ג'נטריפיקציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) ניו יורק טיימס ==> הניו יורק טיימס |
מ סדר |
||
שורה 1:
[[קובץ:Paris 19e Belleville 678.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רחובות בשכונת [[בלוויל]] בפריז השומרים עדיין על אופי כפרי. בעבר שימשו כמשכנות עוני אך בתיהם שופצו והם נמכרים לאוכלוסייה אמידה.]]'''גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה''' (מ[[אנגלית]]: '''Gentrification'''; לפי [[האקדמיה ללשון העברית]], ב[[עברית]]: '''עִלּוּת'''{{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|אושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה) (טבת תשע"ו, דצמבר 2015)|2015/12/30|האקדמיה-ללשון-העברית-אישרה-רשימת-מונח}}}}, בכתיב מלא: '''עילות''') היא תהליך עירוני-חברתי [[בורגנות|בורגני]] מתוכנן או בלתי מתוכנן של מעבר [[אוכלוסייה]] מ[[המעמד הבינוני]] והגבוה לשכונות חלשות - לרוב במרכזי ערים, תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה ודחיקת האוכלוסייה המקורית. פעמים רבות מלווה בתהליך של [[התחדשות עירונית]] של פני הרחובות, שיפוץ בתים ותחלופה של העסקים באזור. תהליכי ג'נטריפיקציה מתרחשים בעשורים האחרונים
== ההיסטוריה של המונח ==
המונח נטבע לראשונה ב-[[1964]] על ידי הסוציולוגית הבריטית [[רות גלאס]] {{אנ|Ruth Glass}}, כדי לתאר את השינויים שהיא זיהתה בלונדון ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]]. מקור המונח ג'נטרי (gentry) ב[[צרפתית עתיקה]], שמתאר מעמד בינוני-גבוה וכן מתאר עלית חברתית (לרוב יש חפיפה בין שתי הקבוצות). זהו מונח ביקורתי מיסודו, המתייחס להשפעה השלילית של התהליך, ומתאר את פגיעתו במרקם החיים של [[קהילה]] שהתגוררה במשך שנים במקום. בתהליכי ג'נטריפקציה קהילה זו מפורקת תרבותית וחברתית, והיא נדחקת, מסיבות כלכליות וחברתיות, אל מחוץ למקום מגוריה לאורך עשרות שנים{{הערה|[https://www.google.com/books?hl=en&lr=&id=EZDcAAAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA19&dq=ruth+glass+gentrification+GLASS+RUTH&ots=mVwD8yndYZ&sig=Acg5oDCIV4w_kebaSe0dI_yq8Kc Glass, R. (1964). Aspects of change (pp. xiii-xlii). London. ], |שמאל=כן}}. עם זאת, כיום לעיתים משמש המונח כתיאור חיובי של [[התחדשות עירונית]]{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1468-2427.2006.00689.x/abstract Slater, T. (2006). The eviction of critical perspectives from gentrification research. International Journal of Urban and Regional Research, 30(4), 737-757.],|שמאל=כן}}.
== תהליך הג'נטריפיקציה ==▼
אופייה הדיאלקטי של תופעת הג'נטריפיקציה, לצד מחלוקות אידאולוגיות ותאורטיות שהיא מעוררת, הביאו בשנות ה-80 לצמיחתן של שתי גישות עיקריות, המציגות שתי עמדות מנוגדות זו לזו בחקר הבניית המרחב העירוני<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/product/כלוב-הזהב-גנטריפיקציה-וגלובוליזציה-ב/|הכותב=דניאל מונטרסקו ורועי פביאן|כותרת="כלוב הזהב": ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בפרויקט גבעת אנדרומדה, יפו|אתר=|תאריך=2003}}</ref>:▼
במחקר מתוארת הג'נטריפיקציה כתהליך המתרחש בהדרגה על פי השלבים הבאים:
# בשלב הראשון מגיעים לשכונה תושבים שמוכנים ליטול סיכונים, כגון אמנים ואדריכלים שיש להם ידע, זמן וגם נכונות לשפץ את המבנים הישנים, וליצור סביבם הווי חברתי. בשלב זה, כשהביקושים עדיין אינם גבוהים, מחירי הדיור הנמוכים יחסית באיזור מושכים אוכלוסיה נוספת, לרוב צעירה. חברי הקבוצה הזו בדרך כלל מגלים סובלנות חברתית כלפי הדיירים הוותיקים של השכונה ומנסים להשתלב בה.
