הבדלים בין גרסאות בדף "ויקיפדיה:הידעת?/המתנה"

מ
(←‏נזירים ששרפו את התנ"ך: זו הפואנטה של המשפט)
{{מסגרת|[[קובץ:Codex Sinaiticus Matthew 6,4-32.JPG|לא ממוסגר|שמאל|150px|חלק מקודכס סינאטיקוס המכיל את [[הבשורה על-פי מתי]]]]
בספר ההרפתקאות, [[אי המטמון]], [[שודד ים|שודד הים]] ג'ון סילבר הארוך מתגבר על [[מרד|מרידת]] אנשיו נגדו, בעזרת זה שהוא מוכיח אותם, על שכתבו לו [[מכתב]] הדחה על [[נייר|דף]] שתלשו מעותק ספר ה[[מקרא]] ה[[קדושה (דת)|קדוש]]. אלא שמה שנחשב ל[[השפלה|ביזוי]] [[דת]] [[בושה|מביש]] ב{{ה|עולם התחתון}}, לא בהכרח נחשב לכזה בקרב אנשי דת. כ[[הכנסייה היוונית אורתודוקסית|נוצרים יוונים-אורתודוקסים]], [[נזיר]]י [[מנזר סנטה קתרינה]] ב[[חצי האי סיני]] אמנם רואים ב[[תרגום השבעים]] של ה[[תנ"ך]] את הנוסח הקדוש לתנ"ך, אך זה לא הפריע להם להשתמש בדפי אחד העותקים ה[[עתיקות|עתיקים]] ביותר שלו כבחומר [[אש|בעירה]]. נוסח כתב יד עתיק זה, שכיום נקרא '''[[קודקס סינאיטיקוס]]''', נכתב על [[קלף]] בין שנת [[330]] לשנת [[350]] ל[[ספירת הנוצרים|ספירה]] והופקד במנזרם. אחרי שחלקים נכבדים ממנו ככל הנראה נשרפו בידיהם, חולצו שאריותיו ב{{ה|מאה ה-19}} על ידי [[ארכאולוגיה|ארכאולוג]].}} [[מיוחד:תרומות/77.126.71.108|77.126.71.108]] 20:16, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
 
