זכויות עובדים – הבדלי גרסאות

'''זכויות עובדים''' הן [[זכות|זכויות]] הניתנות לעובדיםל[[עובד|עובדים]] באמצעות [[דיני עבודה|דיני העבודה]], ב[[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]] ובכלים נוספים להסדרת יחסי העבודה. זכויות העובדים הושגו בעיקר כתוצאה של מאבקים של תנועות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] החל מ[[המאה ה-19]], מאבקים שנועדו למנוע העסקת ילדים קטנים, להגביל את שעות העבודה היומיות, לקבוע [[שכר מינימום]] ועוד.

היקף הזכויות שיש להעניק לעובדים, אל מול [[זכות הקניין]] של המעבידה[[מעסיק|מעביד]] והפררוגטיבה שלו לנהל את עסקו כראות עיניו, הם חלק מהפולמוסמה[[מחלוקת|פולמוס]] הפוליטי בין השמאלה[[שמאל לימיןפוליטי בישראל|שמאל]] ל[[ימין פוליטי בישראל|ימין]]. דוגמה לפולמוס זה היא הדיון אודות שכר המינימום.

בישראל, מערכת יחסי העבודה בין עובד ומעביד כפופה לרגולציהל[[רגולציה]] אשר מחייבת כל מעביד לתת זכויות מינימליות לעובדיו, [[חוקי מגן]] מונעים ממנו לפגוע בזכויות אלה אפילו אם ויתר עליהן העובד בכתב. כך למשל חייב מעביד בתשלום שכר שלא יפחת מ[[שכר מינימום בישראל|שכר המינימום]] ולשלם [[גמול שעות נוספות]], [[דמי מחלה]] ו[[חופשה שנתית]]. קיימת חובה על כל מעביד לספק לכל עובד הודעה בכתב המפרטת את זכויותיו. הודעת פיטורים או התפטרות חייבת גם היא להיעשות בכתב. על העובדים במגזרים השונים במשק חלות גם הוראות [[צו הרחבה|צוי הרחבה]] של [[משרד העבודה והרווחה]], אשר מוסיפות על הזכויות המוקנות בהתאם לחוקי העבודה.