ויקיפדיה

אשדוד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏תרבות: הגהה
אין תקציר עריכה
שורה 35:
{{ערך מורחב|אשדוד ים}}
[[קובץ:Ashdod Yam 1.JPG|ממוזער|250px|שמאל|מצודת אשדוד-ים]]
'''אשדוד-ים''' הוא אתר ארכאולוגי ועיר נמל עתיקה הממוקמת על חופה הדרומי של אשדוד המודרנית. שרידים ארכאולוגיים מעידים כי אשדוד-יםהעיר נוסדההתהוותה לראשונה ב[[תקופת הברזל]]. שמה של העיר מוזכר לראשונה בלוח חמר ב[[כתב יתדות]] שנכתב על ידי [[סרגון השני]] ב-[[המאה ה-7 לפנה"ס|722 לפנה"ס]] על ידי [[סרגון השני]], ובו ציין כי בעת מסעו ל[[ארץ ישראל]] הוא ביצר את הערים הפלשתיות [[תל אשדוד|אשדוד]] ו[[גת (עיר פלשתית)|גת]] וכן גם את העיר '''אָסדוּדימוּ''' (בעברית: 'אשדוד-ים'). מאותה עת ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] לא קיים תיעוד כתובהיסטורי למתרחש באשדוד-ים. ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]], גדלה והייתה לעיר מסחר אשר כונתה ב[[יוונית]] '''אָזוֹטוֹס פאראליוֹס''' (בעברית: 'אשדוד-חוף'). ב[[מפת מידבא]] מופיע תרשים של העיר ובו היא מופיעה עם מזח ורציף, מדרגותבתים שהוליכוומבני לבתים וביניהן מזרקותציבור, כנסיותבהם ומבנימזרקה ציבורוכנסיות. בתקופה זו, אשדוד-ים עקפה בגודלה את אשדוד היבשתית, שהייתה בשלבי דעיכה.
 
בין שתי הערים אשדוד ואשדוד-ים, היה קיים קשר של עיר יבשתית ו[[עיר נמל|עיר הנמל]] שלה, בדומה לקשרים בין הערים [[יבנה#תל יבנה|יבנה]] ו[[יבנה-ים]].{{הערה|1=המקור להשערה: [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=17&subj_id=341&id=1158#as פטר פביאן - רשות העתיקות], יצחק גלעד, [[אוניברסיטת בן-גוריון]]}} במהלך [[המאה ה-7]], עם סיום [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]], נבנתה [[מצודה]] גדולה בין שרידי העיר אשר כונתה ב[[ערבית]] '''קָלעה אל-מינָה''' (בעברית: 'מצודת הנמל').{{הערה|1=ראובן וונש, אורן טל ודורית סיון, [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=2294 חורבת אשדוד ים], חדשות ארכאולוגיות - חפירות וסקרים בארץ ישראל, רשות העתיקות, 8 באוגוסט 2013}} היא הוקמה במטרה להגן על החוף מפני פלישת אוניות [[האימפריה הביזנטית]]. ב-[[1033]] נפגעה המצודה ב[[רעידת אדמה]]. לאחר מכן, בלאחר [[מסע הצלב הראשון]] ב-[[1099]] והקמת [[ממלכת ירושלים]], יושבה המצודה מחדש על ידי [[ממלכת ירושלים|צלבנים]], בוצרה ונקראה '''קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר''' (בעברית: 'מבצר בֵּרוּאַר'). המצודה ננטשה סופית ב-[[1260]], ונשמרהושרידיה במצבהנשמרו עד היום.
 
שרידי העיר קבורים תחת חולות החוף הדרומי של אשדוד, ונחפרים לסירוגין על ידי חוקרים וארכאולוגים מהארץ ומהעולם החל מ-2013. בינואר 2014 נפתחו לציבור שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מ[[המאה ה-4]] עד [[המאה ה-6]], בהן נקברו בני [[המעמד הגבוה]] מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] ומ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|הביזנטית]] של [[מישור החוף הדרומי]] ב[[ארץ ישראל]].{{הערה|{{nrg|דליה מזורי|שתי אחוזות קבר מרשימות התגלו באשדוד|538/177|8 בינואר 2014|1|2}}}} בנובמבר 2017, החפירות באתר חשפו רצפת פסיפס בת כ-1,500 שנים, אשר הייתה שייכת לכנסייה או [[מנזר]] [[גאורגיה|גאורגי]] שפעל בעיר במהלך התקופה הביזנטית.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|רצפת פסיפס מלפני כ-1,500 שנה נחשפה באשדוד|5046957|23 בנובמבר 2017}}}}
שורה 43:
===יישוב ערבי===
{{ערך מורחב|איסדוד}}
עם סיום [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]] מידי הביזנטים באמצע [[המאה ה-7]], התהווה בסביבת תל אשדוד [[כפר]] [[ערבי]] בשם '''איסְדוּד''', שהשתייך ל[[נפת עזה (המנדט)|נפת עזה]], דרום-מזרחית לשטחה הנוכחי של אשדוד. ב-[[1596]] תועד הכפר עם אוכלוסייה של 413 נפשות.{{הערה|1=Petersen, Andrew (2005). The Towns of Palestine under Muslim Rule AD 600-1600. BAR International Series 1381. pp. 133.|שמאל=כן}} מיקומו על [[דרך הים]] הביא לעלייה בחשיבותו [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|בתקופה העות'מאנית]], אז התפתח לעיירה, ובה [[חאן (מבנה)|ח'אן]]. נמל קטן שהיה סמוך לעיירה שימש את [[הממלכה המאוחדת|הבריטים]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], והובאו אליה פועלים רבים מ[[מצרים]].{{הערה|1=מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, עמ' 56–59, ב.צ. קידר, הוצאת משרד הביטחון, 1991}} עדבמהלך [[המנדט הבריטי]] ועד 1948 האוכלוסייה צמחה והגיעה לכ-5,000 נפש, שהתפרנסו מ[[חקלאות]] ו[[מסחר]], והיישוב שימש מרכז עירוני לכפרים בסביבה.
 
