תיבת נח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מקבילות לסיפור תיבת נח: החזרת חלק מהדוגמאות והדגשת הקונטקסט. אכן יש פירוט יתר בתחילת הפרק, אגש לזה עכשיו. תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
←מקבילות לסיפור תיבת נח: כמובטח, קיצור ועריכה לחצי הראשון של הפרק. תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 25:
{{הפניה לערך מורחב|מיתוסים של מבול}}
[[קובץ:Library of Ashurbanipal The Flood Tablet.jpg|ממוזער|לוח חרס מספר 11 מתוך [[עלילות גילגמש]], החלק המתאר את סיפור המבול של [[אותנפישתים]].]]
להערכת ארכאולוגים, [[אשורולוגיה|אשורולוגים]] וחוקרי [[מיתולוגיה השוואתית]],{{הערה|שם=פינקל|שמאל=כן|Finkel, Irving. '''The Ark Before Noah: decoding the story of the flood'''. Hachette UK, 2014.}}{{הערה|צח יוקד, "[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/555/737.html המבול הוא עגול: תיבת נח - ממש לא מה שחשבתם]", פורסם ב-21/2/2014 באתר nrg}}
התיאור הקדום
התוכנית מתארת סירה שהיקפה מעגלי: אורכה שווה לרוחבה, שטחה "מידת שדה" (אכדית: איקוּ) אחת השווה ל-14,400 אמות מרובעות (כ-3,600 מ"ר), וגובהה קומה אחת. היא בנויה מקני-סוף ומחבלים שזורים יחד בדומה לסל, מחוזקת מבפנים בצלעות עץ, ומצופה מבפנים ומבחוץ באספלט (אכדית: "כּוּפּרוּ", מקביל לכופר בסיפור המקראי) מחומם בתנורים ומדולל בשמן.
אירווינג פינקל, ה[[אשורולוג]] של [[המוזיאון הבריטי]] שפיענח את לוח התיבה, ציין שאף כי צורתה הגאומטרית של תיבת נח המקראית שונה משל שתי הסירות המסופוטמיות, שטח הבסיס שלה 300X50=15,000 אמות מרובעות עדיין דומה מאוד. הוא העריך שהסופר המקראי ערך שינויים בגרסת אותנפישתים באופן דומה לשינויים שערכה גרסת אותנפישתים בגרסת אתרחסיס, תוך ביסוס יחסי המידות של תיבת נח על סוג אחר של סירה קטנה, הנזכר בלוחות מסופוטמיים במונח האכדי "טוּבּוּ".{{הערה|שם=פינקל}}
גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף
כלי שיט שונים להצלת הגיבורים מתוארים גם בכמה סיפורי מבול נוספים ברחבי העולם. במיתולוגיה היוונית [[דאוקליון]] שט ב-"λάρναξ", מילה שפירושה ארון או ארגז;{{הערה|Darshan, G. (2013). The Biblical Account of the Post-Diluvian Generation (Gen. 9: 20-10: 32) in the Light of Greek Genealogical Literature. Vetus Testamentum, 63(4), 515-535.|שמאל=כן}} ניצולים בגזעי עצים חלולים מתוארים בכמה סיפורי מבול מ[[מסואמריקה]];{{הערה|שמאל=כן|Horcasitas, F. (1988). An analysis of the deluge myth in Mesoamerica. The Flood Myth, 183-219}} וניצולים שטים בתוך דלעת פלאית ענקית בסיפורי מבול רבים ב[[הודו-סין]].{{הערה|שמאל=כן|Van, D. N. (1993). The flood myth and the origin of ethnic groups in Southeast Asia. Journal of American Folklore, 304-337
|