הבדלים בין גרסאות בדף "חברת מטעי ארץ ישראל"

הרחבה
מ (מתן שם להערה חוזרת)
(הרחבה)
בשנת 1929 רכשה החברה שטח של 1,200 דונם כ-10 קילומטרים מצפון ל[[כפר סבא]], לימים [[תל מונד]], והקצתה אותם לנטיעת [[פרדס]]ים והתיישבות חקלאית. הרכישה בוצעה באמצעות חברת [[הכשרת הישוב|הכשרת היישוב]] בתיווכו של [[יהושע חנקין]]. חברת מטעי ארץ ישראל לקחה על עצמה את שיווק התוצרת החקלאית שגודלה במקום, ושמה דגש על [[עבודה עברית]]{{הערה|שם=דביר}}<ref name=":0" /><ref name=":1" />.
 
הפיתוח החקלאי של החברה בתל מונד גם היה למעשה תחילת ההתיישבות הציונית באזור, וגם הייתה החברה הציונית הראשונה ששילבה חקלאות עם טכנולוגיות תעשייה מהמתקדמות לתקופתה. ב-29 ביולי 1929 החל החריש הראשון של החברה, כאשר 1000 דונם מאדמות החברה נחרשו על ידי מכונות [[פאולר (מכונה)|פאולר]] בעלות 220 [[כוח סוס]] שהובאו מ[[אנגליה]] במיוחד עבור תחילת החריש<ref name=":1" />. פעילות החברה בתל מונד סייעה להתרחשות היישובית ב[[גוש תל מונד]] כולו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shimur.org/sites/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%93-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93/|הכותב=|כותרת=בית הלורד - מרכז תיעוד תל מונד|אתר=מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל|תאריך=}}</ref>.
 
אפלרד מונד נפטר בשנת 1930, ובנו הנרי מונד ביקר באותה שנה בישראל והתחייב בפני עובדי החברה להמשיך את פועלו של אביו. בפועל לא גילה הנרי מחויבות רבה לפעילות החברה, והחברה לא התרחבה כמתוכנן אלא נותרה באותה המתכונת. בשנת 1956 מכר הנרי מונד את כל נכסי המשפחה באזור<ref name=":1" />.
 
בתחילת שנות ה-30 הצטרף [[ישראל זיו (לורד)|הלורד זיו]] למשקיעים בחברה, וקנה כ-800 דונם בגוש תל מונד{{הערה|{{ynet|מיכל בן ארי|בית הלורדים: בעקבות הברון מונד|3483034|30 בדצמבר 2007}}}}. בשנת 1956 מכר הנרי מונד את כל נכסי המשפחה באזור<ref name=":1" />.
'''לא ממוין'''
 
בשנת 1988 פורקה החברה סופית, והמבנה ששימש את החברה נמסר לידי האגודה להיסטוריה של גוש תל מונד, והוסב ל"מרכז התיעוד"{{הערה|{{ynet|יגאל צור|ביקור בתל-מונד|2956832|8 באוגוסט 2004}}}}.
ממרץ 1926 התגלו ניצני התעניינות של משקיעים, אילי הון, שאינם מזוהים עם ארגון ציוני כלשהו באפשרות השקעה בארץ ישראל, בעקבות פנייה אישית של ד"ר חיים ויצמן. בין שלושת המשקיעים הגדולים שגילו את השרון היה גם אלפרד מונד לימים הלורד מלצ'ט.
 
בהתאם למדיניות החדשה של המוסדות הציוניים ובניגוד לסדר הדברים המקובל חדר בתחילה לשטחים הללו הון פרטי, ובעקבותיו הגיע גם ההון הלאומי. עם השינוי שחל במדיניות רכישת הקרקע הציבורית והמאורעות שפרצו, הפך ההון הציבורי להיות דומיננטי יותר בפעולות הרכישה באזור.
 
== קישורים חיצוניים ==