הוצאת אש ביום טוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
לעומתם, ה[[רמב"ם]] כתב:<ref>{{רמב"ם|זמנים|שביתת יום טוב|ד|א}}.</ref> {{ציטוטון|אין מוציאין את האש לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המתכות... כל זה וכיוצא בו אסור ביום טוב. שלא הותר ביו"ט אלא להבעיר מאש מצויה, '''אבל להמציא אש אסור שהרי אפשר להמציא אותה מבערב'''}}". העולה בפשיטות מדבריו, שטעם האיסור הוא משום שהיה אפשר להמציא את האש מערב יום טוב. והאיסור הוא כשאר [[מכשירי אוכל נפש]] שאסור לעשות ביום טוב כשאפשר לעשות מערב יום טוב.
 
יש אומרים שהרמב"ם סובר שאיסור הוצאת האש מדאורייתא,<ref>[[דוד הלוי סגל|ט"ז]] סי' תק"ב סק"א. וכן דעת ה[[אברהם שמואל בנימין סופר|כתב סופר]].</ref> ורבים דחו דבריהם,<ref>[[רפאל אהרן בן שמעון|ומצור דבש]] או"ח סי' ט', [[אליעזר יהודה ולדנברג|ציץ אליעזר]] סימן כ' פ"א, [[דוד שלוש|חמדה גנוזה]] או"ח ה', ועוד. </ref> ואכן לדעת רוב ככל האחרונים האיסור מדרבנן.<ref>כך סיכם ב[[משנה ברורה|ביאור הלכה]] ריש סימן תק"ב.</ref>
 
יצוין שה[[רשב"א]]<ref>בית מועד שער ב' פ"ו סי' ז'</ref> שילב את שיטת רש"י ואת שיטת הרמב"ם. ויש שדייקו ממנו שסובר שרש"י והרמב"ם לא חולקים ואיסור מוליד תלוי בכך שלא היה יכול להוציא מערב יום טוב, אך אם לא יכול היה להוציא מערב יום טוב, גם רש"י וסייעתו מודים שלא גזרו חכמים איסור מוליד בנידון שכזה. כמו כן הרמב"ם מסכים לטעם מוליד, אלא שביאר מדוע חכמים ראו לנכון לגזור בזה, ואת זה הוא מנמק, מכיוון שהיה יכול להוציא את האש מבערב.<ref>שו"ת ומצור דבש או"ח י'.</ref>