אשדוד ים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
הרחבה, עריכה, דיוקים היסטוריים
שורה 9:
== היסטוריה ==
[[קובץ:Azotus Paraliyus on Madaba Map - ASHDOD AD 542.jpg|שמאל|ממוזער|230px|אשדוד-ים ב[[מפת מידבא]], עם הכיתוב "אזוטוס פאראליוס"]]
[[קובץ:Ashdod-tower-58.jpg|230px|ממוזער|שמאל|שרידיו של מגדל האיתות של המצודה בכיכר ברובע ט"ו בעיר אשדוד]]{{הפניה לערך מורחב|תל אשדוד}}
'''[[תל אשדוד|אשדוד העתיקה]]''', נזכרת כבר ב[[המאה ה-17 לפנה"ס|מאה ה-17 לפנה"ס]] כעיר [[כנען|כנענית]] מבוצרת. ב[[המאה ה-12 לפנה"ס|מאה ה-12 לפנה"ס]] פלשו ל[[מישור החוף הדרומי]] ה[[פלשתים]]. לפילאשדוד, חפירותשהפכה ארכאולוגיותלאחת שבוצעומחמש ב'''[[תלעיר-מדינה|ערי מורהמדינה]]''', לאשדוד,הפלשתיות שהייתה בעומקהחשובות היבשהביותר, היההייתה [[עיר נמל]] תחת חסותה כבר מסוףמאמצע [[תקופת הברונזה המאוחרת]] בשפך [[נחל לכיש]], לפי חפירות ארכאולוגיות שבוצעו ב'''[[תל מור]]'''. כלומר, טרם פלישתלפלישת הפלשתים לחוף הדרומי.{{הערה|[[משה דותן]], '''תל מור''', [[האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל]], כרך 3, עמ' 922}} אשדוד,הנמל שהפכהככל לאחתהנראה מחמשהמשיך [[עיר-מדינה|ערילהתקיים המדינה]]במהלך הפלשתיותהתקופה החשובות ביותרהפלשתית, שימשה כעיר חסות ליישוב ששכן בתל מור. תושביו התפרנסו מחקלאות, וככל הנראה משרידי נמל סמוך בשפך נחל לכיש.כאשר לפי תעודות שנמצאו בעיר הנמל [[אוגרית]], אשדוד הייתה עיר מסחר משגשגת במהלךבאותה התקופה הפלשתיתתקופה.
 
במהלך [[המאה ה-10 לפנה"ס]], נחרבה אשדוד. חוקרים משערים כי נחרבה ככל הנראה על ידי [[סיאמון|פרעה סיאמון]], או על ידי [[דוד המלך]] באחת ממלחמותיו בפלשתים.{{הערה|[[עמיחי מזר]], [[גבריאל ברקאי]], '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא''', יחידות 8–9, עמוד 28, [[האוניברסיטה הפתוחה]]}} ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]] שוקמההיא העירשוקמה עם חידוש ההתיישבות הפלשתית באזור, אך לא האריכה ימים ונחרבה שוב בסוף ב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה ה-8 לפנה"ס]] על ידי [[עוזיהו]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]].
 
