חיה אוסטרובר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Chayaost (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
הפניות לפרקי המקורות, ניסוח, הגהה, קישורים פנימיים, תרגום והרחבה על המקורות
שורה 1:
[[קובץ:מבט את הכנרת מהיישוב כחל.jpg|ממוזער|חיה אוסטרובר]]
 
ד"ר '''חיה אוסטרובר''' (נולדה ב- [[26 באוגוסט|8 באוגוסט]] [[1946]]) היא חוקרת שואה והומור ומרצה בנושאים אלה. ספרה "ללא הומור היינו מתאבדים",{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חיה אוסטרובר|שם=ללא הומור היינו מתאבדים|מקום, הוצאה=ירושלים|מו"ל=ידראו ושם|שנתבפרק הוצאה=2009}}"לקריאה נוספת"}} היה הראשון שבחן את כוחו של [[הומור בשואה|ההומור כמנגנון הגנה במהלך השואה]]. במחקרה עומדת אוסטרובר על סוגי ההומור והצחוק וחוקרת את תפקידם בתקופת השואה. אוסטרובר מציגה לקורא מבחר מביטויי ההומור בחיי התרבות בגטאות ובמחנות, שירים הומוריסטיים, קריקטורות וקברטים ומספרת את סיפורם הייחודי של שני ליצני גטו.
 
== ביוגרפיה ==
שורה 8:
[[שירות בצה"ל|שירתה בצה"ל]] כמדריכת [[גדנ"ע]] בבסיס [[שדה בוקר]]. בוגרת [[תואר ראשון]] ב[[פסיכולוגיה]] וב[[קרימינולוגיה]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]] ובעלת [[תואר שני]] ב[[חינוך]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] בהצטיינות. במהלך לימודיה האקדמיים הדריכה גדנ"ע בבית ספר מקצועי. כשסיימה את לימודי התואר השני, הייתה יועצת חינוכית ב[[מפת"ן]] ובין השנים 1977–1981 ניהלה חטיבת-ביניים לתלמידים בעלי בעיות התנהגותיות ורגשיות. בהמשך ניהלה בתי ספר שונים והדריכה בני נוער במסעות לפולין.
 
אוסטרוברעובדת היאב[[המכללה מרצההאקדמית בכירהבית לפסיכולוגיה ומדריכה פדגוגית במכללהברל|מכללה האקדמית בית ברל.]] הנושאיםכמרצה עליהםלפסיכולוגיה היאוכמדריכה מרצהחינוכית, -בפרט בנושאים: מבוא לפסיכולוגיה, [[פסיכולוגיה קוגניטיבית]], [[פסיכולוגיה התפתחותית]], סמינריון בפסיכולוגיהפסיכולוגיה של ההומור, חשיבה יצירתית, המשחק וחשיבותו, ניהול כיתה ותקשורתו[[תקשורת בין -אישית, פדגוגיה, ועוד]].
 
היא ממקימי האגודה הישראלית לחקר ההומור.
שורה 15:
 
== מחקר וספר ==
בשנת 2000, חיברה את הדוקטורט שלה על "ההומור כמנגנון הגנה בשואה", באוניברסיטת תל אביב.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=חיה אוסטרובר|שם='''ההומור כמנגנון הגנה בשואה-Ph.D|כתב: עת=חיבור לשם קבלת תואר דוקטור'''|קישור=http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d13061.pdf}}}}, באוניברסיטת[[אוניברסיטת תל אביב]], שהואינואר 2000}} עבודה זו היתה המחקר המקיף הראשון בחקר תחוםבתחום ה[[הומור בשואה]]. במחקרה ראיינה אוסטרובר 55 ניצולי שואה שסיפרו לה על התמודדותם עם זוועות השואה באמצעות הומור שכלל היגדים הומוריסטיים, שירים הומוריסטיים, ציורי קריקטורות ועוד.
 
