אנציקלופדיה אוצר ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פרמטרים מיותרים |
|||
שורה 23:
{{ציטוט|תוכן=...בעריכתו השתתפו איזה בטלנים אורתודוקסים ולרגלי השתתפות יראים הללו עם חפשים ופורקי עול, הוכשר הספר הזה והוחזק, שאין בו דופי, כי רובא דרובא של העובדים בו הם מינים ידועים, כופרים בשתי התורות, והידועים לנו נקובים בסימניהם:
בז"ב (=פרופ' [[בנימין זאב באכר]], [[בודפשט]]), ג"ד (=ד"ר [[גוטהרד דויטש]], פרופ' ב[[היברו יוניון קולג'|בית המדרש לרבנים]] ב[[סינסינטי]], עורך ב[[האנציקלופדיה היהודית|אנציקלופדיה היהודית]]), י"ש (=יבגיניה שוורצברג, סינסינטי), ג"ב (=[[גרשום באדר]], עורך, [[לבוב]], אחר כך ב[[ניו יורק]]), ע"ג (=ד"ר [[עזריאל גינציג]], מו"ל [[האשכול]], רב ב[[לושיצה|לאשיץ]], [[מוראביה|מעהרין]]), שא"פ (=ד"ר [[שמואל אברהם פוזננסקי]], רב ומטיף ב"בית הכנסת לנאורים", [[ורשה]]), ש' (=?), ר"ו (=?)..."}}}}.
הרב [[דוד צבי הילמן]] ייחד מאמר כדי להראות שהאנציקלופדיה אינה תואמת להשקפה החרדית,{{הערה|1='''על כשרות האנציקלופדיה אוצר ישראל''', "ירושתנו" ספר רביעי עמ' שכה-שמד, הוצאת מכון מורשת אשכנז, בני ברק, תש"ע}}.
למרות זאת האנציקלופדיה נמצאת עד היום בשימוש בבתים דתיים וחרדיים רבים ודפוסי צילום שלה מודפסים מעת לעת. ישנה אף עדות שה[[חסידות סאטמר|אדמו"ר מסאטמר]] רבי [[יואל טייטלבוים]] החזיק את האנציקלופדיה ב[[ספרייה|ספרייתו]], אם כי באחד המדפים התחתונים המוצנעים{{הערה|1=י' יוסף כהן, "הספריות שלי", '''תגים''' ג-ד (תשל"ב), עמ' 127 ; הודפס שנית בתוך '''מרבה ספרים מרבה חכמה''', [[תל אביב]], עמ' קיח.}}. גם יחסם של הרבנים לספר זה מאז ועד ימינו איננו אחיד{{הערה|1=[[יעקב שמואל שפיגל]], "על היחס לחיבוריו של ר' אהרן וירמש : ומשהו על היחס לאנציקלופדיה אוצר ישראל". '''[[ירושתנו]]''', ספר שלישי, [[תשס"ט]], רסט-שט.}}.
|