שרפת יהודים בעלילות דם (הונגריה) – הבדלי גרסאות

'''שריפת יהודים בעלילות דם (הונגריה)'''<ref>[http://mek.oszk.hu/00000/00060/html/105/pc010589.html#6 עלילות הדם בהונגריה מתוך לקסיקון פאלאס] (בהונגרית)</ref> הוא ערך שמתאר שני ארועים חשובים גדולים ושנים קטנים ופחות מוכרים מכל העלילות האפילות מתקופת הפיכתה של הנצרות לדת המדינה באירופה. השם המקובל המלא הוא "האשמות נגד יהודים ברצח ילדים נוצרים והשימוש בדמם למטרות פולחניות", במיוחד לאפיית מצות (בפסח). מקורן העתיק של עלילת הדם הוא בקורבנות האדם בימי קדם, כמו גם באמונות הטפלות העתיקות בהן האמינו שהדם האנושי ניחן בכוח מופלא לניבוי ולכישוף.

דווקא היהודים הםהיו אלה שלחמו נגד אמונה כוזבת נוראה זו. דעות כאלה מושמעות גם היום כחלק מהשיח האנטישמי.<ref>[https://www.memri.org/tv/egyptian-politician-khaled-zaafrani-jews-use-human-blood-passover-matzos הפוליטקאי המצרי חאלד זעפרני]</ref>

[[טרנבה]] (ב[[סלובקית]]: '''Trnava''', ב[[הונגרית]]: '''Nagyszombat''', ב[[גרמנית]]: '''Tyrnau''') היא עיר בסלובקיהב[[סלובקיה]] של ימנו, שנשלטה במשך מאות בשנים על ידי [[ממלכת הונגריה]] והישויות המדיניות השונות לאחריה. ב-[[5 באוגוסט]] [[1494]] נעצרו בעיר מספר רב של יהודים באשמת רצח ילד נוצרי. העלילה התחילה בהעלמות ילד נוצרי, שלדברי כמה תושבים נוצריים מקומיים, נראה ביום לפני העלמותו ברחוב היהודי, ולכן ייחסו את העלמותו ליהודים. החיילים החוקרים גילו סימני דם על קירהקיר בתוך אחד מבתי היהודים ועצרו את כל יושבי הבית. בחקירתן, תוך כדי עינויים, הודו הנשים מפחד ברצח הילד שלא קרה. אדם בשם בוניפיוס דיווח על כל המשפטהאירוע מתוך אמונה בהאשמות ובאשמה. הוא סיפר בדיווח שלו כך:

"שנים עשר גברים יהודים ושתי נשים יהודיות רצחו את הנער בבית הכנסת הקרוב. לאחר שחנקו אותו חתכו אותואתאת ורידיו ואת דמו שתו בחלקו ושמרו בחלקו. הם ביתרו את הגופה וקברו את החלקים במקומות שונים."

"מארבע סיבות יש צורך ליהודים בדם נוצרי:

* להפסקת דימוםהדימום של תינוקהתינוק בטקס ברית המילה

* להקרבת קרבן לאלוהים, טקס שעורכיןםשעורכים היהודים כל שנה באזור אחר

באותה שנה הקרבת הקורבן חל בעיר שלהם טרנבה. הודאות אלה הוצאו מהקשישים ומהנשים אך הצעירים היהודים לא היו מוכנים להודות בדבר." כותב בןנפיוסבוניפיוס שאינו פקפק בדבר מההודאות לפיעל פי סגנון כתיבתו. כל החקירה, העינויים, המשפט, פסק הדין, גזר הדין וההוצאה לפועל של גזר הדין ערכו 12 ימים. ב-[[22 באוגוסט]] המורשעים כבר הועלו על המוקד. ביום ההוצאה להורג כמרים ונזירים ניסו לשכנע את המורשעים להמרת דתם לנצרות (כמנהג הימים ההם) להקלה בעונשם או אפילו ביטול האשמה וההרשעה. למרות שהחוקרים שברו בעינויים את וגופםגופם של המורשעים, לא שברוהצליחו לשבור את רוחם וכולם סירבו להצעוץלהצעות הכמרים והנזירים. שניםלפי הרישום שניים מבין המורשעים היו לויים. שני קשישים, אברהם ויהודה עלו למוקד תוך השמעת תפילות בכל רם. המדורה הודלקההוצתה על ידי הפלטין (נאדור בהונגרית) - מעין משנה למלך בממלכת הונגריה, ושמו היה אישטוואן ספויאי.

על האירוע הבלתי אנושי הזה אף נכתב שיר על ידי אדם בשם יהושע בן חיים<ref>י[http://mek.oszk.hu/04000/04093/html/0416.html הושע בן חיים] ב[[לקסיקון יהודי הונגרי]]</ref> שחי סביב 1494,. הוא היה עד ראיה לכל האירוע לרבות המשפט והעליה למוקד או נודע לו על כך מפי עד ראיה. השיר שנכתב בעברית מספר על הסבל של יהודי הונגריה. האירוע "הונצח" על ידי העיר טרנבה באמצעות הצבת פסל אבן של הילד שכביכול נרצח על ידי היהודים על השער היהודי. טענה שגויה טוענת שהיהודים גורשו מהעיר אחרי אירוע זה, אך היא לא נכונה. מונה אפילו שופט ליהודים שעמדולאחר צחתהאירוע שלטונווהיהודים דלהמשיכו לעמוד תחת שלטונו של פלטיןהפלטין עד פלישת הטורקים להונגריה בשנת [[1526]].