=== תחת שלטון אשורי ===
בשנת [[730-739 לפנה"ס|734 לפנה"ס]] נכבשה אשדוד על ידי [[תגלת פלאסר השלישי]], מלך [[אשור]], שכן מיקומה על [[דרך הים]] היווה יעד אסטרטגי חשוב ל[[הצבא האשורי|צבא האשורי]] ולאשור, שרצתה לשלוט כלכלית במסחר הימי בין [[פיניקים|פיניקיה]], פלשת ומצרים. בשנת 732 לפנה"ס [[עבדות|השתעבדה]] אשדוד לאשור. בכתובת שנכתבה על ידי [[סרגון השני]], מלך אשור, בשנת 722 לפנה"ס, ציין האחרון כי בעת מסעו ל[[ארץ ישראל]] הוא ביצר את הערים הפלשתיות אשדוד ו[[גת (עיר פלשתית)|גת]], אך הוא גם מזכיר את בנייתה וביצורהביצורה של העיר "אסדודימו" (אשדוד-ים). מאותה עת, העיר המתהווה שימשה כנמל החדש של אשדוד היבשתית.{{הערה|חוקרים משערים כי נמל קטן היה קיים עוד קודם בסביבות אשדוד-ים ששירת את אשדוד טרם הכיבוש האשורי שלה, ולאחר החורבן בתל מור}} אשדוד-ים נבנתה כמרכז מנהלי, והובאו אליה [[ההגליות האשוריות|גולים מארצות אחרות בשליטת אשור]]. לפי הכתובת, נראה כי באשדוד-ים התקיים יישוב נמל עוד טרם הכיבוש האשורי, שייתכן והוקם על ידי אשדוד. אשדוד, בראשותו של [[ימני מלך אשדוד|המלך ימני]], מרדה באשור בשנת 712 לפנה"ס, בתמיכתה של [[מצרים העתיקה|מצרים]]. סרגון השני דיכא את המרד וכבש את סביבותיה של אשדוד, החריב את העיר והגלה את תושביה. סרגון הפך את האזור למרכז שלטון אשורי, וחלק מהחוקרים משערים כי העביר את תואר בירת המחוז אל אשדוד-ים.{{הערה|ד"ר [[יעקב שביט]] (עורך), '''ההיסטוריה של ארץ-ישראל - ישראל ויהודה בתקופת המקרא - ישראל ויהודה בתקופת המקרא''', חלק ב' ממלכות ישראל ויהודה, 7. שכני ישראל ויחסיהם עם ישראל, ארץ-ישראל בשלטון אשור. [[יד יצחק בן-צבי]]: המערכת המדעית}} תיאור של כיבוש חבל פלשת באחת מכתובות סרגון:{{הערה|בוסתנאי עודד<!--בוסתנאי הוא שמו הפרטי-->, '''תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך ב' ממלכות ישראל ויהודה''', הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, נספח ב' - שינויי אוכלוסין בארץ-ישראל בעקבות ההגליות האשוריות, עמ' 467}}
{{ציטוט|"הטלתי מצור על הערים '''אשדוד''', גת ו'''אָסדוּדימוּ''' [אשדוד-ים] ולכדתי [אותן]. לקחתי שלל את אלוהיו, נשיו, בניו, בנותיו, חפצי רכושו, אוצרות ארמונו, יחד עם אנשי ארצו. שיקמתי את הערים הללו והושבתי בהן אנשים מן הארצות אשר לכדתי אשר מקרב [מחוזות] המזרח. הפקדתי עליהן את קציני, מניתי אותם עם בני אשור וישאו את עולי."}}
בחפירות שנעשו על ידי הארכאולוג [[יעקב קפלן]] בתל אשדוד, נמצאו ביצורים, שלפי קפלן, נבנו על ידי ימני כהכנה לתקיפתו של הצבא האשורי בעקבות המרד. לפי החוקר [[נדב נאמן]], ייתכן והמרד נעשה מהחשש של אשדוד כי ההשתלטות האשורית על אשדוד-ים וביצורה על ידי סרגון, תאיים על אשדוד ותמנע ממנה גישה לים והכנסת כספים ממסחר ימי.{{הערה|נדב נאמן, '''מסעות מלכי אשור ליהודה לאור תעודה אשורית חדשה''', התשל"ז, עמ' 170-173}} עם עלייתו לשלטון של בנו של סרגון [[סנחריב]], בנו של סרגון, הוא יצא למסע כיבוש ברחבי ארץ ישראל, ומכתובותיו, ביניהן [[מנסרת סנחריב]], מתברר כי אשדוד נשארה עיר-מדינה ולא הפכה למחוז אשורי. אשדוד-ים המשיכה לתפקד כעיר הנמל שלה, ועדיין הייתה בעלת חשיבות גדולה יותר בעיני האשורים. עם היחלשותה של אשור באזור ב[[המאה ה-6 לפנה"ס|מאה ה-6 לפנה"ס]], צר [[פרעה פסמתיך הראשון]] על אשדוד והחריב אותה. ההון ומרכז השלטון עברו לידי אשדוד-ים, עד שיקומה מחדש של אשדוד על ידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]], מלך [[בבל]].
 
=== בתקופה הביזנטית ===
מאותה עת ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית בארץ ישראל]] קיים פער היסטורי בנוגע למתרחש באשדוד-ים, אף על פי שנמצאו באתר [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] אחדים מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]], מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] ומ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]. באשדוד היבשתית, מנגד, ישנם תיעודים היסטוריים לאורך כל התקופה. ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] הייתה אשדוד-ים לעיר מסחר משגשגת וכונתה בשם היווני '''אָזוֹטוֹס פאראליוֹס''' (בעברית: "אשדוד-חוף"), ככל הנראה עוד מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]]. כך, גם שמה של אשדוד היבשתית - '''אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס'''. במהלך תקופה זו הייתה אשדוד-ים גדולה יותר מאשדוד היבשתית, שהחורבנות המרובים שלה הביאו לדעיכה הדרגתית של חשיבותה. תרשים של אשדוד-ים מובא ב[[מפת מידבא]], בה היא מופיעה כעיר נמל גדולה עם מזח, בתים ומבני ציבור רבים, בהם מזרקה וכנסיות. העיר אף יוצגה על ידי [[בישוף]] ב[[ועידת כלקדון]] - הרקליון מאזוטוס.<ref>{{צ-ספר|שם=The Acts of the Council of Chalcedon, volumes 1-3|קישור=http://dx.doi.org/10.3828/978-0-85323-039-7|מו"ל=Liverpool University Press|שנת הוצאה=2005-12-31|מקום הוצאה=4 Cambridge Street, Liverpool, L69 7ZU|ISBN=978-0-85323-039-7|מחבר=Richard Price, Michael Gaddis}}</ref> שרידים מתקופה זו, כולל [[כנסייה]], נמצאו כ-2 ק"מ מהאתר הנוכחי ונחפרו באופן חלקי.
 
