הוצאת אש ביום טוב – הבדלי גרסאות

בדברי הרמב"ם הנ"ל, לא נזכר מאום אודות איסור מוליד הנזכר בתלמו הבבלי, על כך השיג ה[[ראב"ד השלישי|ראב"ד]]: {{ציטוטון|ויאמר מפני שהוא מוליד ואין כאן הכנה והא הטעם שמפרש בגמרא}}. היוצא מדברי הראב"ד שטעם האיסור בגמרא הוא משום חסרון הכנה, דהיינו שהאש לא הייתה מוכנה, ועכשיו שמוליד את האש, עובר על איסור נולד.<ref>עיינו ב[[מנחם המאירי|מאירי]] (על הגמ' שם) שתמה גם הוא על הרמב"ם, אך לא הזכיר את חסרון ההכנה.</ref>

 

 

העולה מדברי הרב המגיד, שגם הרמב"ם מסכים לטעם מוליד, אך הרמב"ם כתב את הטעם מדוע אסרו חכמים להוליד, שהוא משום מכשירי אוכל נפש שהיה אפשר לעשותם קודם יום טוב.<ref>וכן כתבו אחרונים רבים, ומהם [[חזקיה די סילוה|פרי חדש]] סימן תק"ב סק"א, [[ערוך השולחן|ערוך השלחן]] סימן תק"ב סעיפים ב, ג, [[רפאל אהרן בן שמעון|ומצור דבש]] סי' ט'. [[עובדיה הדאיה|ישכיל עבדי]] ח"ד סימן כ"ז.</ref> ברם יש חולקים וסוברים שמכיוון שהרמב"ם לא הזכיר את טעם מוליד הוא לא סובר כטעם התלמוד הבבלי, אלא הולך בשיטת הירושלמי, שטעם האיסור הוא משום מכשירי אוכל נפש.<ref>כך עולה מה[[פני יהושע]] ביצה דף לד עמוד א. וכן עולה מ[[נחום אש|ציוני מהר"נ]], וכן כתב ב[[אליעזר יהודה ולדנברג|ציץ אליעזר]] חלק א' סימן כ' פ"א. וכן הבין בפשטות ב[[יביע אומר]] חלק ג' ריש סימן כ"א שאין טעמו משום מוליד. [אך לא ציין לירושלמי] (ולבסוף השאיר בצ"ע).</ref>