שרפת יהודים בעלילות דם (הונגריה) – הבדלי גרסאות

יצחק מנדל שמונה על ידי המלך לנציב יהדות הונגריה הרגיש בסכנה ופנה למלך הונגריה וצ'כיה משנת 1926 [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד הראשון, שהפך לקיסר האימפריה הרומית הקדושה]] לאחר מכן להגנה ולמתן צדק לנאשמים. הרוזן לא התחשב בדעת המלך והוציא לפועל את זממו. ההאשמה המומצאת הייתה כה מופרכת שהילד שהרוזן טען לרציחתו על ידי היהודים חזר לאחר זמן מה לעיר הולדתו והתברר שהרוזן בעצמו הבריח אותו לווינה עד סיום ביצוע תכניתו. מסיבה זו יהודי העיר מארכג ניצלו ברגע האחרון מגורל דומה. "ספר הזיכרון" של הקהילה היהודית ב[[קרקוב]] מונה את שמות הקורבנות וביניהם גם נשים, ילדים. היהודי המכובד ביותר בפזינוק משה בן יעקב כהן עלה על המוקד עם כל משפחתו לרבות אישתו וילדיו. תושבי העיר הנוצרים הוסיפו חטא על פשע וגירשו את כל היהודים הנותרים מהעיר שבה גרו מאז היווסדה. היהודים לא הורשו לחזור במשך כמאתיים שנה לפחות.

 

עלילת הדם השלישית בהונגריה התרחשה באורקוטה<ref>[http://mek.oszk.hu/04000/04093/html/0673.html לקסיקון יהודי הונגרי. עלילת הדם באורקוטה]</ref> (Orkuta){{הו|Orkuta)}} שכיום היא שכונה בעיר סבינוב (Sabinov){{אנ|Sabinov}} בסלובקיה של היום (אז ממלכת הונגריה). ב-[[3 ביוני]] [[1764]] נעלם באורקוטה ילד נוצרי בשם אישטוואן בַּלָה. גופתו נמצאה בגבול הכפר כעבור יומיים כשהוא ללא בגדים ועל צווארו היה כרוך חבל. היהודים הואשמו בכך שלצרכים ריטואליים, דהיינו פולחניים, רצחו את הילד למען השימוש בדמו. טענת המעללים הייתה שאותיות עבריות נמצאו מקועקעות על הגופה. ביישוב הסמוך, בסדיקרט, כיתרו אנשי הרשויות ושלושים מתפללים שהתכנסו לתפילת חג השבועות והם נאסרו מייד. השופט הורה להכין ציור של הגופה בגודל טבעי ושלח את הציור לווינה למיניסטריון ההונגרי. גם [[הקיסרית מריה תרזה]] ראתה את הציור שהועבר משם לגנזך המדינה (שם ראה אותה גם [[קארוי אטווש]] כמאה שנים לאחר מכן ואמר שרק ראש ספוג אמונות טפלות יכול היה לראות בשרבוטים אותיות עבריות).