1937 הוענק ל[[חרדל דיז'ון]] תו התקן של [[כינוי מקור מבוקר]]. הודות למסורת הארוכה של ייצור חרדל בדיז'ון, היא נחשבת כיום לבירת החרדל העולמית.
|