ב-[[15 במאי]] [[1948]], לאחר סיום [[המנדט הבריטי]] ו[[הכרזת המדינה|ההכרזה על הקמת המדינה]], פלשו כוחות [[חיל המשלוח המצרי (1948)|חיל המשלוח המצרי]] לישראל, כאשר אחת ממטרותיהם הראשונות הייתה לתפוס את העמדות הישראליות שבאזור [[איסדוד]]. ב-[[22 במאי]] נפלו העמדות לידי הגדוד השישי של הצבא המצרי, שהגיע עד ל[[גשר עד הלום]]. מנקודה זו ואילך, הייתה איסדוד ממוקמת על קו החזית שבין הכוחות המצריים והישראליים. [[צה"ל]] קיבל פקודה לכבוש בחזרה את [[אל-מג'דל (אשקלון)|מג'דל]], [[יבנה]] ואיסדוד.
{{ציטוט|תוכן=כולנו עייפים. המצרים נמצאים כרגע באשדוד אך מחר הם עלולים לנוע לתל אביב אם לא נעצור בעדם. על אף העייפות, ולמען המשפחות שלנו נצא גם הלילה.|מקור={{יזכור|4607|אריה קוצר}}, מפקד פלוגה ב[[חטיבת גבעתי]], בתדריך לפלוגתו לפני היציאה ל[[מבצע פלשת]] בלילה שבין ה-[[2 ביוני|2]] ל-[[3 ביוני]]}}
ב-3, ב-9 וב-10 ביוני הותקפה איסדוד בשלושה גלים מרכזיים על ידי צה"ל. למחרת הגל האחרון נכנסה לתוקפה [[ההפוגה הראשונה]], אשר במהלכה [[גמאל עבד אל נאצר]], אשר שירת כקצין בצבא המצרי במהלך המלחמה (ולימים הפך ל[[נשיא מצרים]]), הוצב באיסדוד לשם מעקב אחר הפעילות הישראלית באזור. בין שתי ההפוגות תקפו הכוחות הישראליים את הכניסה ליישוב וניסו לכבוש את העמדות בחזרה מידי המצרים.
שורה 130:
מראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ואילך, עם התרחבות העיר, אופי התכנון המקדים לרבעים התבלט. כל רובע בעיר החל משמש כיחידה עצמאית הכוללת [[מרכז מסחרי]], [[מתנ"ס]], [[בית ספר תיכון]], [[בית ספר יסודי|בתי ספר יסודיים]], [[גן ציבורי|גנים ציבוריים]], [[תחנה לבריאות המשפחה]] ו[[קופת חולים]]. ברבעים המזרחיים (רובע ו', רובע ח'), נבנו [[בריכת שחייה|בריכות שחייה]] עירוניות. גלי העלייה בשנים אלו שינו את מעמדה של אשדוד מ[[עיירת פיתוח]] לעיר מתועשת עם אוכלוסייה שגדלה בקצב מהיר.
 
ב-[[1969]] נבנתה ברובע ג' [[ישיבת גרודנא (ישראל)|ישיבת גרודנא]], וסביבה שכונה דתית גדולה שנקראה קריית [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']]. ב-[[1970]] הגיע לשכונה זו ה[[חסידות פיטסבורג|רבי מפיטסבורג]], ואתו קהילה נכבדת של עולים [[חרדים]] מ[[ארצות הברית]]. היה זה הגרעין לשכונות דתיות חדשות, שקמו מאוחר יותר סביב שכונה זו. ב-[[1972]] הוכנסו לעיר ה[[רמזור]]ים הראשונים ונחנכה תחנת [[מגן דוד אדום]]. בקיץ של אותה שנה הגיעו לרובע ג' עולים מ[[גאורגיה]]. ההגעה התבצעה בשיירת [[אוטובוס]]ים ארוכה, ובטקס [[ריקוד|מחולות וריקודים]]. מאוחר יותר, כל העולים שלא היו מוכנים להתחייב על [[שמירת שבת]] ודת, המשיכו ועברו לשכונות חדשות שנבנו עבורם (רבעים ד', ה', ו' וי"א). ב-[[1974]] נחנך הכביש המהיר לתל אביב יחד עם [[מחלף אשדוד]], אשר קיצר את זמן ההגעה למרכז הארץ באופן ניכר.
 
בקידוחי [[נפט]] באשדוד בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] הופק נפט לתקופה קצרה מקידוחי "אשדוד 2" ו"אשדוד 5",{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|גדלה תפוקת הנפט ב"אשדוד 5" ובאשדוד 2"|1979/08/20|01604}}}}{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|רק 40 חביות בבארות הנפט באשדוד|1979/10/30|00121}}}} ובאתר נתגלה גם [[גז טבעי]] שלא הופק.{{הערה|{{מעריב||גז מתאן פרץ בלחצים טובים בקידוח ליד "אשדוד 2"|1976/11/18|00700}}}}
שורה 145:
====המאה ה-21====
[[קובץ:AshdodKTowers.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[מגדלי K]] ושדרות הרצל ברובע הקריה, במבט מפארק הסיטי]]
החל מ-[[2001]], בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]], ה[[הסתה]] ה[[אנטי-ציונות|אנטי-ישראלית]] על רקע [[האינתיפאדה השנייה]], והתגברות [[האנטישמיות החדשה]] ב[[אירופה]], החלה עלייה גדולה של [[יהודי צרפת]] לאשדוד;. אלו אכלסו שכונות-עשירים גדולותחדשות נבנו(בהם עבורםרובע ליד החוףהמרינה, בסגנוןרובע שהזכירי"ז אתומע"ר [[הריביירהדרום) הצרפתית]],ובהם ואוכלוסייהמגדלי עשירהיוקרה החלהבסמוך לנהור לעירלחוף, דברבסגנון ששינה[[הריביירה את פניההצרפתית]].
 
