הסירחון הגדול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏גורמי הסירחון: קישור למיאזמה
שורה 6:
בתחילת [[המאה ה-19]] הייתה ללונדון מערכת ביוב שכָללה בעיקר שימוש ב[[נחל]]ים שכוסו ושפיכת שפכי העיר ל[[נהר התמזה|תמזה]]. באותה עת החל השימוש במערכות אינסטלציה [[מודרניזציה|מודרניות]] בבתים, והומצאו ה[[שירותים]] המודרניים הכוללים שטיפת האסלה ב[[מים]]. שימוש בשירותים מסוג זה הגביר מאוד את כמות השפכים שייצרה העיר. בעוד שבעבר השתמשו תושבי העיר ב[[סיר לילה|סירי לילה]], כעת נהגו לשטוף את השפכים בכמויות מים אשר הכפילו ושילשו בזמן קצר את כמויות הביוב של העיר. בנוסף, תיעוש העיר הביא לשפכים רבים מבתי מטבחיים וממפעלים בעיר.
 
ביוב זה נשפך בסופו של דבר אל נהר התמזה אשר שימש כמקור מי השתייה של חלק מתושבי העיר. [[זיהום מים|מים מזוהמים]] אלה הביאו להתפשטות [[מגפה|מגיפות]] [[כולרה]]. עד אותה עת חשבו שהמחלה נגרמת מ[[מיאזמה]] (אוויר מזוהם). ב-1849 פרסם [[ג'ון סנואו (רופא)|ג'ון סנואו]] חיבור, ורקבו הוא פיתח את התאוריה שמקור המחלה הוא מים מזוהמים. סנואו הגיע למסקנה זו לאחר שהבחין שתושבי אזורים מסוימים, הנסמכים על מקורות מים ספציפיים, נוטים לחלות בכולרה יותר מאשר תושבים של אזורים אחרים. בעת התפשטות מגפההמגפה באזור ה[[סוהו (לונדון)|סוהו]] בשנת [[1854]], גילההוא [[דוקטור]]זיהה שוב את המים המזוהמים כמקור להתפרצות, והביא לסגירת ה[[ג'וןבאר סנואו (רופא)מים|ג'ון סנואובאר]] כיממנה מקורנשאבו המחלההמים הואלתושבי במים מזוהמיםהאזור.
 
בשנת [[1848]] התאחדו מספר גופים מקומיים והקימו את ה[[ועדה המטרופולית לביוב|וועדה המטרופולית לביוב]] אשר בדקה את מערכת הביוב של העיר והגיעה למסקנה שיש להרחיבה. בשנת [[1855]] הוחלפה הוועדה על ידי [[מועצת העבודות המטרופולינית של לונדון]] אשר המשיכה לדון בנושא. תקציבים לביצוע הרחבה זו הוקצו רק בעקבות "הסירחון הגדול".