גטו ביאליסטוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ תקלדה |
||
שורה 31:
==ארגון ושליטה==
בראשון ה-29 ביוני 1941 יומיים לאחר שנכנסו הנאצים לביאליסטוק, המפקד הנאצי זימן את רב העיר [[גדליה רוזנמן]] וראש הקהילה המהנדס [[אפרים באראש]] והורה להם להקים [[יודנראט]]. היודנראט שהוקם כלל 24 חברים, מתוכם שתי נשים וכלל את<ref>Der Bialystoker Yizkor Buch, the Bialystoker Center, New York 1982, p. 59
</ref>: הרב רוזנמן, אפרים באראש, דוויד סובוטניק, יעקוב גולדברג, מר לימן שהיוו את הוועד המבצע, וגם מנדל קפלן, ד"ר מ. כצנלסון, ה. גליקסון, פסח קפלן, מרדכי חמיילניק, שמואל פוניאנסקי, הרב ברוך אלי הלפרין, הרב פנחס אייזנשטט, יעקב
ליודנראט היה כפוף כוח משטרה משלו שכלל יותר ממאתיים שוטרים יהודים בפיקודו של איזק מרקוס, לשעבר מפקד יחידת לוחמי האש. מאוחר יותר מונה מייז'ה ברמן לעוזרו. המשטרה קיבלה מגנים מיוחדים לכובעים וללהקות הזרוע שלהם כדי לזהות אותם. הגטו חולק לארבעה מחוזות משטרה בפיקוד אחיד.
ליודנראט היו מספר מחלקות שעסקו בניהול השוטף של חיי היום-יום בגטו:
שורה 44:
==לאחר המלחמה==
עקב הלחימה הכבדה שהתרחשה בגטו ומסביב לו, לא נותרו כמעט שרידים. בנוסף, אף חלק מהתוואי של הרחובות שהיו בגטו השתנה גם הוא. כך למשל, רחוב צ'פלה (Ciepla) מתחבר אל רחוב אוגרודובה (Ogrodowa) אך בעבר בצומת הזה עמדו בתים. הרחוב עבר שינויים מהותיים. רחוב חמיילנה (Chmielna) רץ במקביל לרחב צ'ייפלה עד רחוב נובוגרודזקה (Nowogrodzka). לאחר המלחמה נבנו בתי שיכון נבנו במקום זה ורק חלק קטן של רחוב חמיילנה המקורי נשאר, עד רחוב פולסקה (Poleska). רחובות סמולנה (Smolna) וגורנה (Gorna), שם התרחשו הקרבות המרים ביותר של מרד ביאליסטוק, נעלמו לגמרי עם בנייתם של בנייני דירות.
== לקריאה נוספת ==
שורה 57:
* {{הארץ|יאיר שלג|איך אפשר לומר שבביאליסטוק לא היה מרד?|1.901595|7 באוגוסט 2003}}
* [http://www.moreshet.org/?CategoryID=319&dbsRW=1 אוסף תצלומים] של פושעים נאצים בגטו ביאליסטוק, באתר [[מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'|מורשת]] ב[[גבעת חביבה]]
*[http://www.zchor.org/bialystok/yizkor1.htm The Byalistoker Memorial Book- Der Bialystoker Yizkor Buch], the
Bialystoker Center, New York 1982
| |||