ספר היובלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תוכן הספר: קישורים פנימיים
מ ←‏תוכן הספר: קישורים פנימיים, הגהה
שורה 9:
 
==תוכן הספר==
הספר חוזר על סיפורי ספר [[בראשית]], מ[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] ועד ל[[יציאת מצרים|גלות מצרים]], בניסוח שונה. הוא השתמר בצורה השלמה ביותר בחבשית. קטעים ממנו שרדו גם ביוונית, בסורית (ארמית-נוצרית) וב[[לטינית]]. הוא מכונה גם "בראשית זוטא", "צוואת משה", "גילוי משה", ונזכר ב[[ספר ברית דמשק]] (עמוד טז) בשם "ספר מחלקות העתים ליובליהם ובשבועותיהם". הספר שייך ל[[סוגה ספרותית]] המכונה [[מקרא משוכתב]]. לפי המסגרת ה[[עלילה|עלילתית]] של הספר, [[מטטרון]] - [[מלאך]] הפנים חוזר על הסיפורים בפני [[משה]] ב[[מעמד הר סיני]]. לכל אירוע ב'''ספר היובלים''' מצוין תאריך מדויק, הקובע את מספר השנים שחלפו מאז בריאת העולם עד התרחשות אותו מאורע ואףולעיתים אף את החודש והיום באותה שנה ספציפית. תולדות האנושות מתוארות במחזורים של שבע שנים ([[שנת שמיטה|שמיטות]]) המכונים בספר "שבוע", ובמחזורים של שבעה "שבועות" (49 שנים) המכונים "[[שנת היובל|יובל]]". בפרק כ"ג, לאחר מות אברהם, משולב חזון אפוקליפטי שאיננו אופייני לסוגה ולסגנון של שאר הספר.
 
פרופסור [[רחל אליאור]] טענה בשורה של ספרים ומאמרים, שבספר היובלים נשקף עניין מובהק בלוח כוהני [[לוח השנה במגילות קומראן|בן 364 ימים]] ו-52 שבתות, ששימש בסיס לעבודת המשמרות ב[[בית המקדש]]. זאת משום שניכר בו עניין מובהק ב[[ירושלים]], ב[[הר ציון]] ובבית המקדש העומד עליו כמפורט בפרק הפתיחה של הספר, וכן ניכר עניין רב במלאכים, במזבחות, ב[[קרבנות|הקרבת קורבנות]], ב[[קטורת הסמים|קטורת]] ובבריתות במועד קבוע חוזר ונשנה, וכן בפרקים ''ל-לב ''ניכר עניין רב בהיסטוריה של [[לוי (דמות מקראית)|לוי בן יעקב]], הקשור במלאכים ובחלומות, מייסד הכהונה ב[[תקופת האבות]], סבם של [[משה בן עמרם]] ושל אחיו [[אהרן|אהרון הכהן]]. כל אלה מאפיינים כוהניים מובהקים העוסקים בזמן מקודש, במקום מקודש ובפולחן מקודש, המסור בידי הכוהנים בני לוי, שומרי משמרת הקודש.