כחלק מתוצאות ה[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות לרשויות המקומיות]] של [[2008]], הוחלף ראש העיר הוותיק [[צבי צילקר]] ב[[יחיאל לסרי]]. במהלך חודש נובמבר של אותה שנה נחנך [[מחלף עד הלום]] ב[[כביש 4]], ובכך נפתחה כניסה מהירה נוספת לעיר.
שורה 155:
ביוני [[2013]] נערך לראשונה באשדוד [[מצעד גאווה]] בהשתתפות של כ-1,100 צועדים. בפתיחת האירוע נאמו ח"כ [[ניצן הורוביץ]] ([[מרצ]]) וח"כ [[סתיו שפיר]] ([[מפלגת העבודה|עבודה]]). באירוע השתתף גם ח"כ [[אילן גילאון]] (מרצ) תושב אשדוד.{{הערה|{{mako|דני זאק|הצלחה בתמונות: כ-1,100 צועדים במצעד הגאווה הראשון באשדוד|5b6ec3471007f31006|pride-news/local|23 ביוני 2013}}}}
 
ביוני [[2017]], נפתח לציבור [[בית החולים אסותא אשדוד]], בית החולים הציבורי הראשון שהוקם בישראל מזה למעלה מ-30 שנה, אשר מיועד לשרת את תושבי העיר ועוד עשרות אלפים מיישובי הסביבה. בחודש אוגוסט של אותה שנה, העיר חתמה על [[הסכם גג|הסכם הגג]] הגדול במדינה. ההסכם כולל בנייתן של כ-45 אלף יחידות דיור בעיר, מתוכן כ-30 אלף יחידות במסגרת תוכנית [[מחיר למשתכן]]. כמו כן, יוקמו תשתיות תחבורה נרחבות (ביניהן שתי כניסות מהירות ושתי תחנות רכבת חדשות לעיר), מוסדות ציבור וחינוך, קריית ספורט גדולה, והשקעה ב[[התחדשות עירונית]] לרובעי העיר הוותיקים במימון המדינה. ההסכם עתיד להגדיל את אשדוד בטווח זמן של פחות מעשור בכ-150 אלף תושבים.{{הערה|{{ynet|בילי פרנקל|כך תראה אשדוד בעקבות הסכם הגג|5004303|19 באוגוסט 2017}}}}
 
===סמל העיר===
שורה 176:
|כותרת=התפתחות העיר אשדוד
}}
לפי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] ב[[משרד הפנים]], באפרילבנובמבר [[2019]] אוכלוסיית אשדוד מנתה 253254,322255 נפש, ומעל ל-65,000 בתי אב.<ref>{{הערהקישור כללי|[כתובת=https://datawww.govkan-ashdod.co.il/datasetnews/residents_in_israel_by_communities_and_age_groups/resource/a5e7080d-3c37-49c2-8cd0-cb272480921678463|כותרת=אוכלוסיית רשות האוכלוסיןאשדוד: וההגירה, תושבים בישראל לפי יישובים]254,255 נפשות|אתר=כאן מאגרידרום המידע- הממשלתייםאשדוד|תאריך=2019-12-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-18}}</ref>
 
{{בוט יישובים/0070|2}}
{{ציר זמן/אוכלוסייה
| כותרת = להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:
| מקסימום = 230000
| מספר גרפים = 7
| 1956 = 200
| 1961 = 4600
| 1972 = 40300
| 1983 = 66700
| 1995 = 129800
| 2005 = 200600|2015=220200}}
| 2015 = 220200
}}
 
כ-90 אחוז מתושביה של אשדוד הם [[יהודים]]. התפלגות הזהות הדתית בעיר מעידה כי אשדוד היא בעלת רוב של תושבים בעלי זיקה ל[[דת]]. נכון ל-2013, 13 אחוזים מתושבי אשדוד מגדירים את עצמם כ[[חרדים]], 6 אחוזים כדתיים, 45 אחוזים כ[[מסורתיים]], ו-36 אחוזים מתושבי אשדוד מגדירים עצמם כ[[חילונים]].{{הערה|[[מאיה חושן]], מיכל קורח, [https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/05/PUB_facts-2015-heb.pdf על נתונייך ירושלים 2015 מצב קיים ומגמות שינוי], מכון ירושלים לחקר ישראל}} [[רב ראשי|רבניה הראשיים]] של העיר הם הרב [[יוסף שיינין]] ([[אשכנזים|אשכנזי]]) והרב [[חיים פינטו]] ([[מזרחים|ספרדי]]).
 
על פי נתוני [[משרד הפנים]], באשדוד חיים עולים מ-99 מדינות בעולם.{{הערה|{{nrg|רונן דמארי|פסיפס ישראלי: עולים מיותר מ-10 מדינות בבניין אחד באשדוד|096/412|19 באפריל 2010|54|2}}}} אחוז אוכלוסיית העולים בעיר ביחס לכלל התושבים בה הוא הגדול ביותר בישראל (מבין הערים הגדולות). בעיר התיישבה אוכלוסיית העולים הגדולה ביותר במדינה של גל העלייה בין [[1989]] ל-[[2010]] - 75,685 איש,{{הערה|שם=התפלגותעולים|[http://www.moia.gov.il/Hebrew/Subjects/ImmigrantAbsorption/Documents/OlimByTown_2011.pdf התפלגות עולים שעלו ארצה 31.12.2010 עד 1.1.1989 התאריכים בין לפי ישוב מגורים ביחס לסה"כ התושבים ביישוב ממוין לפי מספר העולים בישוב], המשרד לקליטת העלייה, 17 במרץ 2011}} שהוא כשליש מתושבי העיר.
 