# הגישה [[נאו-מרקסיזם|הניאו מרקסיסטית]]-ביקורתית (הגישה הכלכלית): מספקת הסבר להתפלגות אזורי המגורים בעיר כתוצאה מהתפתחות עירונית לא שוויונית וכתוצר ישיר של מיקום האוכלוסיות בסולם החברתי. על פי גישה זו, ג'נטריפיקציה תתרחש באזורים אטרקטיביים שהוזנחו לאורך שנים ושקיים בהם הפער המרבי בין ערך השוק הקיים של הנכס לבין הערך הפוטנציאלי שלו.▼
# בשלב השני מגיעה לשכונה אוכלוסייה מבוססת יותר ששוכרת או רוכשת מבני מגורים במחירים גבוהים בהרבה מאלו ששולמו בשלב הראשון- ותושבים חדשים עוברים אל השכונה כדי להשתקע בה. במקביל, מזהים גורמים עסקיים את ההתעוררות ומקימים בשכונה עסקים תואמים, התורמים לעניין הגובר בשכונה. מכיוון שחלקה היחסי של האוכלוסיה המבוססת גדל, נוצרים מתחים החברתיים בשכונה בין האוכלוסיה החדשה והוותיקה בשכונה, ועליית מחירי הנדל"ן יוצרת דחיקה, מרצון או שלא-מרצון, של הוותיקים בשכונה החוצה לשכונות אחרות.
# הגישה הליברלית והנאו-וובריאנית (הגישה התרבותית): רואה את הג'נטריפיקציה כתוצר של העדפות תרבותיות, של שינויים דמוגרפים ושל שינויים בסגנון החיים של הצרכן. לפי גישה זו, אוכלוסייה ממעמד בינוני שחודרת לשכונות מוזנחות, מונעת על ידי אידאולוגיה פרו- עירונית המחדשת ערכים כמו "יצירתיות" ו"חלוציות". האנשים הללו מתוום טעם תרבותי מסוים וכיוון אסתטי ייחודי וצועדים בראש המחנה הבורגני שבא בעקבותיהם.▼
# בשלב השלישי נכנסים לשכונה אנשי עסקים, מתווכי דירות, קבלנים ומשקיעים גדולים. אלו מקפיצים עוד יותר את מחירי ה[[מקרקעין|נדל"ן]] בשכונה, הן של בתים משופצים והן של בתים שעודם זקוקים לשיפוץ. בשלב זה האוכלוסייה החדשה הופכת לרוב, והאוכלוסייה הותיקה למיעוט, ומושלם התהליך.<ref name=":12">{{קישור כללי|כתובת=https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/product/כלוב-הזהב-גנטריפיקציה-וגלובוליזציה-ב/|הכותב=דניאל מונטרסקו ורועי פביאן|כותרת="כלוב הזהב": ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בפרויקט גבעת אנדרומדה, יפו|אתר=|תאריך=2003}}</ref>
רבים תופסים את הג'נטריפיקציה כתהליך טבעי המתרחש "מלמטה למעלה" – אוכלוסייה שמשנה מציאות חיים בשכונה מוחלשת. אך מנגד, יש הסבורים כי מדובר בתהליך יזום. החוקר הבריטי [[טום סלייטר]] מביא דוגמה מהעיר [[טורונטו]] ובה הוא מראה כיצד שורת החלטות פוליטיות הובילה לשינוי מעמדי בשכונה. בין השינויים שהוא מונה: הגבלת בנייה של דירות קטנות, אכיפת חוקי תברואה, בטיחות מבנים ועוד<ref>Slater, T. (2004) Municipally-managed gentrification in South Parkdale, Toronto. The Canadian Geographer 48.3, 303–25</ref><ref name=":2">Slater, T. (2005) Slater, Gentrification in Canada’s cities: from social mix to social ‘tectonics', In R. Atkinson and G. Bridge (eds.) Gentrification in a global context: the new urban colonialism, Routledge, London</ref>. חוקרים אחרים שמים את הדגש על כוחן של חברות [[מקרקעין|הנדל"ן]] ביצירת ג'נטריפיקציה יזומה. לטענתם, האוכלוסייה הוותיקה בשכונה חסרה את ההון הדרוש לחידושה או את יכולת ההתארגנות להתנגדות למהלך חידוש חיצוני. חברות הנדל"ן מצידן פועלות לחידוש השכונה בכללותה לרוב עם תמיכה ומימון עירוניים.
