שמואל אליהו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נא להמתין בסבלנות, כמו שידעת יפה לדרוש מאחרים |
|||
שורה 44:
בשנת [[תשס"ד]] כתב ביחס לרב [[עובדיה יוסף]]: "מאז [[הסכם אוסלו]] הארור ומאז שנהרגו כמה מחברי הטובים וילדיהם - אני לא מחזיק בביתי שום סידור שלו ושום ספר מספריו. לא מחרים אותו - אבל פשוט לא מסוגל"{{הערה|הרב שמואל אליהו, [http://www.kipa.co.il/ask/show/31617 התבטאויות הרב עובדיה יוסף שליט"א], תשובה באתר כיפה}}. מאוחר יותר התרכך לרב עובדיה והוא מזכיר את ספריו בדרשותיו.
בדצמבר 2010 פרסם [[פסק הלכה]] בצירוף חתימותיהם של כחמישים רבני ערים, ובשלב מאוחר יותר חתמו על המכתב למעלה מ-300 רבנים דתיים לאומים וחרדים, בהם הרבנים [[שלמה אבינר]], [[זלמן מלמד]], [[דב ליאור]], [[שמחה הכהן קוק]]. בפסק ההלכה נקבע כי ליהודים אסור למכור או להשכיר דירות ל[[גוי]]ים, על בסיס האיסור של "[[לא תחנם]]"{{הערה|{{ערוץ7||עשרות רבנים נגד מכירת בתים לערבים|212464|17 בדצמבר 2010}}}}. הפסק עורר הד תקשורתי רחב וגינויים מצד מספר [[רב]]נים, [[יד ושם|ארגון יד ושם]], [[יושב ראש הכנסת]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ו[[נשיא המדינה]] [[שמעון פרס|פרס]]{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|אלישיב יוצא נגד הרבנים שחתמו על איסור השכרת דירות לערבים|1.1234334|10 בדצמבר 2010}}}}{{הערה|1=הרב [[אהרן ליכטנשטיין]], [http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=41679 "התבונה נראית נפגמת"], אתר כיפה
התבטאויותיו של הרב שמואל אליהו הביאו למספר עתירות נגדו. בשנת 2002 הורה [[היועץ המשפטי לממשלה]] לחקור אותו בחשד של [[הסתה לגזענות]] לאחר שהתנגד ללימודי ערבים ב[[המכללה האקדמית צפת|מכללת צפת]] והתבטא בעד [[טרנספר]] ל[[ערביי ישראל]]{{הערה|{{וואלה!|מאת ג'לאל בנא ואורי אס|היועמ"ש: לחקור הרב של צפת על הסתה גזענית|289599|3 באוקטובר 2002}}}}. בפברואר 2006 הגיש נגדו [[כתב אישום]]{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר, אלי אשכנזי, ג'קי חורי, יובל יועז|כתב אישום נגד רבה של צפת בחשד להסתה לגזענות|1.1545988|1 בפברואר 2006}}}} אך ביטל אותו לאחר שהרב הבהיר את דבריו{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|יבוטל האישום נגד רבה של צפת על הסתה לגזענות|1.1113189|18 ביוני 2006}}}}. בעקבות זאת הוגשה עתירה לבית המשפט העליון, שהחליט לא להתערב בהסדר שהשיגה [[פרקליטות המדינה]]<ref>{{ynet|אביעד גליקמן וקובי נחשוני|העליון: לא להעמיד לדין את הרב שמואל אליהו|3687008|16 במרץ 2009}}</ref>. עם הגשת מועמדותו ל[[הראשון לציון|רב הראשי]] הספרדי בשנת 2013, עתר לבג"ץ חבר הכנסת [[עיסאווי פריג']] נגד מינויו. היועץ המשפטי לממשלה [[יהודה ויינשטיין]] הודיע כי לא יגן על מועמדותו, כי היא עלולה לגרום לבעיות משפטיות{{הערה|{{nrg|שלום ירושלמי|היועמ"ש קבע: הרב שמואל אליהו לא ראוי להתמודד לרבנות הראשית|490/580|15 ביולי 2013|1|2}}}}. לבסוף בג"ץ דחה את העתירה מאחר שהוגשה זמן קצר מדי לפני הבחירות ומבלי שהעותר פנה למשיבים{{הערה|{{ynet|אביאל מגנזי|בג"ץ דחה את העתירה נגד הרב שמואל אליהו|4408308|22 ביולי 2013}}}}. בעקבות עתירה שהוגשה נגדו ב-2017, קיימה עמו [[משרד המשפטים|שרת המשפטים]] [[איילת שקד]] שיחת הבהרה והבהירה את חובת הזהירות הנדרשת בהתבטאויותיו מתוקף תפקידו{{הערה|{{חרדים10|אריה ריבקינד|דיבר נגד הערבים? הפרקליטות לא תעמיד לדין את הרב שמואל אליהו|380962|18 ביולי 2017}}}}. לטענת העותרים, שנתמכה על ידי שופטי בג"ץ, הרב אליהו המשיך לומר דברים בעלי אופי דומה<ref>{{מקור ראשון|נטעאל בנדל|שופטי בג"ץ נגד הרב שמואל אליהו|news/85777|23 באוקטובר 2018}}</ref>.
| |||