בין האוכלוסיות העיקריות של העיר, נמנים צאצאיהם של עולי [[צפון אפריקה]] שעלו בשנות ה-50, המרכיבים את הקהילות ה[[יהדות מרוקו|יהודית מרוקאית]] וה[[יהדות קראית|יהודית קראית]] הגדולות בארץ,{{הערה|מרכז תקשורת אשדוד, [http://www.ashdodnet.com/article/38721 יש קולנוע בעיר: נפתח פסטיבל, יפתח סינמטק], אתר אשדודנט, 14 ביולי 2011}}{{הערה|[http://www.karaite.org.il/community/Ashdod אתר היהדות הקראית העולמית], קהילת אשדוד}} עולי [[יהדות ברית המועצות|ברית המועצות לשעבר]] שעלו בשנות ה-90 (כ-60,000 תושבים, הריכוז השני בגודלו של יוצאי [[ברית המועצות]] לשעבר בישראל, לאחר [[חיפה]]{{הערה|שם=התפלגותעולים}}), והציבור החרדי על זרמיו השונים (בעיקר מ[[חסידות גור]] ומתומכי [[מפלגת ש"ס]]) שהוא מבין הגדולים בישראל. באשדוד מתקיימות הקהילה ה[[יהדות גאורגיה|יהודית גאורגית]] הגדולה בעולם,{{הערה|{{mynet||מלכת השחמט התארחה באשדוד|3688063|19 במרץ 2009}}}} קהילת [[יהדות רומניה]] הגדולה בארץ{{הערה|עופר אשטוקר, [http://www.ashdodnet.com/Mobile/article/17570 העיתונות הרוסית הארצית הופתעה לגלות אשדוד אחרת], באתר אשדודנט, 24 ביולי 2009}} וקהילות נוספות ממדינות [[מזרח אירופה]]. בעיר מתגוררת גם קהילת [[יהדות צרפת|יהודי צרפת]] מהגדולות בארץ,{{הערה|1=[http://www.ashdod4u.com/ChannelArticles.asp?ArticleID=8617 שגריר צרפת בביקור הזדהות באשדוד], באתר Ashdod4u{{כ}}, 28 במרץ 2011}} וכן עולים רבים ממדינות [[אמריקה הדרומית]], מ[[יהדות אתיופיה|אתיופיה]], [[יהדות הודו|הודו]], [[יהדות איראן|איראן]] ו[[יהדות דרום אפריקה|דרום אפריקה]].
 
==רובעי העיר==
שורה 190 ⟵ 202:
[[קובץ:Esjdavid055.jpg|230px|ממוזער|שמאל|שדרות מנחם בגין במרכז רובע הקריה, והמנהרה מתחת לכיכר אילן רמון]]
{{ערך מורחב|רובעי אשדוד}}
העיר אשדוד מחולקת ל[[רובע|רבעים]]. לרבעים בעיר יש שם ב[[ספרות עבריות]] (למשל: רובע ח'), למעט רובע הקריה ("הסיטי"), ורובערובע המרינה והרובע המיוחד. בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו, וכן נושא ייחודי ל[[שמות רחובות בישראל|שמות הרחובות]] (למשל, ברובע י"ג, שמות [[מלכי יהודה וישראל]]).
 
התכנון המקורי של העיר קבע כי אשדוד תחולק ל-17 רבעים מנהליים, ובמרכזה יוקם רובע [[מרכז עסקים ראשי|מע"ר]] (מרכז עירוני ראשי). כתוצאה מבניית רובע המע"ר באיחור, מרכז העיר התהווה ברבעים א', ב' ו-ד', מכיוון שבהם נמצאו רוב מוסדות הציבור, החינוך והתרבות, והמרכזים המסחריים. עם השנים התנוונו רבעים אלה מחשיבותם, אז קמו מחדש מרכזי המסחר והתרבות ברובע הקריה אשר התבסס כרובע הראשי והמרכזי בעיר. החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות-מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד לא מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות.
 
העירלעיר מסודרתמערכת בצורתשדרות רשת,החוצה כשביןאת כלהעיר רובעשתי ורובעוערב מפרידותוחוצצת שדרותבין רחבותהרובעים, ורובאשר הרבעיםרובם יוצריםבעלי צורה מרובעת. התפתחותה של אשדוד דרומה יצרה הבדלים משמעותיים בסגנונות הבנייה בין הרבעים הצפוניים לדרומיים, ובהתאם לגלי העלייה שגידלו את העיר. הרובע המאוכלס ביותר בעיר הוא רובע הקריה עם מעל ל-2324,000 תושבים, מספר הגדול יותר, לשם השוואה, ממספר התושבים בעיר [[אריאל]]. הרובע היחיד שחסר בחלוקתה של אשדוד הוא רובע י"ד, מאחר ששטחו חולש על [[הדיונה הגדולה]], אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בארץ, ולכן בנייתו מוטלת בספק. החל מ[[העשור השני של המאה ה-21]], מתבצעת ברובעי העיר הוותיקים [[התחדשות עירונית]] מסיבית.
 