===איזה אחלה עולם===
{{מסגרת|[[קובץ:Louis Armstrong restored.jpg|לא ממוסגר|100px|שמאל|לואי אמרסטרונג]]
אחד משיריו הידועים של ה[[חצוצרה|חצוצרן]] ו[[זמר]] ה[[ג'אז]] [[לואי ארמסטרונג]] הוא [[What a Wonderful World]]. שיר זה זכה להצלחה רבה, לביצועים על ידי זמרים ידועים רבים ושולב בתכניות טלוויזיה וסרטים. עם זאת, כאשר יצא לאור ב[[ארצות הברית]] ב-[[1968]] כ[[סינגל]] נמכר השיר בפחות מ-1,000 עותקים, וזאת בשל התנגדותו של נשיא חברת תקליטי ABC, לארי ניוטון, שציפה לשיר מהיר וקצבי יותר, ומנע פרסום וקידום מכירות של השיר. לעומת זאת, בבריטניה היה השיר להצלחה גדולה, הגיע למקום הראשון ב[[מצעד הסינגלים הבריטי]] והיה לסינגל הנמכר ביותר בבריטניה במהלך שנת 1968. עם השנים זכה השיר להצלחה גדלה והולכת גם בארצות הברית. אחד הגורמים שסייעו מאד לפרסם את השיר היה שילובו בסרט [[בוקר טוב, וייטנאם]]. בעקבות שילוב השיר בסרט שוחרר השיר שוב כסינגל, וזכה להצלחה בינלאומית. זאת, למרות ששילוב השיר בסרט היה [[אנכרוניזם]], שכן עלילת הסרט מתרחשת ב[[1965]], שלוש שנים לפני מועד ההקלטה המקורית.}}
מקור: הערך באנגלית והמקורות שם. [[משתמש:Utzli|קלונימוס]] - [[שיחת משתמש:Utzli|שיחה]] 14:17, 10 בספטמבר 2020 (IDT)
:נחמד. אני מתנגד לטענה על אנכרוניזם. לא מכיר את האופן שבו שולב השיר בסרט, והאם מדובר בפסקול רקע בלבד או שהוא מושר על ידי גיבורי הסרט, אבל גם אם זה המצב אי אפשר לקרוא לזה אנכרוניזם. אגב, בסרט [[סיפורו של אביר]], שמתרחש בימי הביניים, קהל של משחקי קרבות אבירים שר "we will rock you" ושזורים בו להיטי רוק רבים. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:12, 10 בספטמבר 2020 (IDT)
::{{נגד}}. כשלעצמו, הקטע כתוב היטב. בהחלט אפשר לשלב אותו בין קטעי "הידעת" של פורטל הז'אז או המוזיקה. אבל לדף הראשי של ויקיפדיה, הוא לא מתאים, כי הוא לא מתאר תופעה ייחודית ומפתיעה. הרבה מאוד להיטים ויצירות מופת נידחו בהתחלה בידי הממסד או הקהל. הסופרים רבי המכר [[שלום עליכם]] ו[[רוברט מ. פירסיג]] שלחו את כתבי ידם לעשרות אם לא למאות מוציאים לאור, עד שהתקבלו. יש עוד הרבה סופרים כאלו. בין הציירים שהתקשו למכור את מרכולתם במשך שנים ארוכות, ניתן למנות את כל חלוצי ה[[אימפרסיוניזם]] וה[[פוסט אימפרסיוניזם]]. פשוט את כולם. וכיום כל תמונה ותמונה של כל אחד ואחד מהם עולה מיליונים. הדוגמה הבולטת ביניהם היא של הפוסט אמפרסיוניסט [[וינסנט ואן גוך]]. ואן גוך מכר תמונה בודדת פרי מכחולו במשך כל חייו, וגם אותה הוא מכר לאחיו. כיום, כל תמונה ותמונה שלו נמצאת במקום מכובד ביותר, בתוך מוזיאונים. ואם למוזיאון יש תמונות בודדות של ואן גוך, הוא מציב לידן שומר פרטי, רק לתמונות אלו. ועוד לא דיברתי על מוזיקאים וקולנוענים... בקיצור, אם נרצה לכתוב קטעי "הידעת" על יצירות מופת, על אמנים ועל להיטים, שלקח להם זמן להיקלט, נוכל להקדיש חודש שלם לקטעים כאלו. חודש שבו כל יום יופיע קטע חדש על יצירת מופת, להיט או אמן, שלקח להם זמן רב להימכר. [[מיוחד:תרומות/77.126.38.20|77.126.38.20]] 20:38, 10 בספטמבר 2020 (IDT)
:::[[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]], הסרט מספר על שדרן רדיו נונקונפורמיסט ופרוע בתחנת הרדיו הצבאית בוייטנאם, שמשדר שירים רבים מאותה תקופה לחיילים. בין השירים מאותה תקופה נמצא השיר הנ"ל, וזה האנכרוניזם. זה לא אסון ולא מתקרב לזה, סתם עובדה משעשעת. ולאלמוני אומר, שאכן אפשר להקדיש הרבה קטעי הידעת לסיפורים מעין זה, והם בוודאי מעוררי עניין. העובדה שיש הרבה כאלה לא פוסל העלאת קטע על שיר אחד. [[משתמש:Utzli|קלונימוס]] - [[שיחת משתמש:Utzli|שיחה]] 21:29, 10 בספטמבר 2020 (IDT)
::::אולי אפשר להפוך את סדר הדברים בקטע. אפשר לכתוב שמהסרט, ניתן להסיק, שהשיר What a Wonderful World היה להיט גדול בארצות הברית בשנת 1965. אלא שהוא הפך ללהיט בארצות הברית רק בזכות הסרט עצמו, שיצא בשנת 1987. בשנות השישים הוא היה להיט בבריטניה בלבד. מה גם, שהוא יצא בכלל בשנת 1968 - שלוש שנים אחרי שנת 1965. [[מיוחד:תרומות/77.126.82.184|77.126.82.184]] 21:21, 11 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::: {{נגד}}. קטע חביב, אך אני נוטה להצטרף לעמדתו של 77.126.38.20. בכל מקרה, השימוש במושג אנכרוניזם כאן הוא שגוי, שכן זה שימוש מוזיקלי ולא שימוש ברעיון או תפישה מסוימת שבה עושה השיר שימוש. [[משתמש:Orcohensa|Orcohensa]] - [[שיחת משתמש:Orcohensa|שיחה]] 13:27, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
 
===חלוץ או מושחת?===