חלב עמיד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-60 של המאה ה-20
שורה 19:
}}}}.
==טכנולוגיה==
הטכנולוגיה לייצור חלב עמיד נקראת UHT {{כ}} (Ultra-high temperature processing) או ultra-pasteurization. היא בעיקר משמשת ליצירת חלב עמיד אך בין השאר גם למיצי פירות עמידים, שמנת עמידה, חלב סויה עמיד ויין עמיד. את הטכנולוגיה פיתחה חברת [[טטרה פאק]] השוודית בשנותב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] והיא זכתה להצלחה בכל העולם.
==פופולריות==
בישראל החלה חברת [[תנובה]] להקים פס ייצור לחלב עמיד במחלבת רחובות בשנת [[1977]]{{הערה|{{דבר||"תנובה" תשקיע 250 מיליון ל"י ב"היפר-שוקים" ובמחלבות|1977/11/30|01005}}|ימין=כן}}. בתחילת [[שנות ה-80]] זכה החלב לפופולריות, מאחר שהיה זול יותר מחלב מעוקר ושווק באריזת קרטון נוחה{{הערה|{{דבר||חלב עמיד זול יותר מחלב מעוקר|1980/03/27|00808}}|ימין=כן}}. בשנת [[1997]], בעקבות [[פרשת הסיליקון בחלב]], השקיעה תנובה כחצי מיליון דולר בהפקת פרסומת לחלב עמיד, שצולמה בתחנת החלל [[מיר (תחנת חלל)|מיר]], זה הייתה הפעם הראשונה מעולם שפרסומת צולמה בחלל{{הערה|{{גלובס|ורד שרון-ריבלין|תנובה השקיעה כחצי מיליון דולר בהפקת סירטון החלב בחללית "מיר"|150551|24 באוגוסט 1997}}|ימין=כן}}.