==ראשי העיר וראשי המועצה==
שורה 225 ⟵ 237:
[[קובץ:BigFashionAshdod2.jpg|230px|ממוזער|שמאל|מרכז הקניות '''ביג FASHION''', ביציאה הדרומית מהעיר]]
[[קובץ:Ashdodcentrale068.jpg|230px|ממוזער|שמאל|התחנה המרכזית של אשדוד בקניון הסיטי]]
המסחר באשדוד מפותח מאוד. שווקים עירוניים, [[מרכז קניות|קניונים]], [[פאוור סנטר]]ים, [[מרכול]]ים וחנויות מפעל מפוזרים ברחבי העיר ובאזורי התעשייה, ובכל רובע נמצאים מרכזי מסחר קטנים משלו המכונים "מרכזונים".
 
באשדוד שני שווקים עיקריים - '''השוק העירוני''' הפתוח מדי יום וממוקם ברובע ב' הוותיק, ו'''השוק הפתוח''', אחד מהשווקים הגדולים ביותר בארץ, אשר פועל בימי רביעי ברחבת החנייה של חוף לידו משעות הבוקר ועד השקיעה.
 
בעיר פועלים ארבעה קניונים גדולים - '''קניון "לב אשדוד"''' שנפתח ב-1994 ברובע ה', אחד מ"קניוני עופר" של קבוצת [[מליסרון]]. ב-1997 החל לפעול '''קניון "הסיטי"''' בו פועלת גם התחנה המרכזית של אשדוד, וב-2003 נפתח '''קניון "סי-מול"''' (באנגלית: "Sea Mall"), המכיל רשתות אופנה בינלאומיות ובו פועל מתחם בתי הקולנוע היחיד של העיר. שני הקניוניםהאחרונים ממוקמים ברובע הקריה, בסמוך לבניין העירייה. ב-[[2015]] נפתח אחד ממרכזי הקניות הגדולים בישראל, '''[[ביג מרכזי קניות|ביג]] FASHION אשדוד''' הממוקם בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר ולתחנת הרכבת. המרכז מכיל כ-120 רשתות אופנה, מסעדות ובתי קפה. ב-2019 החלו עבודות במרכז להקמת מתחם בתי קולנוע מרשת [[סינמה סיטי]]. ב-2012 נפתח בצמוד לקניון הסיטי מתחם '''"גן העיר"''', ובדומה למתחם בתל אביב, הוא מכיל בעיקר חנויות אופנה, בתי קפה ומסעדות.
 
בעיר פועל [[פאוור סנטר]] מבין הגדולים בישראל - '''"סטאר סנטר"''', הממוקם מצפון לרובע ב', ומחולק לשני מתחמים המכילים כ-100 חנויות, בתי קפה ומסעדות, מכון כושר ומבנה משרדים. בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר, פועל פאוור סנטר נוסף, המכונה "קניון עד הלום", והוא לא שייך מוניציפלית לשטח העיר.
שורה 277 ⟵ 289:
באשדוד פועלים כ-2,000 חניכים ב[[תנועות נוער וארגוני נוער בישראל|תנועות הנוער]] השונות. מאות נוספים חברים בארגוני נוער אחרים, כמו [[אחריי!]], [[מש"צים]], מד״צים מעו״ף (ארגון הנוער העירוני), [[נוער מד"א]], [[צופי אש]], צוערים צעירים לדיפלומטיה ועוד. להלן שלוחות התנועות בעיר:.
* [[הצופים העבריים|הצופים]] - שלושה שבטים (שבט "אביב" ברובע ט', שבט "דותן" ברובע הסיטי ושבט "הנחל" ברובע ד').
* *[[בני עקיבא]] - ארבעה סניפים (סניף אשדוד מרכז ברובע ה', סניף אשדוד י"א, סניף אשדוד ט', וסניף "שלהבת" ברובע ו').
* [[הנוער העובד והלומד]] - שלושה קנים (קן דרום ברובע י"ג, קן מרכז ברובע הסיטי ומועדון צהצ'יטה ברובע א').
* [[השומר הצעיר]] - שני קנים (קן אשדוד צפון ברובע ד' וקן אשדוד העוגן ברובע י"א).
* [[המחנות העולים]] - שני מחנות (מחנה אשדוד א' ומחנה אשדוד ט"ו)
שורה 296 ⟵ 308:
[[קובץ:LeonardoPlazaAshdod.png|230px|ממוזער|שמאל|מלון לאונרדו פלאזה בריביירה הדרומית]]
[[קובץ:Sderot Moshe Doyan - Ashdot - panoramio.jpg|230px|ממוזער|שמאל|טיילת הספורט לאורך שדרות משה דיין]]
החל מ[[העשור השני של המאה ה-21]] התפתחה מגמת תנופה תיירותית באשדוד. למרות רצועת החוף הארוכה שלה ובניגוד לערי החוף האחרות דוגמת [[נתניה]] ו[[אשקלון]], לא התפתח בעיר ענף תיירותי משמעותי. החברה העירונית לפיתוח התיירותלתיירות באשדוד החלה לתכנן ולהוציא לפועל תוכניות רבות במטרה למתג את אשדוד כמוקד אטרקטיבי לתיירות באגן הים התיכון ובישראל בפרט.
 