בשנות התשעים התפתח המחקר האורבני לידי סינתזה של שתי הגישות. כך באה לעולם פרדיגמה משולבת, הבוחנת את "הכלכלה התרבותית של הערים". עקב כך שונתה ההגדרה המסורתית של ג'נטריפיקציה והיא הוגדרה: "תנועה בשדה כוח עירוני, המפגישה בין עמדות וסוכנים הנאבקים על הון כלכלי, תרבותי וסימבולי"<ref name=":1" />. הגישה המשולבת מנתחת את הג'נטריפיקציה באמצעות ניתוח כלכלי-תרבותי המשלב היצע וביקוש, מעמד ורציונליות כלכלית לצד סגנון חיים נבדל<ref>Zukin, Sharon 1994., (Zuckin). Oxford: Blackwell</ref>.▼
כלים נוספים שעשויים לתרום ליצירת ג'נטריפיקציה ממוסדת: תוכניות אב אסטרטגיות, [[פינוי בינוי]], שיפוץ חזיתות מבנים, שיפוץ רחובות ותשתיות מים וביוב, הסדרת חלוקת שטח ב[[בנייה רוויה]] ישנה, הגבלת [[אחוזי בנייה]] של דירות לפי גודל, אכיפה מוגברת של תברואה, בטיחות מבנים ועוד. השימוש בכלים הללו נעשה לרוב ללא שילוב כלים מרסנים או כאלה שייעודם שימור האוכלוסייה הקיימת, הוותיקה בשכונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://urbanologia.tau.ac.il/גנטריפיקציה-בדרום-תל-אביב-שוק-חופשי-א/#fnref-9301-1|הכותב=אביטל פניני-ינובסקי|כותרת=ג'נטריפיקציה בדרום תל אביב: שוק חופשי או הכוונה ממסדית?|אתר=אורבנולוגיה|תאריך=14.09.16}}</ref>. כלומר, ככל שהרשות המקומית משקיעה בשכונה ללא פיתוח כלים אסטרטגיים לשמירת האוכלוסייה הוותיקה היא למעשה שותפה לתהליך<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.8556419|הכותב=הילו גלזר|כותרת=פיזרתי סיסמאות, לא העמקתי בדברים: אסף הראל מסביר את המהפך שעבר|אתר=הארץ|תאריך=19.02.20}}</ref>.
▲== תהליך הג'נטריפיקציה ==
▲רבים תופסים את הג'נטריפיקציה כתהליך טבעי המתרחש "מלמטה למעלה" – אוכלוסייה שמשנה מציאות חיים בשכונה מוחלשת. אך מנגד, יש הסבורים כי מדובר בתהליך יזום. החוקר הבריטי [[טום סלייטר]] מביא דוגמה מהעיר [[טורונטו]] ובה הוא מראה כיצד שורת החלטות פוליטיות הובילה לשינוי מעמדי בשכונה. בין השינויים שהוא מונה: הגבלת בנייה של דירות קטנות, אכיפת חוקי תברואה, בטיחות מבנים ועוד<ref>Slater, T. (2004) Municipally-managed gentrification in South Parkdale, Toronto. The Canadian Geographer 48.3, 303–25</ref><ref name=":2">Slater, T. (2005) Slater, Gentrification in Canada’s cities: from social mix to social ‘tectonics', In R. Atkinson and G. Bridge (eds.) Gentrification in a global context: the new urban colonialism, Routledge, London</ref>. חוקרים אחרים שמים את הדגש על כוחן של חברות [[מקרקעין|הנדל"ן]] ביצירת ג'נטריפיקציה יזומה. לטענתם, האוכלוסייה הוותיקה בשכונה חסרה את ההון הדרוש לחידושה או את יכולת ההתארגנות להתנגדות למהלך חידוש חיצוני. חברות הנדל"ן מצידן פועלות לחידוש השכונה בכללותה לרוב עם תמיכה ומימון עירוניים. כלים נוספים שעשויים לתרום ליצירת ג'נטריפיקציה ממוסדת: תוכניות אב אסטרטגיות, [[פינוי בינוי]], שיפוץ חזיתות מבנים, שיפוץ רחובות ותשתיות מים וביוב, הסדרת חלוקת שטח ב[[בנייה רוויה]] ישנה, הגבלת [[אחוזי בנייה]] של דירות לפי גודל, אכיפה מוגברת של תברואה, בטיחות מבנים ועוד. השימוש בכלים הללו נעשה לרוב ללא שילוב כלים מרסנים או כאלה שייעודם שימור האוכלוסייה הקיימת, הוותיקה בשכונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://urbanologia.tau.ac.il/גנטריפיקציה-בדרום-תל-אביב-שוק-חופשי-א/#fnref-9301-1|הכותב=אביטל פניני-ינובסקי|כותרת=ג'נטריפיקציה בדרום תל אביב: שוק חופשי או הכוונה ממסדית?|אתר=אורבנולוגיה|תאריך=14.09.16}}</ref>. כלומר, ככל שהרשות המקומית משקיעה בשכונה ללא פיתוח כלים אסטרטגיים לשמירת האוכלוסייה הוותיקה היא למעשה שותפה לתהליך<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.8556419|הכותב=הילו גלזר|כותרת=פיזרתי סיסמאות, לא העמקתי בדברים: אסף הראל מסביר את המהפך שעבר|אתר=הארץ|תאריך=19.02.20}}</ref>.
