קנסו של עזרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים
←‏רקע הלכתי: מיותר והערה תמוהה
שורה 9:
ה[[תורה]], ב[[פרשת קורח]], מעניקה ללויים כמתנה, את המעשר של היבול החקלאי של ארץ ישראל; {{הדגשה|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד|במדבר יח כא|במדבר יח כא}} ואף מצווה את בני ישראל - בעת הבאתם את [[ביכורים|ביכוריהם החקלאית]] אל בית המקדש [[וידוי מעשרות|להתוודות]] שנתנו מתנה זו ללויים כדרוש {{הדגשה|וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם '''נְתַתִּיו לַלֵּוִי'''.. לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְו‍ֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי|דברים כו יג|דברים כו יג}}
 
קנסו של עזרא, האומר כי מוטלת החובה להביא את המעשר לכוהנים במקום ללווים, למרות שהדבר מפורש בתורה - מוסבר בתלמוד (בשם רבי [[יהושע בן לוי]]{{הערה|1=לא ברור אם מדובר על ה[[תנאים|תנא]] רבי יהושע בן לוי, או ה[[אמוראים|אמורא]]}}), כי ישנה סמכות לעזרא ובית דינו "לשנות" דברי תורה אלו מכיוון שאין בעצם סתירה בתקנת עזרא עם הכתוב בתורה, שהרי גם הכהנים בני אהרן נמנים כבני לוי וגם נקראים בשם לויים{{הערה|1=תלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני ה:ג, בשם [[רבי יהושע בן לוי]]. {{בבלי|יבמות|פו|ב}}}} ובכך אין מניעה הלכתית לבית הדין להורות כי מתנת המעשר ראשון תינתן לכהנים במקום ה"לויים". ה[[מהרש"א]] מנמק כי ההעברה מגיעה לכהנים דווקא - ולא לעניים (שנתינת פרנסה להם נחשבת גם היא ל[[מצווה]])- מחמת אותה הסברה שהכהנים הינם בעצם בני לוי{{הערה|1=חידוש אגדות למהרש"א יבמות פו: (בהסבר שיטתו של רבי [[אלעזר בן עזריה]]}}.
 
ב[[תלמוד ירושלמי]] נכתב כי לומדים מהאות "ו" של {{הדגשה|'''וְ'''לִבְנֵי לֵוִי..|במדבר יח כא|במדבר יח כא}} -שמשמעה המשך הדיבור אודות מתנות כהונה המדוברים קודם בפרשה - שנותנים מעשר ראשון לכהונה{{הערה|1=תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני דף לא עמוד א}}. ואכן, גם מדרשים ארצישראלים קדומים מצביעים כי מקובל לתת מעשר ראשון לכהן{{הערה|1="נותן לכהנים וללוים" -[[פסיקתא דרב כהנא]] כו, א {{!}} -(מטענות [[קורח]]) "מעשר ראשון לכהן..!" -[[מדרש תנחומא]] לפרשת קרח, פרק ג.}}.