ספרה, "ללא הומור היינו מתאבדים", מבוסס על עבודת הדוקטורט שלה. הספר תורגם לאנגלית בשם: "It Kept Us Alive: Humor in the Holocaust ולגרמנית בשם: "Es hielt uns am Leben, Humor im Holocaust". הספר כולל בתוכו מגוון ראיונות עם 55 ניצולי שואה, ניתוחים של סוגי ההומור השונים, חקירה של תפקידם והצגה של ביטויי ההומור בגטאות ובמחנות. כן כולל הספר את סיפורם המופלא של שני ליצני גטו, רובינשטיין מ[[גטו ורשה]] והרשקוביץ מ[[גטו לודז']]. סקירת הספרות נחלקת לשני חלקים עיקריים: החלק ראשון עוסק בתיאוריות המרכזיות של ההומור והצחוק, כולל הומור יהודי, בו נסקרו ספרי מחקר ומאמרים רלוונטיים. החלק השני עוסק בנושא ההומור והצחוק בשואה, כפי שבא לידי ביטוי בהיגדים, באפיזודות ובאמצעי מבע שונים; שירים הומוריסטיים וסאטיריים, קברטים ומופעים הומוריסטיים ויצירות קריקטוריסטיות שנוצרו בשואה, ובו נסקרו ספרי מחקר, עדויות, יומנים, כרונולוגיות, ספרי אמנות ושירה בשואה. כן נסקרו ספרי מחקר וזיכרונות שנכתבו על ידי חלק מהמרואיינים.
שורה 21:
אוסטרובר עוסקת בספר בשאלה האם בכוחו של ההומור לשמור על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו גם בהתמודדות עם אירוע טראומטי כמו השואה. ההומור בשואה לא הפחית את הזוועות האובייקטיביות שחוו הניצולים אלא את הרגשתם הסובייקטיבית בתגובה לזוועות האלה. לטענתה ובהתבסס על מחקרה, ההומור היה מנגנון ההגנה שסייע ליהודים בגטאות ובמחנות הריכוז להתמודד ולשרוד את המציאות הנוראה. השימוש בהומור ובצחוק בתקופת השואה היה ידוע בין הניצולים, אך עד כה לא הוקדש לו מחקר של ממש. מאמריה בנושא זה פורסמו באנגלית, איטלקית וספרדית. בנוסף, פורסמו כתבות על ספרה בסינית, פורטוגזית, פולנית, גרמנית ורוסית.
 
[[מייקל ברנבאום|פרופ' מייקל ברנבאום]] כתב במאמר ביקורת על ספרה:{{הערה|{{קישוריהודים כללי|כתובת=https://jewishjournal.com/culture/arts/books/184778/|הכותב=מייקל ברנבאום|כותרת=Jews could laugh everywhereיכלו, evenראו inבפרק the Holocaust|אתר=[[The Jewish Journal of Greater Los Angeles]]|תאריך=April 27,"קישורים 2016}}חיצוניים"}}
 
" ... קראתי את עבודתה החשובה של חיה אוסטרובר "It Kept Us Alive"   בכעס הולך וגובר, לא בגלל שהוא ספר גרוע, אלא דווקא בגלל שהוא ספר טוב כל כך, המוביל אותנו באמצעות ההומור לחייהם של אלה שנדונו לחיות בשואה ...לכל נושא היא מביאה שליטה בתחומים המרובים שלה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה, היסטוריה והומור, ותשומת לב מדויקת לפרטים, תוך יכולת לגרום לנושאים שלה להתעורר לחיים. כשתקרא את הספר הזה תצחק ותבכה, תרים את האגרוף בהתרסה. זעמך על הצוררים ימצא אמצעי ביטוי חדשים, וההתפעלות שלך מכוחות החיים שאיפשרו לחלק מהקורבנות לשרוד תתעצם....קראתי את העבודה הזו בקנאה על טווח השליטה שלה, על התובנות הנלהבות שלה ועל האומץ הגולמי שגילתה בהתמודדות עם מה שהוא בוודאי נושא רגיש ביותר".
 