=== בתקופה הערבית והצלבנית ===
במהלך [[המאה ה-7]], עם [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]], בסמוךובסמוך לתחילת דרכו של הכפר הערבי '''[[איסדוד|איסְדוּד]]''' שהתהווה במורדות תל אשדוד, נבנתה בסמוך לשרידי אשדוד-ים מצודה גדולה על ידי ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] [[עבד אל-מלכ]]. המצודה נבנתה כחלק ממערכת של ביצורי הגנה לאורך [[מישור החוף הדרומי]] שנבנתה על ידי הערבים (כמו ב[[אשקלון]] וב[[יבנה-ים]]), והורכבה מריבאטים (מצודות ומצדים) ומחראס'ים (מגדלים) כדי לאותת לבירת המחוז [[רמלה]] ולהזהיר מפני פלישה של אוניות ביזנטיות.{{הערה|1=ראובן וונש, אורן טל ודורית סיון, [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=2294 חורבת אשדוד-ים], חדשות ארכאולוגיות - חפירות וסקרים בארץ ישראל, רשות העתיקות, 8 באוגוסט 2013}} במהלך [[המאה ה-10]], בתקופת [[השושלת הפאטמית]], בוצרה והורחבה המצודה, וכונתה '''קָלעת אל-מינָה''' (בעברית: "מצודת הנמל"). ברובע ט"ו בעיר אשדוד המודרנית, נמצאים שרידיו של מגדל איתות נוסף שפעל ביחד עם המצודה. ב-[[1033]] נפגעה המצודה מ[[רעידת אדמה]] שהכתה ברחבי הארץ. ב-[[1099]], עם סיום [[מסע הצלב הראשון]] והקמת [[ממלכת ירושלים]], בוצרה המצודה שוב ונקראה '''קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר''', על שמו של ניקולאס דה-ברואר, אביר ממסדר הלורד יו {{אנג|hugh of ibelin|'אנ}} מרמלה. המצודה ננטשה סופית עם נפילת הממלכה הצלבנית ב-[[1260]] וכיבוש ה[[ממלוכים]] את ארץ ישראל, ונשמרה עד היום.
 
== תיאור המצודה ==
שורה 36:
בין דצמבר 2006 לינואר 2007 בוצעה בחוף הדרומי חפירת בדיקה על ידי [[רשות העתיקות]] לקראת הקמת אתר שאיבה. בחפירה נמצאו מבני לבנים וחרסים מ[[קפריסין]], מצרים ו[[מיקנה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=1257&mag_id=115|הכותב=פרחיה נחשוני|כותרת=גיליון 121 לשנת 2009 אשדוד, חוף דרומי|אתר=חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות|תאריך=22.11.2009|תאריך_וידוא=2020-09-17}}</ref>
 
החל מ-2013, התחדשו החפירות באזור על ידי ארכאולוגים וחוקרים מ[[אוניברסיטת תל אביב]]. בעונת החפירות הראשונה נחשפו שרידים של מערכת ביצורים הכוללת [[חלקלקה|חלקלקות]] מ[[המאה ה-8 לפנה"ס]] והקיפהאשר הקיפה מעין מעגן, וכן נמצאו מספר מבנים מהתקופה ההלניסטית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4417867,00.html|כותרת=מערכת ביצורים עתיקה נמצאה באשדוד|אתר=ynet|תאריך=2013-08-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-17}}</ref> בינואר [[2014]] נפתחו לציבור שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מ[[המאה ה-4]] עד [[המאה ה-6]], בהן נקברו בני המעמד הגבוה מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] ומ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]].{{הערה|{{nrg|דליה מזורי|שתי אחוזות קבר מרשימות התגלו באשדוד|538/177|8 בינואר 2014|1|2}}}} בנובמבר [[2017]], במהלך עונת חפירות שלישית ברציפות באתר, נחשפה רצפת פסיפס בת כ-1,500 שנים, אשר הייתה שייכת לכנסייה או מנזר [[גאורגיה|גאורגי]] שפעל בעיר במהלך התקופה הביזנטית.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|רצפת פסיפס מלפני כ-1,500 שנה נחשפה באשדוד|5046957|23 בנובמבר 2017}}}}
 
<gallery widths="200px" heights="200px" mode="nolines">