בעיר פועלים שני בתי מלון גדולים: מלון "West" אשר נפתח ב-[[2012]] והיה למלון הראשון בעיר ברמת [[דירוג מלונות|אירוח יוקרתית]] (5 כוכבים), ומלון "לאונרדו פלאזה" מ[[פתאל ניהול מלונות|רשת מלונות פתאל]] אשר נפתח ב-[[2014]] בריביירה הדרומית.{{הערה|{{TheMarker|רינה רוזנברג|אחרי 4 שנים שהמבנה עמד נטוש - רשת פתאל תפתח את המלון באשדוד|consumer/tourism/1.2403081|11 באוגוסט 2014}}}} בעונת הקיץ מגיעים לעיר המוני תיירים [[צרפתים]] הנופשים בדירות שרכשו בעיר, בעיקר באזור החוף. ב-2019, חברת [[הילטון]] העולמית הכריזה כי תקים עד 2022 שני בתי מלון על קו החוף הצפוני של העיר, בסמוך לחופים מי-עמי ולידו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5593725,00.html|כותרת=רשת מלונות יוקרה בינלאומית בדרך לאשדוד|אתר=ynet|תאריך=2019-09-22|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-12-13}}</ref>
 
ב-2011 הסתיימה בנייתה של טיילת ספורט ונופש על שמו של [[רוברט חיים]], ראש המועצה הראשון של העיר. הטיילת נמשכת שלושה קילומטרים לאורך שדרות משה דיין שברצועת החוף ומכילה מסלולי הליכה ואופניים, ריהוט בטון מעוצב ומתקני אימון וכושרכושר רבים. נקודת התחלתה נמצאת בירידה לחוף לידו הצפוני וסיומה ב[[כיכר עין השמש]], בריביירה הדרומית. ב-[[2018]] הסתיימו העבודות על המקטע הראשון של '''טיילת החוף''' בצפון העיר, בין חוף מי-עמי לחוף לידו. הטיילת החדשה נבנית כחלק מהתוכנית האסטרטגית העירונית לפיתוח חוף הים של העיר לאזור מלונאות, נופש ומסחר, ויושקעו בה מאות מיליוני שקלים.{{הערה|דור גפני, [https://www.ashdod.muni.il/he-il/אתר-העיר/ארכיון-חדשות/חדשות/2020/1/הושקה-תוכנית-התיירות-אשדוד-2030/ הושקה תוכנית התיירות אשדוד 2030], עיריית אשדוד, 21 בינואר 2020}} ב-[[2020]] הסתיימו העבודות לפיתוח ושימור מצודת אשדוד-ים בשיתוף עיריית אשדוד, [[משרד התיירות]] ו[[רשות העתיקות]]. במסגרתן חוזקו קירות המצודה, הוקמה מרפסת תצפית להולכי רגל והאתר הונגש למבקרים. בסמוך לה נחנך גם פארק אקולוגי-חופי על שטחי החולות בהן קבורים שרידי העיר אשדוד-ים, ובו מסלולי הליכה ומתחמים מוגנים לבעלי חיים.{{הערה|דור גפני, [https://www.kan-ashdod.co.il/ashdodim/38195 פיתוח אתר המצודה יצא לדרך (וידאו)], כאן דרום אשדוד, 26 באוגוסט 2018}}
 
==תרבות==
שורה 342 ⟵ 354:
==גנים ציבוריים גדולים (פארקים)==
[[קובץ:הכנות להופעה של שלמה ארצי - אמפי אשדוד, אוקטובר 2012 - Amphitheater Ashdod.JPG|230px|ממוזער|שמאל|[[אמפי אשדוד]] בפארק אשדוד-ים]]
ביולי 2013 הסתיימה הקמתו של הגן הציבורי הגדול ביותר בעיר, '''[[פארק אשדוד-ים]]'''{{הערה|{{mynet|יאיר הרוש|פארק אשדוד ים נפתח, מה אומרים המבלים?|4408541|25 ביולי 2013}}}} הממוקם במקום שנהוג היה להיקרא בפי התושבים "גבעת הטילים" בסמוך לרובע המרינה. הפארק מכיל מרחבי דשא גדולים, בית קפה, טיילות היקפיות להולכי רגל ולרוכבי אופניים, אגם מלאכותי המכיל בתוכו מזרקת מים צבעונית המופעלת כמה פעמים בשעות הערב, מתחם מגרשי ספורט גדול, [[סקייטפארק]], [[פאמפטרק]] (רכיבת אופניים אתגרית), מצפורי נוף, גן סלעים, גן מוזיקלי, ואת [[אמפי אשדוד]], [[תיאטרון]] מבין הגדולים בארץ אשר מארח מופעי מוזיקה גדולים. לאורך הגדה הדרומית של [[נחל לכיש]], צפונית לעיר, משתרע '''[[פארק לכיש|פארק לכיש אשדוד]]''' (פל"א), אשר מכיל מתחם [[פינת חי]] ומתחם [[צפרות]] ובו מתקיימות לעיתים פעילויות של [[החברה להגנת הטבע]]. בפארק פועל גם מזח לשיט בסירות פדלים. מזרחית לפארק זה נמצא "פארק אתגרים" המכיל מתקני ספורט אתגריים ומתקני שעשועים.
 