המבקר [[אבנר שפירא]] כתב בביקורת על ספרה: "ספרה של אוסטרובר הוא ניסיון חלוצי להבנת התפקידים הפסיכולוגיים שמילא ההומור בקרב מקצת היהודים, אף כי לא כולם, בעת מלחמת העולם השנייה.{{הערה|{{הארץ|אבנר שפירא|צחקנו כל כך, ראו בגטו|1.3346666|20בפרק באפריל"קישורים 2009}}חיצוניים"}}
 
אוסטרובר הייתה יועצת אקדמית לארבעה סרטי טלוויזיה המבוססים על עבודת הדוקטורט שלה, ששודרו או הוקרנו לרגל [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] או לקראתו:
שורה 33:
*'''הייתם צריכים להיות שם''', בימוי: ירון ניסקי ואבי מרקדו, שודר לראשונה ב[[כאן 11]], 2020.{{הערה|{{יוטיוב|AXXXGklaooY|שם=הייתם צריכים להיות שם – איך ההומור סייע ליהודים להתמודד עם זוועות השואה?|סוג=סרט תעודה|אורך=53:51|ערוץ=[[כאן 11]]|תאריך=20 באפריל 2020}}}}
 
הרצתה במסגרת התכנית "אקדמיה באלף" ([[קול ישראל]], [[רשת א']]), הרצתה אוסטרובר בנושאעל "ההומור כמנגנון הגנה בשואה" (בין התאריכים: 15 ביוני 2001 ל-26 באוגוסט 2001). אוסטרובר כתבה שתי תוכניות לימוד (פיתוח משותף), בנושא: "הוראת השואה באמצעות בולים תמונות תמלילים וציורי ילדים" באמצעות מחשב. האחת יועדה לתלמידי חט"ב והשנייה יועדה לתלמידי בית הספר היסודי. שתי התוכניות תורגמו לאנגלית והוצגו באתר שבנתה במיוחד לכך שכולל גם דוגמאות ציורים ששלחו אליה תלמידי בתי ספר יסודי מישראל ומכל העולם.
 
== פרס ==
אוסטרובר זכתה בפרס חינוך על יוזמה חינוכית ראויה לשבח מהמכון ללימודי השואה "משואה", על תוכנית חדשנית ויוצאת דופן שכתבה ל"הוראת השואה באמצעות בולים, תמונות וציורי ילדים", לתלמידי חטיבת ביניים ומעלה.
 
