הבדלים בין גרסאות בדף "מסילת הרכבת באיקל-אמור"

מ
הגהה
מ (ניסוח)
מ (הגהה)
תגיות: עריכה חזותית משימה למתחיל
[[קובץ:Map Trans-Siberian railway.png|שמאל|ממוזער|350px|נתיב המסילה הטרנס-סיבירית. באדום - המסילה המקורית, [[הרכבת הטרנס-סיבירית]]. '''בירוק - קו "באיקל-אמור"'''. בכחול - הקו העיקרי בשימוש היום בין [[מוסקבה]] ו[[אומסק]]. בשחור - הקו הדרומי בין אומסק ו[[טאישט]]]]
[[קובץ:Мост в Муйском районе.jpg|שמאל|ממוזער|350px|אחד מגשרי המסילה]]
'''מסילת הרכבת באיקל-אמור''' (ב[[רוסית]]: '''Байкало-Амурская магистраль''' ,'''БАМ''') היא [[מסילת רכבת]] באורך של 4,287 ק"מ שמקשרתאשר מקשרת את מרכז [[סיביר]] עם חוף [[האוקיינוס השקט]]. בנייתה נמשכה בשנים 1938 - 1984, עם תווחי הפסקות ארוכות. תנופת בנייה גדולה הייתה לאחר חידושה בשנת [[1974]]. המנהרה האחרונה בתוואי נכנסה לשימוש קבוע רק בשנת [[2003]].
 
==תיאור התוואי==
התוואי המרכזי כולל 4,287 ק"מ. התוואיוהינו עובר צפונית ל[[הרכבת הטרנס-סיבירית|רכבת הטרנס-סיבירית]] ומתפצל ממנה בתחנת רכבת "טאישט". המסילה חוצה את נהר ה[[אנגרה (נהר)|אנגרה]] באזורבעבר העיר [[ברטסק]], חוצה את נהר ה[[לנה]], ממנה חוצה את נהר ה[[אמור (נהר)|אמור]] באזורבעבר העיר [[קומסומולסק על אמור]] ומסתיימת בחוף [[האוקיינוס השקט]] אל מול [[ים יפן]] בסביבת עיר ה[[נמל]] סובטסקאיה גאבאן. מהתוואי הראשי קיימות התפצלויות צפונה ודרומה.
 
התוואי עובר בשטח הררי. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת בגובה של 1,323 מטר מעל ל[[פני הים]]. לאורך התוואי נבנו 11 מנהרות (כולל מנהרה ארוכה במיוחד באורך 15 ק"מ), ו-2,230 גשרים וחלק מהתוואי (בקטע המערבי) מחושמל.
 
חלק מהתוואי (בקטע המערבי) מחושמל.
 
בניית המסילה הייתה חלק של תוכנית כוללת לניצול [[משאבי טבע]] לאורך התוואי. התכנון היה להקים 9 אזורי תעשייה חדשים עם מכרות לניצול מחצבים שונים. בפועל, נבנה רק אזור מכרות אחד.
בשנת [[1926]] הבדיקות חודשו ובשנת [[1932]] הממשל הסובייטי החליט על בניית המסילה. תוך זמן קצר התברר שלא ניתן לגייס 25 אלף עובדים הנדרשים לבנייה. בעקבות כך הוחלט להעביר את האחריות על הבנייה לידי [[גולאג]] ולהמשיך את הבנייה בעזרת אסירי גולאג.
 
לקראת בשנתשנת [[1937]] הוחלט על הקמת התוואי אך לא היה ניתן להתחיל בתכנון חלקים גדולים בהיעדר מפות מפורטות. עבודות בחלק המערבי של התוואי החלו בשנת [[1938]] ובשנת [[1939]] החלו עבודות מוקדמות בחלק המזרחי. בשנת [[1942]] חלקי המסילה שכבר הונחו פורקו והועברו למערב לבניית מסילת רכבת באזור ה[[וולגה]].
 
הבנייה נמשכה לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]]. בקטע טאיישט-נהר לנה הרכבת הראשונה עברה בשנת [[1951]] ובשנת [[1958]] החל ניצול סדיר של המסילה. באותן השנים גם החל לפעול קטע שנמתח מהעיר [[קומסומולסק על אמור]] ועד לחופי [[האוקיינוס השקט]]., בשלב זה למעשה העבודות הופסקו.
 
בשנת [[1967]] החלו עבודות מחודשות בבדיקת התוואי ואפשרויות טכניות להקמת המסילה. בשנת [[1974]] מועצת השרים של ברית המועצות הכריזה על בניית מסילה רכבת באיקל-אמור. העבודות היו צריכות להתבצע לאורך כל התוואי, כאשר בקטע הקיים דובר על הקמת מסילות נוספות.