=== יתרונות ורווחים אפשריים לתהליך ===
שורה 30 ⟵ 28:
=== חסרונות והפסדים אפשריים של התהליך ===
המפסידים העיקריים הם שוכרי דירות ברמת הכנסה בינונית-נמוכה, שאינם מסוגלים להתמודד עם העלייה במחירי הדיור, במיוחד זקנים, נכים או כל מי שהכנסתו תלויה בקצבה או תשלום קבוע אחר. גם עסקים וותיקים עלולים להפסיד מהתהליך, עם העלייה בדמי שכירות של חנויות ושינוי בהרגלי הקנייה של התושבים. לעיתים העיריות גם מעלות ארנונה לעסקים לאחר תהליך של ג'נטריפיקציה, ובכך מקשות על בעלי בתים ותיקים וגורמות לעלייה נוספת בדמי השכירות של חנויות. מפסידות מרכזיות נוספות הן הרשויות אשר צריכות להתמודד עם מצוקת הדיור של האוכלוסייה הענייה הוותיקה<ref name=":3" />.
== הגישה הליברלית והניאו-מרקסיסטית לתופעת הג'נטריפיקציה ==
▲אופייה הדיאלקטי של תופעת הג'נטריפיקציה, לצד מחלוקות אידאולוגיות ותאורטיות שהיא מעוררת, הביאו בשנות ה-80 לצמיחתן של שתי גישות עיקריות, המציגות שתי עמדות מנוגדות זו לזו בחקר הבניית המרחב העירוני<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/product/כלוב-הזהב-גנטריפיקציה-וגלובוליזציה-ב/|הכותב=דניאל מונטרסקו ורועי פביאן|כותרת="כלוב הזהב": ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בפרויקט גבעת אנדרומדה, יפו|אתר=|תאריך=2003}}</ref>:
▲# הגישה [[נאו-מרקסיזם|הניאו מרקסיסטית]]-ביקורתית (הגישה הכלכלית): מספקת הסבר להתפלגות אזורי המגורים בעיר כתוצאה מהתפתחות עירונית לא שוויונית וכתוצר ישיר של מיקום האוכלוסיות בסולם החברתי. על פי גישה זו, ג'נטריפיקציה תתרחש באזורים אטרקטיביים שהוזנחו לאורך שנים ושקיים בהם הפער המרבי בין ערך השוק הקיים של הנכס לבין הערך הפוטנציאלי שלו.
▲# הגישה הליברלית והנאו-וובריאנית (הגישה התרבותית): רואה את הג'נטריפיקציה כתוצר של העדפות תרבותיות, של שינויים דמוגרפים ושל שינויים בסגנון החיים של הצרכן. לפי גישה זו, אוכלוסייה ממעמד בינוני שחודרת לשכונות מוזנחות, מונעת על ידי אידאולוגיה פרו- עירונית המחדשת ערכים כמו "יצירתיות" ו"חלוציות". האנשים הללו מתוום טעם תרבותי מסוים וכיוון אסתטי ייחודי וצועדים בראש המחנה הבורגני שבא בעקבותיהם.
▲בשנות התשעים התפתח המחקר האורבני לידי סינתזה של שתי הגישות. כך באה לעולם פרדיגמה משולבת, הבוחנת את "הכלכלה התרבותית של הערים". עקב כך שונתה ההגדרה המסורתית של ג'נטריפיקציה והיא הוגדרה: "תנועה בשדה כוח עירוני, המפגישה בין עמדות וסוכנים הנאבקים על הון כלכלי, תרבותי וסימבולי"<ref name=":1" />. הגישה המשולבת מנתחת את הג'נטריפיקציה באמצעות ניתוח כלכלי-תרבותי המשלב היצע וביקוש, מעמד ורציונליות כלכלית לצד סגנון חיים נבדל<ref>Zukin, Sharon 1994., (Zuckin). Oxford: Blackwell</ref>.
== דוגמאות לג'נטריפיקציה ==
שורה 44 ⟵ 49:
==ראו גם==
* [[התחדשות עירונית]]
* [[מונחון גאוגרפיה עירונית]]
* [[כור היתוך]]
| |||