"ד"ר אוסטרובר הייתה אחת הנשים הראשונות שבנו אתר בעברית בנושא חינוכי, במקרה זה הוראת השואה דרך בולים."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://stage.co.il/Stories/139507|הכותב=ד"ר אמנון טיל|כותרת=נשים בעולם הדיגיטלי Women in Digital World|אתר=במה חדשה|תאריך=}}}}
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 49:
***רן בן נון, [http://ochayo.barr.co.il/ydiot.jpg ללא הומור היינו מתאבדים], [[ידיעות אחרונות]], 12 באפריל 2010
***{{nrg|חיה אוסטרובר|פרק מתוך "ללא הומור היינו מתאבדים"|880/639|20 באפריל 2009|47|1}}
***[http://ochayo.barr.co.il/Walla.pdf פרק שני], באתר [[וואלה! NEWS|וואלה]], 21 באפריל 2009
***איקי שובל, [http://ochayo.barr.co.il/cinema.jpg "ללא הומור היינו מתאבדים"], מדף הספרים של הסינימטק אוגוסט 2009
***{{גלובס|יעקב קמין|חדשים ומומלצים: לקרוא ולזכור|1000533384|25 בינואר 2010}}
***אבי פירסט, [http://ochayo.barr.co.il/pirst%20avi.jpg בין צחוק למוות: חיים את החיים במחנה השמדה], ישראל היום, 12 באפריל 2010
***חיה אוסטרובר, "ללא הומור היינו מתאבדים",[[ירון אביטוב]] (עורך), '''הציפורים לא שרות באושוויץ''' (עמ' 347-352) {{ספרדית}}, [[קיטו]], [[אקוודור]]: עורכי פרדיסו, 2012
***[[יאיר גרבוז]], [http://ochayo.barr.co.il/gif/Garbuz.GIF בית בגליל (עמ' 374)], תל אביב: [[ידיעות ספרים]], 2014
** [http://holocaustoenespanol.blogspot.com/2010/01/el-humor-como-mecanismo-de-defensa-en.html תקציר עבודת הדוקטורט באתר בספרדית, חלק El Humor como mecanismo de defensa en el Holocausto - 1]
שורה 58 ⟵ 59:
** חיה אוסטרובר, [http://kaveret.colman.ac.il/files/06_2012/18_16.pdf "ההומור כמנגנון הגנה בשואה"] '''כוורת: כתב עת החוג למדעי ההתנהגות''' 18 (עמ' 32-34), ראשון לציון: [[המסלול האקדמי המכללה למינהל]], יולי 2010
***חיה אוסטרובר, [https://www.betipulnet.co.il/particles/ההומור_כמנגנון_הגנה_בשואה ההומור כמנגנון הגנה בשואה], באתר בטיפולנט, 30 בספטמבר 2010
** חיה אוסטרובר, "ומי שחדל לצחוק – עד מהרה חדל לחיות", פרופ' [[אבנר זיו|זיו]] ו[[אריה סובר|סובר]] (עורכים), '''חשיבותה של אי-רצינות''', ירושלים: [[הוצאת כרמל|כרמל]], 2012
** Chayaחיה Ostrowerאוסטרובר, "Humourהומור asכמנגנון aהגנה defense mechanism in the Holocaustבשואה"," P. P. Ajaykumar.אג'קומר, Lalפרופ' לאל C .A., Kalyaniד"ר Vallath.קלייני ולת, Babithaפרופ' Justin.בביטה ג'סטין, Sanchitaסנצי'טה J., Chitraצ'יטרה V .R. (Eds.עורכים), '''[https://www.amazon.in/Humour-Texts-Contexts-P-Ajaykumar/dp/8180431177 Humour, text, contexts]'''{{הערה|{{צ-ספר|שם=Humour, text,(עמ' contexts|מקום הוצאה=New Delhi|מו"ל=Creative Books|שנת הוצאה=2015|עמ=21-32.|פרק=Humour) as a defense mechanism in the Holocaust|עריכה=P. P. Ajaykumar.{{אנגלית}}, Lal[[ניו C A.דלהי]], Kalyaniהודו: Vallath.,ספרי Babitha Justin.יצירה, Sanchita J., Chitra V R (Eds.),|מחבר=Chaya Ostrower}}}}2015
** חיה אוסטרובר, "[https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/0020964314564830 הומור כמנגנון הגנה במהלך השואה]", '''פרשנות: כתב עת למקרא ולתיאולוגיה''' 69 (עמ' 183-195) {{אנגלית}}, 2015
*ענת כהן, "אותי זה מצחיק" - ראיון על חשיבות ההומור בחיים ובסביבה עסקית, [[ליידי גלובס]] 71 (עמ' 20-26), 2002
*חיה אוסטרובר, דו"ח מחקר: '''שימוש בהומור בהוראה במכללה האקדמית בית ברל בקורסים מעוררי חרדה בהשוואה לקורסים שאינם מעוררי חרדה''', תל אביב: [[המכללה האקדמית בית ברל]], 2011
* Chaya Ostrower, "Sin humor nos hubiésemos suicidado," in Yaron Avitov, compilador., '''[http://www.consuladodeisrael.com/israel-en-guayaquil/lanzamiento-del-libro-los-pajaros-no-cantan-en-auschwit-de-yaron-avitov/ Los pájaros no cantan en Auschwitz]'''{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Chaya Ostrower|שם=Los pájaros no cantan en Auschwitz|מקום הוצאה=Quito, Ecuador|מו"ל=Paradiso Editores|שנת הוצאה=2012|עמ=347-352|פרק=Sin humor nos hubiésemos suicidado|עריכה=Yaron Avitov, compilador}}}}
* חיה אוסטרובר, "אוטיזם, האם משהו מצחיק פה? חיבור בין קוגניציה תקשורת וחקר ההומור" לאה רחל יעקב וסיגל דואק-חורי (עורכות), '''מדברים אוטיזם שנת העשור: תמורות בטיפול, חינוך ומחקר''', [[ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב|אוניברסיטת תל אביב]], 2013
* חיה אוסטרובר, "שמר עלינו בחיים: ההומור במהלך השואה", ליוויה קדיי (עורכת), '''הומור בפעולה: נושאים חינוכיים בהקשרים תרבותיים''' (עמ' 233-264) {{איטלקית}}, [[מילאנו]], איטליה: מימזיס, 2016
* Chaya Ostrower, "Humor as a defense mechanism during the Holocaust," in [https://journals.sagepub.com/toc/intc/69/2 '''Interpretation, a Journal of bible and theology'''] 69 (pp. 183-195), 2015
* Chaya Ostrower, "Ci ha tenuti vita: l'umorismo durante l'olocausto," in a Cura di L. Cadei, eds., '''Humour in azione'''. '''Argomenti educativi neicontesti culturali'''{{הערה|{{צ-ספר|שם=Humour in azione. Argomenti educativi nei
contesti culturali|מקום הוצאה=Milano|מו"ל=Mimesis|שנת הוצאה=2016|עמ=233-264|פרק=Ci ha tenuti vita: l'umorismo durante l'olocausto|מחבר=Chaya Ostrower|עריכה=Livia Cadei}}}}
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 72 ⟵ 71:
 
