דה-סטליניזציה – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
כבר בשנת [[1953]], מיד עם פטירת [[יוסיף סטלין]], החלו סממנים של שינויים שלטוניים והפסקת המדיניות של [[דיכוי]] פוליטי נרחב. הסממנים הראשונים היו בשחרור אסירי [[גולאג]], התחלה של [[רה-הביליטציה|זיכוי]] חלק מהאסירים, ביטול [[משפט הרופאים]] ועוד.
 
בפברואר [[1956]] התקיימה הוועידה ה-20 של [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]], שבה נשא כרושצחרושצ'וב את [[הנאום הסודי]], שבו האשים את סטלין במדיניות של דיכוי. הוא סימן את שנת [[1934]] כשנת תחילת הדיכוי; בהתאם לכך, [[חיסול מעמד הקולאקים]] והמשפטים של תחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] לא נכללו ברשימת פשעי המשטר של סטלין. כרושצחרושצ'וב ניסה בכל כוחו לבדל את עצמו ממדיניות קודמו, ולכן העברת המידע הייתה סלקטיבית.{{הבהרה}} מדיניות זו הגיעה לשיאה בשנת [[1961]], כאשר גופתו של סטלין הוצאה מ[[המאוזוליאום של לנין]] ושמה של העיר [[וולגוגרד|סטלינגרד]] שונה ל[[וולגוגרד]].
 
עובדי המנגנון המפלגתי ופקידי ממשל בכירים היו מעוניינים בהפסקת מדיניותו של סטלין, היות שבגינה הם היו בסכנה מתמדת של כליאה או אף [[הוצאה להורג]] במעמד הדחתם מהתפקיד ואף בהיותם בגמלאות.
 
התהליך הופסק בשנת [[1964]], עם סיום שלטונו של כרושצחרושצ'וב. עד לתחילת ה[[פרסטרויקה|פֶרֶסטרוֹיקה]] ב-[[1987]] לא היה אזכור רשמי ל[[טרור]] הסטליניסטי, אך מנגד גם מדיניות הדיכוי הנרחב לא חזרה.
 
==יישום הדה-סטליניזציה==