שרפת יהודים בעלילות דם (הונגריה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
 
== שריפת יהודים בפזינוק (בזין) ==
פזינוק{{אנ|Pezinok}} (בסלובקית:Pezinok בהונגרית: Bazin; בגרמנית: Bösing; בלטינית: Bazinium) היא עיירה בדרום מערב סלובקיה כ- 20 ק"מ צפונית-מזרחית לברטיסלבה. האזור נשלט בידי ממלכת הונגריה במשך מאות שנים עד תחילת [[המאה ה-20]]. אחד הימים הטרגיים ביותר בתולדות [[יהדות הונגריה]] (עד [[השואה]]) חל ביום [[27 במאי]] [[1529]]. ביום זה הוצתו 30 מוקדים בכיכר השוק של פזינוק ונשרפו בהם אותו מספר יהודים, ללא הבדל מין, גיל עקב עלעלה שפלה שמאחוריה עמד ה[[רוזן]] פרנץ וולף של פזינוק. וולף לווה כסף רב מהיהודים של פזינוק ומהעירוהעיר הסמוכה מארכג (Marchegg){{אנ|Marchegg}}, שקע בחובות גדולים וכדי להשתחרר מדרישות ההחזר של יהודי העיר העליל עליהם עלילה נבזית, שקרית ומרושעת.
 
יצחק מנדל שמונה על ידי המלך לנציב יהדות הונגריה הרגיש בסכנה ופנה למלך פרדיננד הראשון להגנה ולמתן צדק לנאשמים. הרוזן לא התחשב בדעת המלך והוציא לפועל את זממו. ההאשמה המומצאת הייתה כה מופרכת שהילד שהרוזן טען לרציחתו על ידי היהודים חזר לאחר זמן מה לעיר הולדתו והתברר שהרוזן בעצמו הבריח אותו לווינה עד ביצוע תכניתו. מסיבה זו יהודי העיר מארכג ניצלו ברגע האחרון מגורל דומה. "ספר הזיכרון" של הקהילה היהודית ב[[קרקוב]] מונה את שמות הקורבנות וביניהם גם נשים, ילדים. היהודי המכובד ביותר בפזינוק משה בן יעקב כהן עלה על המוקד עם כל משפחתו לרבות אישתו וילדיו. תושבי העיר הוסיפו חטא על פשע וגירשו את כל היהודים הנותרים צמהעיר שבה גרו מאז היווסדה. היהודים לא הורשו לחזור במשך כמאתיים שנה לפחות.
 
== עלילות אחרות ==