חיה אוסטרובר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) הפניות לפרקי המקורות, ניסוח, הגהה, קישורים פנימיים, תרגום והרחבה על המקורות |
||
שורה 1:
[[קובץ:מבט את הכנרת מהיישוב כחל.jpg|ממוזער|חיה אוסטרובר]]
ד"ר '''חיה אוסטרובר''' (נולדה ב- [[26 באוגוסט|8 באוגוסט]] [[1946]]) היא חוקרת שואה והומור ומרצה בנושאים אלה. ספרה "ללא הומור היינו מתאבדים",{{הערה|
== ביוגרפיה ==
שורה 8:
[[שירות בצה"ל|שירתה בצה"ל]] כמדריכת [[גדנ"ע]] בבסיס [[שדה בוקר]]. בוגרת [[תואר ראשון]] ב[[פסיכולוגיה]] וב[[קרימינולוגיה]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]] ובעלת [[תואר שני]] ב[[חינוך]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] בהצטיינות. במהלך לימודיה האקדמיים הדריכה גדנ"ע בבית ספר מקצועי. כשסיימה את לימודי התואר השני, הייתה יועצת חינוכית ב[[מפת"ן]] ובין השנים 1977–1981 ניהלה חטיבת-ביניים לתלמידים בעלי בעיות התנהגותיות ורגשיות. בהמשך ניהלה בתי ספר שונים והדריכה בני נוער במסעות לפולין.
היא ממקימי האגודה הישראלית לחקר ההומור.
שורה 15:
== מחקר וספר ==
בשנת 2000, חיברה את הדוקטורט שלה על "ההומור כמנגנון הגנה בשואה"
ספרה, "ללא הומור היינו מתאבדים", מבוסס על עבודת הדוקטורט שלה. הספר תורגם לאנגלית בשם: "It Kept Us Alive: Humor in the Holocaust ולגרמנית בשם: "Es hielt uns am Leben, Humor im Holocaust". הספר כולל בתוכו מגוון ראיונות עם 55 ניצולי שואה, ניתוחים של סוגי ההומור השונים, חקירה של תפקידם והצגה של ביטויי ההומור בגטאות ובמחנות. כן כולל הספר את סיפורם המופלא של שני ליצני גטו, רובינשטיין מ[[גטו ורשה]] והרשקוביץ מ[[גטו לודז']]. סקירת הספרות נחלקת לשני חלקים עיקריים: החלק ראשון עוסק בתיאוריות המרכזיות של ההומור והצחוק, כולל הומור יהודי, בו נסקרו ספרי מחקר ומאמרים רלוונטיים. החלק השני עוסק בנושא ההומור והצחוק בשואה, כפי שבא לידי ביטוי בהיגדים, באפיזודות ובאמצעי מבע שונים; שירים הומוריסטיים וסאטיריים, קברטים ומופעים הומוריסטיים ויצירות קריקטוריסטיות שנוצרו בשואה, ובו נסקרו ספרי מחקר, עדויות, יומנים, כרונולוגיות, ספרי אמנות ושירה בשואה. כן נסקרו ספרי מחקר וזיכרונות שנכתבו על ידי חלק מהמרואיינים.
שורה 21:
אוסטרובר עוסקת בספר בשאלה האם בכוחו של ההומור לשמור על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו גם בהתמודדות עם אירוע טראומטי כמו השואה. ההומור בשואה לא הפחית את הזוועות האובייקטיביות שחוו הניצולים אלא את הרגשתם הסובייקטיבית בתגובה לזוועות האלה. לטענתה ובהתבסס על מחקרה, ההומור היה מנגנון ההגנה שסייע ליהודים בגטאות ובמחנות הריכוז להתמודד ולשרוד את המציאות הנוראה. השימוש בהומור ובצחוק בתקופת השואה היה ידוע בין הניצולים, אך עד כה לא הוקדש לו מחקר של ממש. מאמריה בנושא זה פורסמו באנגלית, איטלקית וספרדית. בנוסף, פורסמו כתבות על ספרה בסינית, פורטוגזית, פולנית, גרמנית ורוסית.
