יצחק שוורץ (שן-צור) – הבדלי גרסאות

אדריכל ישראלי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש
(אין הבדלים)

גרסה מ־00:10, 16 בספטמבר 2020

אין תמונה|גבר יצחק שוורץ (שן-צור) 1886 - 14 בינואר 1958, היה אדריכל ביישוב ומהנדס העיר תל אביב. פעל בעיקר בשנות ה-20 וה-30.

קורותיו

נולד לסימה ליבה ומיכל יחיאל ירמיהו בעיירה טרנופול במזרח גליציה (כיום באוקראינה). הוריו היו בעלי איטליז. למד הנדסה בצ'רנוביץ ובתום לימודיו זכה בתואר אדריכל וקבלן בניין (באומייסטר). שירת בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה באלבניה ובהרי הקרפטים. בזכות היותו בעל תואר אקדמי הוא קודם לתפקיד קצין בכיר בצבא וזכה במשרת אישי.

עם סיום המלחמה התמקם שוורץ בווינה, ממנה עלה בגפו ב-1919 לארץ ישראל והתיישב בירושלים. פתח עסק לטיפול בהעברת חפצי עולים לארץ, אולם לאחר שנה החליט לשוב ולעסוק במקצועו ולכן עבר לתל אביב, שבה נבנו באותה עת מרבית המבנים בארץ ישראל. הוא פתח משרד אדריכלות בשדרות רוטשילד 8 והתמנה כמהנדס עיריית תל אביב. שימש בתפקיד בשנים 1923-1924 ובמקביל תכנן מבנים באופן פרטי. בשנת 1924 הגיע שורץ לטכס חנוכת מגדל המים ברחוב מאז"ה רכוב על החמור של העירייה. במחצית הראשונה של שנות ה–20 בנה עבור היזם שלמה פיינגולד שלושה מבנים מפוארים בהשפעה רוסית עמוסת בצלים וצריחים. בפינת הרחוב לילינבלום ונחלת בנימין:

  • בניין הדואר והטלגרף.
  • טירת פיינגולד
  • בית אליס פלמר

שלושתם נהרסו בשנות ה-30 עקב פשיטת הרגל של פיינגולד ומכירתם. באותה עת תכנן בית-קשתות בסגנון האקלקטי ברחוב טרומפלדור 6.

נישא בשנת 1926, בגיל 40, לאמה נובליק, עולה מגרמניה. לאחר נישואיו עבר עם משרדו ומגוריו לבית שתכנן בשכונת תל נורדאו ברחוב בן יהודה 34. שוורץ העסיק במשרדו צוות של שלושה מהנדסים. באמצע שנות ה-20 הוקם בסמיכות לדירתו בית העם, שהפך פופולרי תוך זמן קצר והיווה מטרד רעש לתושבי הבתים הסמוכים. שוורץ תכנן ובנה בית חדש למשפחתו ברחוב שיינקין 70 ועבר אליו בשנות ה-30. בבתים שתכנן בשנות ה-30 עבר מן הסגנון האקלקטי לסגנון הבינלאומי. במקביל לעבודותיו האדריכליות הוא רכש פרדס בן 30 דונם במושבה הרצליה ועסק ביצוא תפוזים ואשכוליות לאנגליה. בנו הבכור נולד בשנת 1942. בשנת 1943 חלה ועבר ניתוח. לאחר מכן סבל מבריאות רופפת, מכר את הפרדס בהרצליה ורכש בית קטן ברחוב מלצ"ט, אליו עבר.

שוורץ היה חבר לשכת ברקאי בבונים החופשיים. שוורץ היה מיודד עם הצלם החובב שמעון קורבמן, שאף צילם חלק מן המבנים שתכנן.

יצחק שוורץ נפטר בשנת 1958 ונטמן בבית העלמין קרית שאול. הותיר אחריו את רעייתו (נפטרה ב-1979) ושני בנים: מיכאל שן-צור, הנדסאי בנין, ויעקב, אלוף משנה בצה"ל ומנכ"ל רכבת ישראל בין 1993 ל-1994.

מבחר מעבודותיו

  • טרומפלדור 6 - כיום מלון "רנרחוב שיינקין 70ומה". בניין הקשתות המקורי נבנה בסגנון האקלקטי.
  • "בית זלצר" - ברחוב אלנבי 19. תוכנן ונבנה בשנת 1926 כבית מגורים עבור הסוחר יצחק זלצר בסגנון האקלקטי.
  • הבית הירוק - ברחוב שיינקין 70. שוורץ בנה בשנות השלושים עבור משפחתו.
  • בית וולף יובילר - ברחוב ביל"ו 7
  • בית פלמן והנדל - ברחוב אנגל 8
  • בית חבויניק - ברחוב מונטיפיורי 1 בכרם ישראל, בסגנון הבינלאומי
  • בית יעקב שלוסברג - ברחוב אלנבי‎, פינת נג'ארה. נהרס, קולנוע רימון (אלנבי‎) נבנה על שטחו
  • בניין הדואר והטלגרף ברחוב נחלת בנימין (נהרס)
  • טירת פיינגולד (נהרס)
  • בית אליס פלמר (נהרס)
  • הבית ברחוב מלצ'ט 27
  • בית מרגלית - בשדרות רוטשילד 69
  • בית זאב קובנסקי - בשכונת נווה שאנן
  • בית חרושת ליבר בדרך יפו פינת רחוב פינס (נהרס)
  • מלון סן רמו (נהרס). ישראל זלטופולסקי יזם בתחילת שנות השלושים בניית מלון מפואר על חוף הים מול המרחצאות הקרים והחמים ובקרבת קזינו גלי אביב בקצה רחוב אלנבי. הוקם בשנת 1931. בבניין התלת-קומתי היו 45 חדרים. בחזית המערבית לכיוון הטיילת היו בית קפה וגינת ריקודים. היילה סלאסי, קיסר חבש הגולה, הפך בשנות גלותו (1936-1941) את המלון למעונו בתל אביב.

המלון נהרס בשנת 1972. בשטח קולנוע קסם, מלון סן-רמו והבתים האחרים בבלוק נבנה בשנת 1993 מגדל האופרה.