שטראוס גרופ – הבדלי גרסאות

רכשו שטח ב[[רמת גן]], סמוך למקום זכה מאז לכינוי "[[צומת עלית]]", והקימו עליו מפעל{{הערה|1= [[יהונתן גפן]] תיאר באופן ציורי בשיר הילדים '''[[הכבש השישה עשר|ריח של שוקולד]]''', את המפעל שהיה ממוקם ב"סוף" רמת גן והשוקולד הריחני שיוצר בו [http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=342&wrkid=7401 (מילות השיר באתר שירונט)]}}. המותג הפופולרי ביותר שלו היה [[שוקולד פרה]] ששווק בהתחלה בשם המסחרי "שמנונית". המפעל פעל בשלוש משמרות מסביב לשעון{{הערה|{{דבר||בעבודה - רמת גן|1934/05/17|01600}}}}. ב[[מלחמת העולם השנייה]] זכתה עלית בחוזה לאספקת שוקולד לצבא הבריטי ויחידות [[בעלות הברית]] ששהו באזור. בשנת 1946 התקיים [[סכסוך עבודה]] בין הפועלים להנהלה על רקע דרישות לתוספות שכר{{הערה|{{דבר|מתתיהו מנדל|למה רגשה התאחדות בעלי התעשייה?|1946/06/18|00205}}}}. במקום הוקם מבנה גדול בן ארבע קומות ובשנת 1951 עבדו בו 250 פועלים ופועלות, בנוסף למנהלי עבודה, עובדי שירותים ופקידים. המפעל ייצר [[שוקולד]], [[קקאו]] ו[[סוכרייה|סוכריות]] מסוגים שונים{{הערה|{{דבר|א. ווייס|לחידוש חוזה עבודה בבית חרושת עלית|1951/08/12|00803}}}}.

 

בתחילת שנת [[1958]] הועסקו במפעל למעלה מ-650 עובדים. באותה שנה רכשה עלית את [[צ. ד.|בית החרושת לשוקולד '''צ.ד.''']] ברמת-גן מבעליו ומייסדו [[בצלאל יעקב דבליצקי]]. צ.ד. החלה בהקמת מפעל נוסף ב[[נוף הגליל]] והשקיעה בו 3 מיליון לירות. עלית סיימה את הקמת המפעל בהשקעה של מיליון לירות והחלה בייצור בו בסתיו אותה שנה{{הערה|{{דבר|נתן בן-נתן|הון חוזר מניין?|1958/12/31|00400}}}}. במקביל, החלה עלית בייצור [[קפה נמס]] במפעל ב[[צפת]]{{הערה|1={{דבר||חברת "עלית" רכשה את צ.ד.|1958/03/28|01205}}}}.

ב[[שנות השישים]] רכשה יצרנית הממתקים "עלית" את המוצר וה[[מותג]] "[[מסטיק עלמה]]" והחלה לשווק אותו.

 

{| align=center