מצוות עונה – הבדלי גרסאות

==פרטי המצווה==

המשנה ב[[מסכת כתובות]]<ref>{{משנה|כתובות|ה|ה}}</ref> עוסקת בשאלה מהו שיעור מצוות עונה, כלומר מהי התדירות המינימלית של קיום יחסי האישות שמחויב הבעל כלפי אשתו על מנת שלא יעבור על איסור גריעת העונה. וזו לשון המשנה:

 

חלקה הראשון של המשנה דן בשאלה מתי זכאית אישה להתגרש ולקבל את כתובתה, כאשר בעלה נמנע מלקיים אתה יחסי אישות ("תשמיש המיטה" בלשון [[חז"ל]]). בתחילת המשנה מוצגת מחלוקת בין [[בית הלל ובית שמאי|בית הלל לבית שמאי]]: לפי בית שמאי, זכות זו קמה לאישה כאשר בעלה נמנע מיחסים במשך שני שבועות, ואלו לפי בית הלל, זכות זו קמה כבר לאחר שבוע אחד. ה[[גמרא]] דנה בשורשה של מחלוקת זו, ומציינת שבית הלל קבעו זאת לפי שבעת ימי [[נידה]], שהם מצב שבו בני הזוג מנועים מלקיים יחסי אישות על פי התורה, ובית שמאי קבעו זאת לפי שני השבועות שבהם [[טומאת יולדת|אישה טמאה לאחר שילדה בת]], ואף זה מצב שבו בני הזוג מנועים מלקיים יחסי אישות. כבמקרים רבים אחרים, הלכה כבית הלל.