בית קטן בערבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 44:
מ-[[1879]] עד [[1894]] חייתה משפחת אינגלס בדה סמט באחוזת הבית המשפחתית - בית בעיר שנבנה על ידי צ'ארלס אינגלס. בדקוטה נמצא גם בית הספר של ברוסטר שלורה לימדה בו, ובית המודדים שהמשפחה חייתה בו בין [[1879]] ל-[[1880]] אשר פתוחים למבקרים. בנוסף לכך גופותיהם של צ'ארלס, קרוליין, מרי, קארי וגרייס אינגלס, וכן של בנם הקטן חסר השם של לורה ואלמנזו ויילדר הובאו למנוחתם בבית הקברות של דה סמט.
 
מנספילד, [[מיזורי]] הוא עיר המגורים האחרונה של לורה אינגלס וילדר. כאן במנספילד, בחוה שלה במנספילד כתבה לורה את ספרי סדרת "בית קטן בערבה". כל שנה חוגגת כל העיר בפסטיבל בו היא חוזרת אחורה בזמן לשנים המאוחרות של [[המאה ה-19]].{{ש}}
לאורך הפסטיבל הופכת כיכר העיר לתצוגה של אומנות בעבודת יד. מתקיימת תהלוכה גדולה ומוזיקה עממית מנוגנת מבית הקיץ בפארק. לורה, בעלה אלמנזו, ובתה רוז הובאו למנוחות בבית הקברות של מנספילד.
 
שורה 50:
למרות שהסרט מתאר את המשפחה כחיה בעיר לאורך שנות בגרותה של לורה, במציאות, הרי הם חיו בה כמה שנים.
 
ב-[[1874]]. כאשר הייתה לורה בת שבע, עזבה המשפחה את ביתם ליד פפין לפעם נוספת והתיישבה מחוץ לוולנט גרוב, מינסוטה. ויילדר כותבת על שנותיה המוקדמות כאןבמינסוטה בספר "על גדות נחל השזיף". המשפחה חיה במחפורת בגדת הנחל עד שאבא יכולשל לורה יכל לבנות בית. לורה ומרי התחילו ללכת שוב לבית הספר, ושתיהן רכשו חברים (ילדי קנדי) ואויבים (נלי אולסון).
 
פפין, [[ויסקונסין]] הנה מקום הולדתה של לורה. היא נולדה כמה מיילים צפונית מזרחית לכפר. פפין חוגגת את כל [[ספטמבר]] עם מוזיקה מסורתית, הפגנת אומנות, תחרות "להראות כמו לורה", תחרות כתיב, ואירועים אחרים.{{ש}}