הבחירות לכנסת השלישית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1כישלונ\2
מ האקטיביסטיים->האקטיביסטים - תיקון תקלדה בקליק
שורה 104:
אל מול מפלגות אלו עמדו מפלגות נוספות. [[תנועת החרות]] של [[מנחם בגין]] עמדה עתה לאחר מבחנים קשים בפרשת [[הסכם השילומים]] ובעניין קסטנר. בגין עצמו הצליח להיחלץ מן המשברים שבהם היה נתון לאחר כישלונו בבחירות לכנסת השנייה, ולאחר סערות השילומים, ולעמוד בראש אסיפות שבהן נכחו לעיתים אף 5,000 אנשים. באסיפות אלו היה נואם בחריפות כנגד השחיתות הממסדית של מפא"י. בנוסף ביקר את הציונים הכלליים (אחת מהסיסמאות שלו הייתה "צא!"- איחוד של אותיות הפתקים של הציונים הכלליים ומפא"י) ואמר שהם ויתרו על האלטרנטיבה לטובת חיבור לשלטון ותיקים בכירים. לעיתים היה מוציא מכיסו שטר של [[דולר אמריקני|דולר]] וטוען כי על אף שמפא"י קיבלה מ[[ארצות הברית]] אלף דולר עבור כל תושב בישראל, הרי שכסף זה לא הגיע אל האזרחים. בתעמולה זו הצליח בגין להציג עצמו ואת חרות כחלופה לשלטון מפא"י ולרכוש את לבם של רבים מבני השכבות החלשות, עולים חדשים ובני עדות המזרח, ציבור אשר נותר נאמן לבגין ולתנועתו במשך שנים רבות.
 
[[מפ"ם]] התפצלה, כאשר [[משה סנה]], אשר ייצג את הפלג השמאלי במפלגה, הצטרף ל[[מק"י]], והפלג הימני הקים מפלגה בשם [[אחדות העבודה - פועלי ציון]] אשר רצה בבחירות אלו בצורה עצמאית. אחדות העבודה הצליחה אף היא לסחוף קהל במסריה האקטיביסטייםהאקטיביסטים. [[יגאל אלון]], אשר שב מלימודיו ב[[אנגליה]] והצטרף אל הקלחת הפוליטית, עמד אף הוא בראש אסיפות שבהן נאספו אלפי אנשים, ודרש "מדיניות אקטיבית של שלום וטקטיקה אקטיבית של הצבא". אחדות העבודה טענה שבחיבורה עם הציונים הכלליים, ויתרה מפא"י על ההגמוניה הפועלית וטענו שאחדות העבודה תחזיר את מפא"י למדיניות הנכונה. בו בזמן תקפו את הגישה המדינית של שרת, האשימו אותו בפשרנות יתר וקראו לאקטיביזם.
 
המפלגות הדתיות, אשר בבחירות הקודמות רצו בארבע מפלגות, רצו עתה בשתי מסגרות - "[[מפד"ל|חזית דתית לאומית]]" שאיחדה את "[[המזרחי]]" ואת "[[הפועל המזרחי]]" ו"[[חזית דתית תורתית]]" אליה הצטרפו "[[אגודת ישראל]]" ו"[[פועלי אגודת ישראל]]".