[[מייקל ברנבאום|פרופ' מייקל ברנבאום]] כתב במאמר ביקורת על ספרה:{{הערה|
" ... קראתי את עבודתה החשובה של חיה אוסטרובר "It Kept Us Alive"
המבקר [[אבנר שפירא]] כתב בביקורת על ספרה: "ספרה של אוסטרובר הוא ניסיון חלוצי להבנת התפקידים הפסיכולוגיים שמילא ההומור בקרב מקצת היהודים, אף כי לא כולם, בעת מלחמת העולם השנייה.{{הערה
אוסטרובר הייתה יועצת אקדמית לארבעה סרטי טלוויזיה המבוססים על עבודת הדוקטורט שלה, ששודרו או הוקרנו לרגל [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] או לקראתו:
שורה 33:
*'''הייתם צריכים להיות שם''', בימוי: ירון ניסקי ואבי מרקדו, שודר לראשונה ב[[כאן 11]], 2020.{{הערה|{{יוטיוב|AXXXGklaooY|שם=הייתם צריכים להיות שם – איך ההומור סייע ליהודים להתמודד עם זוועות השואה?|סוג=סרט תעודה|אורך=53:51|ערוץ=[[כאן 11]]|תאריך=20 באפריל 2020}}}}
הרצתה במסגרת התכנית "אקדמיה באלף" ([[קול ישראל]], [[רשת א']])
== פרס ==
אוסטרובר זכתה בפרס חינוך על יוזמה חינוכית ראויה לשבח מהמכון ללימודי השואה "משואה", על תוכנית חדשנית ויוצאת דופן שכתבה ל"הוראת השואה באמצעות בולים, תמונות וציורי ילדים", לתלמידי חטיבת ביניים ומעלה.
"ד"ר אוסטרובר הייתה אחת הנשים הראשונות שבנו אתר בעברית בנושא חינוכי, במקרה זה הוראת השואה דרך בולים."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://stage.co.il/Stories/139507|הכותב=ד"ר אמנון טיל|כותרת=נשים בעולם הדיגיטלי
== לקריאה נוספת ==
שורה 49:
***רן בן נון, [http://ochayo.barr.co.il/ydiot.jpg ללא הומור היינו מתאבדים], [[ידיעות אחרונות]], 12 באפריל 2010
***{{nrg|חיה אוסטרובר|פרק מתוך "ללא הומור היינו מתאבדים"|880/639|20 באפריל 2009|47|1}}
***[http://ochayo.barr.co.il/Walla.pdf פרק שני], באתר [[וואלה! NEWS|וואלה]],
***איקי שובל, [http://ochayo.barr.co.il/cinema.jpg "ללא הומור היינו מתאבדים"], מדף הספרים של הסינימטק אוגוסט 2009
***{{גלובס|יעקב קמין|חדשים ומומלצים: לקרוא ולזכור|1000533384|25 בינואר 2010}}
***אבי פירסט, [http://ochayo.barr.co.il/pirst%20avi.jpg בין צחוק למוות: חיים את החיים במחנה השמדה], ישראל היום, 12 באפריל 2010
***חיה אוסטרובר, "ללא הומור היינו מתאבדים",[[ירון אביטוב]] (עורך), '''הציפורים לא שרות באושוויץ''' (עמ' 347-352) {{ספרדית}}, [[קיטו]], [[אקוודור]]: עורכי פרדיסו, 2012
***[[יאיר גרבוז]], [http://ochayo.barr.co.il/gif/Garbuz.GIF בית בגליל (עמ' 374)], תל אביב: [[ידיעות ספרים]], 2014
** [http://holocaustoenespanol.blogspot.com/2010/01/el-humor-como-mecanismo-de-defensa-en.html תקציר עבודת הדוקטורט באתר בספרדית, חלק El Humor como mecanismo de defensa en el Holocausto - 1]
שורה 58 ⟵ 59:
