|
[[זמרות אופרה
[[ריגה: אישים
== יצחק שוורץ ==
'''יצחק שוורץ''' (שן-צור) [[1886]] - [[14 בינואר]] [[1958]], היה אדריכל ביישוב ומהנדס העיר תל אביב. פעל בעיקר בשנות ה-20 וה-30.
נולד לסימה ליבה ומיכל יחיאל ירמיהו בעיירה [[טרנופול]] במזרח [[גליציה]] (כיום ב[[אוקראינה]]). הוריו היו בעלי [[איטליז]].
למד הנדסה ב[[צ'רנוביץ]] ובתום לימודיו זכה בתואר [[אדריכל]] ו[[קבלן בניין]] (באומייסטר).
שירת ב{{ה|צבא האוסטרו-הונגרי}} ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ב[[אלבניה]] ובהרי הקרפטים. בזכות היותו בעל תואר אקדמי הוא קודם לתפקיד קצין בכיר בצבא וזכה במשרת אישי.
עם סיום המלחמה התמקם שוורץ בו[[וינה]], ממנה עלה בגפו ב-[[1919]] לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
פתח עסק לטיפול בהעברת חפצי עולים לארץ, אולם לאחר שנה החליט לשוב ולעסוק במקצועו ולכן עבר לתל אביב ו, שבה נבנו באותה עת מרבית המבנים בארץ ישראל. הוא פתח משרד אדריכלות ב[[שדרות רוטשילד]] 8 והתמנה כמהנדס עיריית תל אביב. שימש בתפקיד בשנים 1923-1924 ובמקביל תכנן מבנים באופן פרטי. בשנת 1924 הגיע שורץ לטכס חנוכת מגדל המים ברחוב מאז"ה רכוב על החמור של העירייה.
במחצית הראשונה של שנות ה–20 בנה עבור היזם [[שלמה פיינגולד]] שלושה מבנים מפוארים בהשפעה רוסית עמוסת בצלים וצריחים. בפינת הרחוב לילינבלום ונחלת בנימין:
* בניין הדואר והטלגרף.
* טירת פיינגולד
* בית אליס פלמר
שלושתם נהרסו בשנות ה-30 עקב פשיטת הרגל של פיינגולד ומכירתם.
באותה עת תכנן בית-קשתות בסגנון האקלקטי ברחוב טרומפלדור 6.
נישא בשנת 1926, בגיל 40, לאמה נובליק, עולה מגרמניה. לאחר נישואיו עבר עם משרדו ומגוריו לבית שתכנן בשכונת [[תל נורדאו]] ב[[רחוב בן יהודה]] 34. שוורץ העסיק במשרדו צוות של שלושה מהנדסים.
באמצע שנות ה-20 הוקם בסמיכות לדירתו [[בית העם]], שהפך פופולרי תוך זמן קצר והיווה מטרד רעש לתושבי הבתים הסמוכים. שוורץ תכנן ובנה בית חדש למשפחתו ברחוב שיינקין 70 ועבר אליו בשנות ה-30.
מיכאל שן-צור (הנדסאי בנין) ויעקב (אלוף משנה בצה"ל ומנכ"ל רכבת ישראל בין 1993 ל-1994). בנו הבכור נולד בשנת 1942.
במקביל לעבודותיו האדריכליות הוא רכש [[פרדס]] בן 30 דונם במושבה [[הרצליה]] ועסק ביצוא תפוזים ואשכוליות ל[[אנגליה]].
שוורץ היה חבר לשכת ברקאי ב{{ה|בונים החופשיים}}.
שוורץ היה מיודד עם הצלם החובב [[שמעון קורבמן]], שאף צילם חלק מן המבנים שתכנן.
יצחק שוורץ נפטר בשנת 1958 ונטמן בבית העלמין קרית שאול.
=== מבחר מעבודותיו ===
* טרומפלדור 6 - כיום מלון "רנרחוב שיינקין 70ומה". בניין הקשתות המקורי נבנה בסגנון האקלקטי.
* "בית זלצר" - ברחוב אלנבי 19. תוכנן ונבנה בשנת 1926 כבית מגורים עבור הסוחר יצחק זלצר בסגנון האקלקטי.
* הבית הירוק - ברחוב שיינקין 70. שוורץ בנה בשנות השלושים עבור משפחתו.
* בית וולף יובילר - ברחוב ביל"ו 7
* בית פלמן והנדל - ברחוב אנגל 8
* בית חבויניק - ברחוב מונטיפיורי 1 ב[[כרם ישראל]], בסגנון הבינלאומי
* בית יעקב שלוסברג - ברחוב אלנבי, פינת נג'ארה. נהרס, קולנוע רימון (אלנבי) נבנה על שטחו
* בניין הדואר והטלגרף ברחוב נחלת בנימין (נהרס)
* טירת פיינגולד (נהרס)
* בית אליס פלמר (נהרס)
* הבית ברחוב מלצ'ט 27
* בית מרגלית - בשדרות רוטשילד 69
* בית זאב קובנסקי - בשכונת [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]]
* בית חרושת [[ליבר]] בדרך יפו פינת רחוב פינס (נהרס)
* מלון סן רמו (נהרס). ישראל זלטופולסקי יזם בתחילת שנות השלושים בניית מלון מפואר על חוף הים מול המרחצאות הקרים והחמים ובקרבת קזינו [[גלי אביב]] בקצה רחוב אלנבי. הוקם בשנת 1931. בבניין התלת-קומתי היו 45 חדרים. בחזית המערבית לכיוון הטיילת היו בית קפה וגינת ריקודים. [[היילה סלאסי]], קיסר חבש הגולה, הפך בשנות גלותו (1936-1941) את המלון למעונו בתל אביב.
המלון נהרס בשנת 1972. בשטח קולנוע קסם, מלון סן-רמו והבתים האחרים בבלוק נבנה בשנת 1993 [[מגדל האופרה]].
== מרגלית אנקורי ==
| 