בית מחוקקים חד-ביתי – הבדלי גרסאות

{{עריכה|פסקה=|סיבה=דרושה הגהה|נושא=מדעי החברה}}

'''בית מחוקקים חד ביתי''' הוא שיטת ממשל בה סמכויות החקיקה נתונות לגוף אחד בלבד. זאת בניגוד לבית מחוקקים דו-ביתי, המורכב מ[[בית תחתון]] ו[[בית עליון]]. בהכללה, בבית מחוקקים דו-ביתי הבית העליון נדרש לאשר הצעות חוק שאישר הבית התחתון כדי שאלה תהפוכנה לחוקים, ולא די באישור הבית התחתון בלבד.

 

חולשתה העיקרית של השיטה הוא הסיכון שבריכוז הכוח. במדינות בהן בעל הרוב בפרלמנט ([[רשות מחוקקת|הרשות המחוקקת]]) שולט גם בממשלה ([[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]]), די בהשגת רוב בבית אחד כדי לשלוט בשתי רשויות שלטוניות. מצב זה יוצר את הסיכון, שמא מגזרים חשובים בחברה לא יזכו לייצוג הולם, פשוט כי אינם מגיעים לכדי רוב.

 

 

שיטה זו נהוגה גם ב[[ישראל]], בה הבית היחיד של הפרלמנט הוא [[הכנסת]].