אולגה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ו\2 |
←מלחמות העולם: 2 טעויות |
||
שורה 28:
===מלחמות העולם===
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], עבדה אולגה יחד עם רבות מבנות משפחתה כאחות ב[[הצלב האדום|צלב האדום]] קרוב מאוד לקווי האויב. עם התקדמות [[מעצמות המרכז]] היא נשלחה חזרה ל[[קייב]]. לשמחתה, ניקולאי התיר למיכאיל לשוב מגלותו. ב-[[1916]] ביטל ניקולאי את נישואיה של אולגה לפטר, והתיר לה להינשא לקוליקובסקי שכעת החזיק בדרגת [[קולונל]]. טקס הנישואים היה מצומצם מאוד, והשתתפו בו רק הקיסרית, [[אלכסנדר מיכאילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה]] ארבעה קצינים חבריו של קוליקובסקי ושתי חברות של אולגה מהצלב האדום. ב-[[1917]] הודח ניקולאי במהלך [[מהפכת פברואר]], ורבים מבני [[בית רומנוב]] הושמו במעצר בית. אולגה נמלטה ל[[חצי האי קרים]] יחד עם אחותה הגדולה [[קסניה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה|קסניה]]. ב-[[12 באוגוסט]]
בעקבות [[מבצע אגרוף (1918)|מבצע אגרוף]] ב[[מרץ]] של אותה שנה, נכבש האזור בידי [[מעצמות המרכז]], והשומרים הבולשביקים הוחלפו בחיילי [[צבא הקיסרות הגרמנית]]. ב[[נובמבר]] נודע לגרמנים שארצם הפסידה במלחמה, והם עזבו את האזור מותירים את בני רומנוב לנפשם. כוחות של [[מדינות ההסכמה]] בתמיכת [[הצבא הלבן]] תפסו את הנמלים בחצי האי קרים כדי לאפשר לבני רומנוב להימלט. הקיסרית האלמנה מריה פיודורבנה פונתה ל[[דנמרק]] בידי הספינה הבריטית "מרלבורו" שנשלחה במיוחד בידי [[ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' החמישי]]. אולם אולגה ובעלה סירבו לנטוש את רוסיה, ועברו יחד עם בנם לקווקז - אזור שנשלט בידי הצבא הלבן. אחד משומרי הראש הקיסריים, טימופי יאטיק, הוביל אותם ל[[נומובינסקיה]], עיר הולדתו. הם שכרו בית בן חמישה חדרים שם הולידו את בנם השני והאחרון, גאורגי, ב-[[23 באפריל]] [[1919]]. ניסיונם לחיות חיים שקטים לא צלח. הצבא
ב-[[1920]] עברו אולגה ומשפחתה להתגורר ב[[ארמון אמלינבורג]] בקופנהגן. אולגה שימשה כמזכירתה בפועל של אמה, וזאת למרות סירובה של האם להכיר בנישואיה לקוליקובסקי. אמה נפטרה ב-[[1928]]. בחלקה בכספי הירושה קנתה אולגה חווה בה התגוררה עם משפחתה. החווה הפכה למרכז הקהילה המלוכנית הרוסית, ואולגה עצמה עמדה בקשר עם בני אצולה רוסיים גולים ועם קצינים לשעבר של [[צבא האימפריה הרוסית]]. כמו כן היא גם שמרה על קשר מסוים עם משפחת המלוכה הדנית. ב-[[9 באפריל]] [[1940]] נכבשה דנמרק בידי [[גרמניה הנאצית]] והארץ כולה החלה לסבול מקיצוב במזון. שני בניה של אולגה שימשו כקצינים ב[[הצבא המלכותי הדני|צבא המלכותי הדני]], ולפיכך הוחזקו במשך חודשיים כשבויי מלחמה בידי הו[[ורמאכט]]. חרף העובדה שאולגה עצמה התנגדה לנאצים ול[[צבא השחרור הרוסי]], שני בניה היו חדורים בלהט לנקום בבולשביקים, ולפיכך התגייסו ל[[הגייסות החופשיים הדנים|גייסות החופשיים הדנים]] ולחמו לצד הגרמנים ב[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית המזרחית]]. ב-[[4 במאי]] [[1945]] נכנעו הכוחות הגרמניים בדנמרק לכוחות [[הצבא הבריטי]] בפיקודו של [[ברנרד מונטגומרי]]. אולגה ניסתה לפנות אל ממשלת דנמרק ואל כוחות הכיבוש הבריטיים בבקשה לסייע בשיפור מצבם הכלכלי של הגולים הרוסיים בדנמרק, אולם בקשותיה לא נענו. ממשלת [[ברית המועצות]] פנתה אל ממשלת דנמרק בדרישה להסגיר את אולגה ובניה באשת שיתוף פעולה עם הנאצים. ממשלת דנמרק דחתה את הבקשה, אולם אולגה חששה מחטיפה ולפיכך החליטה לעבור עם משפחתה ל[[קנדה]].
|