** חיה אוסטרובר, [http://kaveret.colman.ac.il/files/06_2012/18_16.pdf "ההומור כמנגנון הגנה בשואה"] '''כוורת: כתב עת החוג למדעי ההתנהגות''' 18 (עמ' 32-34), ראשון לציון: [[המסלול האקדמי המכללה למינהל]], יולי 2010
***חיה אוסטרובר, [https://www.betipulnet.co.il/particles/ההומור_כמנגנון_הגנה_בשואה ההומור כמנגנון הגנה בשואה], באתר בטיפולנט, 30 בספטמבר 2010
** חיה אוסטרובר, "ומי שחדל לצחוק – עד מהרה חדל לחיות", פרופ' [[אבנר
**
** חיה אוסטרובר, "[https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/0020964314564830 הומור כמנגנון הגנה במהלך השואה]", '''פרשנות: כתב עת למקרא ולתיאולוגיה''' 69 (עמ' 183-195) {{אנגלית}}, 2015
*ענת כהן, "אותי זה מצחיק" - ראיון על חשיבות ההומור בחיים ובסביבה עסקית, [[ליידי גלובס]] 71 (עמ' 20-26), 2002
*חיה אוסטרובר, דו"ח מחקר: '''שימוש בהומור בהוראה במכללה האקדמית בית ברל בקורסים מעוררי חרדה בהשוואה לקורסים שאינם מעוררי חרדה''', תל אביב: [[המכללה האקדמית בית ברל]], 2011
* חיה אוסטרובר, "אוטיזם, האם משהו מצחיק פה? חיבור בין קוגניציה תקשורת וחקר ההומור" לאה רחל יעקב וסיגל דואק-חורי (עורכות), '''מדברים אוטיזם שנת העשור: תמורות בטיפול, חינוך ומחקר''', [[ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב|אוניברסיטת תל אביב]], 2013
* חיה אוסטרובר, "שמר עלינו בחיים: ההומור במהלך השואה", ליוויה קדיי (עורכת), '''הומור בפעולה: נושאים חינוכיים בהקשרים תרבותיים''' (עמ' 233-264) {{איטלקית}}, [[מילאנו]], איטליה: מימזיס, 2016
== קישורים חיצוניים ==
שורה 72 ⟵ 71:
=== מיצירתה ===
*[http://ochayo.barr.co.il/humor.htm מהו הומור? הומור התבלין להוראה וללמידה], באתר המחברת
*[http://www.zooloo.co.il/more/humor/ מהו הומור?], באתר זולו
*[http://ochayo.barr.co.il/V2/what.htm מהו הומור?
*[http://ochayo.barr.co.il/linke.htm קישורים לאתרי שואה], באתר המחברת
=== על הספר ===
שורה 81 ⟵ 80:
*{{הארץ|אבנר שפירא|צחקנו כל כך בגטו|1.3346666|20 באפריל 2009}}
*{{כיפה|יונתן אוריך|שואה זה לא צחוק|תרבות/שואה-זה-לא-צחוק|12 באפריל 2010}}
*פרופ' מייקל בירנבאום, [https://jewishjournal.com/culture/arts/books/184778/
*סטיב ליפמן, [https://jewishweek.timesofisrael.com/for-survivors-humor-as-a-form-of-resistance/#1SWQ2QpxtuGK6H6t.01http://www.thejewishweek.com/features/jw-qa/survivors-humor-form-resistance#1SWQ2QpxtuGK6H6t.01
=== טלוויזיה ===
* [https://www.youtube.com/watch?v=0EEaUiOCY_g שיחה] ב[[לונדון את קירשנבאום]], 2004
*[https://www.youtube.com/watch?v=n_pWcV25Uww שיחה] עם [[דב אלבוים]], 2007
* [http://ochayo.barr.co.il/Geula%20Even.webm שיחה] עם [[גאולה אבן-סער]], באתר של חיה אוסטרובר, 2010
=== רדיו ===
|