ברובע א' נמצא גן ציבורי גדול הנקרא '''גן אלישבע''', הקרוי על שמה של [[אלישבע קפלן]] - אשת ראש הממשלה [[לוי אשכול]] שתרם רבות לפיתוחה של אשדוד בשנותיה הראשונות. במזרח רובע ב' שוכן אחד הפארקים הגדולים בעיר, '''פארק בן-גוריון''' (המכונה גם "פארק המשטרה"). בתחומו נמצא [[בתי המשפט בישראל#בית משפט השלום|בית משפט השלום]] של העיר וכן [[האצטדיון הרב-תכליתי (אשדוד)|האצטדיון הרב-תכליתי]] בו מתאמנות קבוצות הספורט השונות של העיר. בנוסף, בכל אחד מרובעי העיר קיימים פארקים גדולים נוספים, דוגמת גן הלוחמים (רובע ב'), פארק נווה יהונתן (רובע ג'), פארק [[מגדלי התאומים]] (רובע ד'), פארק [[יגאל אלון]] (רובע ה'), פארק הסיטי (רובע הקריה), פארק [[גולדה מאיר]] (רובע י"א), ופארקפארק [[אדמונד ספרא]] (רובע י"ב) ופארק [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|רוטשילד]] (רובע ט"ו).{{הערה|{{הארץ|שלי פלדמן|הפארקים היפים של אשדוד|1.3262285|24 ביוני 2015}}}}
<gallery widths="170px" heights="170px" mode="packed">
קובץ:המזרקה-פארק אשדוד ים.png|המזרקה המוזיקלית בפעולה בפארק אשדוד-ים
שורה 357 ⟵ 369:
===קבוצות הספורט===
באשדוד פועלות קבוצות של ענפי ספורט רבים.
ב[[כדורגל]] מייצגת את העיר קבוצת '''[[מועדון ספורט אשדוד]]''' המשתתפת ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]] ומארחת ב[[אצטדיון הי"א]], אצטדיון הכדורגל הרשמי של אשדוד השוכן ברובע א'. בשנת [[2015]] הוקמו מחדש הקבוצות '''[[הפועל אשדוד]]''' ו'''[[מכבי עירוני אשדוד]]''' המשתתפות ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']], והפועל בני אשדוד המתחרה ב[[ליגה ג']]. ב-[[2016]] הוקמה מחדש קבוצת '''[[בית"ר אשדוד]]''' ומשתתפת ב[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']]. הקבוצות הללו משחקות ב"[[אצטדיון הסינתטיקו]]" ברובע ב'.
 
ב[[כדורסל]] מייצגות את אשדוד קבוצת הגברים של '''[[מכבי אשדוד (כדורסל)|מכבי אשדוד]]''' המשתתפת ב[[ליגת העל בכדורסל]] וקבוצת '''[[מכבי בנות אשדוד]]''' המשתתפת ב[[ליגת העל בכדורסל נשים]]. משחקי הבית של קבוצות הכדורסל מתקיימים ב"[[היכל טוטו הקריה]]". כמו כן, בעיר קיימות שתי אגודות כדורסל נוספות המשתתפות בליגות הנמוכות; '''[[הפועל אשדוד (כדורסל)|הפועל אשדוד]]''' ו'''[[בית"ר אשדוד (כדורסל)|בית"ר אשדוד]]''' המארחות באולם "בני אשדוד" בתיכון מקיף ד'.
שורה 403 ⟵ 415:
 
על רצועת החוף בעיר, בין חוף י"א לבין חוף הריביירה, שוכנת '''מצודת "[[אשדוד ים]]"''', מצודה אשר נבנתה בתקופה הערבית הקדומה, ושימשה כנראה כביתם של חיילים ששמרו על חוף הים מפני פלישות. חלקה המזרחי של המצודה שימש לחדרי מגורים, וחלקה הדרומי כלל חצר גדולה שנראה ששימשה ל[[אורוות]] הפרשים שהיו חלק מהשומרים על החוף.
על הגדה הצפונית של [[נחל לכיש]] נמצא '''[[תל מור]]''', תל ארכאולוגי קדום בגובה 25 מטרים מעל פני הים השוכן בקרבת [[דרך הים]] הקדומה, ששימש כעירכיישוב הנמלחקלאי בעל נמל בחסותה של אשדוד העתיקה. השכבה העמוקה ביותר שהתגלתה בתל היא מסוף [[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]].
 
בצפון-מערב העיר, דרומית לנמל אשדוד, נמצאת '''[[גבעת יונה]]'''. הגבעה מתנשאת לגובה של 53 מטרים מעל פני הים ולה תצפית של 360 מעלות על הנמל, העיר ונחל לכיש. על פי המסורת המקומית הקדומה, במקום זה נפלט [[יונה בן אמיתי|יונה הנביא]] מהים על ידי לווייתן. על הגבעה נמצא [[מגדלור אשדוד|המגדלור של נמל אשדוד]] שיצא מכלל שימוש ולצדו מגדלי מים מקוּמה של העיר. מהגבעה ניתן לראות את [[הים התיכון]], וקיימות בה מרפסות תצפית ומסעדה. ב-2012 התגלו במקום שרידים ארכאולוגיים המיוחסים לעיר הקדומה אשדוד-ים.
 
ביציאה הדרומית מהעיר נמצא '''[[גשר עד הלום]]''' (בערבית: "ג'סר איסדוד"), החוצה את [[כביש 4]], והוא המקום הצפוני ביותר אליו הגיע [[צבא מצרים|הצבא המצרי]] עם פלישתו למדינת ישראל ב[[מלחמת העצמאות]]. הגשר נבנה בסוף [[המאה ה-19]] על ידי [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]], שבנה אותו על גבי יסודות של גשר מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], מעל [[נחל לכיש]] שנקרא אז בערבית "ואדי סוכריר". במהלך [[המרד הערבי הגדול]] הקימו שלטונות [[המנדט הבריטי]] עמדת [[פילבוקס]] לשם הגנה על הגשר מפני תושבי איסדוד הערבים שניסו להרוס אותו. [[חטיבת גבעתי]] פוצצה את הגשר בעת [[מבצע ברק]] והגשר שוקם לאחר מלחמת העצמאות. ממערב לגשר נמצא "פארק עד הלום" ובו קיים קיר הנצחה לנופלים בקרב עד הלום, ו[[אובליסק]] [[אנדרטאות לזכר החייל המצרי|לזכר החללים המצריים]] במלחמה שהונח ב-[[1987]] במסגרת [[הסכם השלום עם מצרים]].
 