=== מיצירתה ===
*[http://ochayo.barr.co.il/humor.htm מהו הומור? הומור התבלין להוראה וללמידה], באתר המחברת
*[http://www.zooloo.co.il/more/humor/ מהו הומור?], באתר זולו
*[http://ochayo.barr.co.il/V2/what.htm מהו הומור?What] is{{אנגלית}}, humor]באתר המחברת
*[http://ochayo.barr.co.il/linke.htm קישורים לאתרי שואה], באתר המחברת
 
=== על הספר ===
שורה 81 ⟵ 80:
*{{הארץ|אבנר שפירא|צחקנו כל כך בגטו|1.3346666|20 באפריל 2009}}
*{{כיפה|יונתן אוריך|שואה זה לא צחוק|תרבות/שואה-זה-לא-צחוק|12 באפריל 2010}}
*פרופ' מייקל בירנבאום, [https://jewishjournal.com/culture/arts/books/184778/ ביקורתויהודים שליכלו פרופ'לצחוק מייקלבכל ברנבאוםמקום, עלאפילו הספרבשואה] -{{אנגלית}}, Jewsבאתר could[[The laughJewish everywhere,Journal evenof inGreater theLos HolocaustAngeles]], -27 Pro.באפריל Michael Berenbaum]2016}}
*סטיב ליפמן, [https://jewishweek.timesofisrael.com/for-survivors-humor-as-a-form-of-resistance/#1SWQ2QpxtuGK6H6t.01http://www.thejewishweek.com/features/jw-qa/survivors-humor-form-resistance#1SWQ2QpxtuGK6H6t.01 ראיוןעבור עלהניצולים, הספרההומור עםהוא סטיבצורת ליפמן - Forהתנגדות] Survivors{{אנגלית}}, Humorבאתר As[[ג'ואיש Aויק]], Form3 Ofבמאי Resistance - Steve Lipman]2016
 
=== טלוויזיה ===
* [https://www.youtube.com/watch?v=0EEaUiOCY_g שיחה] ב[[לונדון את קירשנבאום]], 2004
*[https://www.youtube.com/watch?v=n_pWcV25Uww שיחה] עם [[דב אלבוים]], 2007
* [http://ochayo.barr.co.il/Geula%20Even.webm שיחה] עם [[גאולה אבן-סער]], באתר של חיה אוסטרובר, 2010
 
=== רדיו ===