==אנדרטאות==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Monuments and memorials in Ashdod|תצוגה=אנדרטאות זיכרון באשדוד}}
באשדוד יש מספר אנדרטאות לנופליםלנספים במערכות ישראל, ובפעולותבפעולות האיבה ובקהילות היהודיות בעולם:
* בפארק בן-גוריון, בכניסה לרובע ב' (פינת שדרות יצחק הנשיא ושדרות בני-ברית), ניצבת ה'''[[אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות]]'''.
* בגן אלישבע ברובע א', ניצבת '''[[יד לחללי חיל הים|האנדרטה לחללי חיל הים]]'''. בתחילה היא הוקמה לזכר 47 חללי ה[[משחתת]] [[אח"י אילת]] שטובעה ב-[[20 באוקטובר]] [[1967]] ליד נמל [[פורט סעיד]], ולאחר זמן מה היא נקבעה כאנדרטה לכל חללי חיל הים במערכות ישראל. האנדרטה מעוצבת בצורת אוניה וטקס הזיכרון השנתי לחללי חיל הים נערך בה מדי שנה.
* סמוך לשדרות משה דיין ברובע ד', ניצב '''פסל [[שמשון הגיבור]]''', הממוטט את עמודי מקדש [[דגון]] הפלשתי. הפסל נוצר על ידי האמן ברוך וינד לזכר גיבורי [[השואה]] ו[[מלחמות ישראל]].
* בסמוך לגן אלישבע, ב"כיכר הנר", עומדת '''אנדרטת ברזל לזכר''' '''בני אשדוד''' שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה, בדמות נר דולק, נוצרה ב-[[1971]] על ידי מתילדה אלפרין, אם שכולה.
* ברחוב דב גור ברובע ו' ממוקמת '''אנדרטה לזכרם של''' '''מעפילי [[אגוז (ספינה)|הספינה אגוז]]''', שטבעה בדרכה לחופי ישראל מ[[מרוקו]]. בירידה לחוף הקשתות ממוקמות שתי אנדרטאות נוספות להנצחת החללים ומפעל ההעפלה החשאי ממרוקו - אנדרטת "צל ואור" ו"ממוריאל הזיכרון", לזכר לוחמי [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]] שנפלו [[המחתרת היהודית במרוקו|במחתרת היהודית במרוקו]].
* בכניסה הצפונית לחוף גנדי ניצבת '''אנדרטה לזכר חללי''' '''ספינות המעפילים [[סטרומה]] ו[[מפקורה]]''', שיצר האמן ברוך וינד.
* בפארק "מגדלי התאומים" שברובע ד' ממוקמת '''אנדרטה לזכר הנרצחים''' ב'''[[פיגועי 11 בספטמבר]]''', וביניהם 4 ישראלים, אחת מהן תושבת אשדוד.
* בשדרות בן-גוריון פינת שדרות הרצל נמצאת '''אנדרטה לזכר 10 הנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד''' שנרצחו ב[[הפיגוע בנמל אשדוד|פיגוע התאבדות כפול בנמל]] ב-[[14 במרץ]] [[2004]]. האנדרטה מורכבת מ[[גשר]] מתכת מבוקע ומעליו מרחפים [[שחפיים|שחפים]].
* בכיכר שבין רובע י' לרובע י"ג הוקמה ב-2005 '''אנדרטה לציון 60 שנים לניצחון בעלות הברית את גרמניה הנאצית''' ולחיילים היהודים שנפלו במלחמה.
* בפארק אשדוד-ים נחנכה ב-2018 '''אנדרטה לזכר אלפי היהודים שנספו ב[[רעידת האדמה באגאדיר (1960)]]''' שבמרוקו.
 
<gallery widths="190px" heights="190px" mode="nolines">
שורה 431 ⟵ 445:
 
==טבע עירוני==
[[טבע עירוני בישראל|טבע עירוני]]{{הערה|מקור הנתונים לפרק זה: '''מסמכים - עשור לסקר טבע עירוני בישראל''', פרסום של [[המשרד להגנת הסביבה]], מאי 2019}} הוא מונח המתייחס למצבים של מפגש בין עיר לטבע. בסקר טבע עירוני{{הערה|סקר שנערך בשנים 2015 - 2016}} נמצאו באשדודבמרחב המוניציפלי של אשדוד 443 מיני צומח, 189 מיני בעלי חיים ו-32 אתרי טבע עירוני.
* '''בתי גידול''' - חולות, [[בית גידול]] לח, רצועת החוף, משארי כורכר ושטחים חקלאיים. שטחים אלה ערכיים מאוד מבחינת עושר ושפעתושפע בעלי הכנף הנמצאים בהם.
* '''נחל לכיש''' - בשטח של [[נחל לכיש]]בשטחו מקננים [[עופות מים]] רבים. חישות [[סוף|הקנים]] הנרחבות בשטח הן בית למגוון [[ציפורי שיר]]. בריכות המים הרדודות הנמצאות באזור היבש של הנחל מהוות גורם משיכה בעת [[נדידת עופות]].
* '''צומח''' - ישבהם 26 מינים נדירים מאוד או כאלה המוגדרים {{מונחון|"אדומים"|מינים נדירים בסכנת הכחדה}}, ביניהם: אגמון שרוע, אולדנית הכף, [[אירוס הארגמן]], בן חילף הביצות, גומא שרוני, [[גלדן מוארך]], חרחבינה חופית ועוד.
* '''יערות וחורשים''' - באשדוד נמצא הריכוז הגדול ביותר של עצי [[שיטה מלבינה]]. בעורף החוף יש אתרי חורש [[אשל]]ים. באשדוד יש שבעה [[יער|יערות נטועים]].
* '''עופות''' - נמצאו 145 מיני עופות, מתוכם 49 מינים המקננים בעיר.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אשדוד"