ליאת בן-ארי שווקי – הבדלי גרסאות

ליאת בן-ארי שווקי נולדה בישראל להורים [[ניצולי השואה]] ש[[עלייה לישראל|עלו לישראל]] מ[[הונגריה]]. הוריה הכירו ב[[מחנות המעצר בקפריסין|מחנה המעצר בקפריסין]] והתגוררו ב[[נתניה]]. אביה עבד כמנהל חשבונות ואמה כסייעת לרופא שיניים. הייתה מדריכה ורכזת ב[[תנועת הצופים]]. לאחר [[שירות נשים בצה"ל|שירותה בצה"ל]], בשנת 1984, עבדה ב[[משרד ראש הממשלה]].

בן ארי למדה ל[[תואר ראשון]] ב[[קרימינולוגיה]] וחינוך ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. במקביל עבדה בטיפול בעבריינים ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] ברחבי ישראל. בהמשך למדה ל[[תואר שני]] בקרימינולוגיה קלינית ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]], הצטיינה בלימודיה, עברה אל [[הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב|הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב]], והשלימה בה תואר במשפטים. לבן ארי [[תואר שני]] ב[[מינהל ציבורי]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]].<ref>[https://public-policy.huji.ac.il/book/%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99בוגרי-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8מחזור-%D7%95ו-1 בוגרי המחזור השישי של בית הספר פדרמן למדיניות ציבורית], הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.</ref>

בשנת 1992 החלה לעבוד כטרום-מתמחה ב[[משרד עורכי דין]] של [[פנינה דבורין]], שם עשתה בשנת 1994 התמחות בעריכת דין ושימשה עורכת דין במשרד. בין היתר, ייצגה לצד דבורין את [[עופר נמרודי]] והאחים משה ואריה ויינברג, שהואשמו ב[[אריה דרעי#אישומים בפלילים|פרשת השוחד של אריה דרעי]], וכן ב[[פרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד]]. בשנת 1997 החלה בן-ארי לעבוד ב[[רשות המיסים]]. יחד עם עו"ד מירי כספי, היועצת המשפטית של הרשות, הקימה את המחלקה לתיקים מיוחדים, שמטפלת בתיקי [[עבירת מס|עברייני מס]].

החל מאוגוסט 1998, לבקשתו של יעקב כהן, פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה ב[[פרקליטות המדינה]], החלה בן-ארי לעבוד בפרקליטות. באפריל 2012 מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000737966|הכותב=יובל יועז|כותרת=עו"ד ליאת בן-ארי מונתה לפרקליטת מחוז ת"א מיסוי וכלכלה|אתר=גלובס|תאריך=1 באפריל 2012}}</ref> בשנת 2015 שיבחה [[נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות|נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות]] [[הילה גרסטל]] את מאמצי בן-ארי להשביח את הפיקוח הניהולי, לאכוף נוהלי דיווח ולקצר זמני טיפול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3670841,00.html|הכותב=משה גורלי|כותרת=דו"ח גרסטל: חץ קטן לעבר שי ניצן|אתר=כלכליסט|תאריך=13 באוקטובר 2015}}</ref> בספטמבר 2019, לאחר עיכובים מצד [[נציב שירות המדינה]] [[דניאל הרשקוביץ]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-law/legal-q2_2019/Article-a2b7392977a8b61026.htm?partner=tagit|הכותב=[[גיא פלג]]|כותרת=חשיפה: המכתב האנונימי שעצר את קידום התובעת בתיקי נתניהו|אתר=mako|תאריך=24 ביוני 2019}}</ref> והקמת צוות מיוחד בנציבות לבחינת המכרז בושבו זכתה בן-ארי,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5550032,00.html|הכותב=טובה צימוקי|כותרת=צוות מיוחד יבדוק את המכרז לקידום עו"ד ליאת בן ארי|אתר=YNET|תאריך=14.07.19}}</ref> מונתה לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית.{{הערה|{{גלובס|חן מענית|עו"ד ליאת בן-ארי מונתה למשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית|1001302244|26 בספטמבר 2019}}}}.

בדצמבר 2019 שנה הציג אותה [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אביחי מנדלבליט]] בין מועמדיו לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה במקום [[שי ניצן]].{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|מנדלבליט מציע את ליאת בן ארי כמועמדת להחליף את שי ניצן|1001312014|22 בדצמבר 2019}}}} שר המשפטים [[אמיר אוחנה]] בחר ב[[דן אלדד]] לממלא מקום הזמני של פרקליט המדינה. בן ארי הייתה בין בכירי הפרקליטות אשר מתחו ביקורת חריפה כנגד ממלא המקום, בטענה שבדיקה שפתח בפרשיית [[מסמך הרפז]] משמשת "קרדום לחפור בו לצורך הדיפת הביקורת המוצדקת של היועמ"ש" נגד אלדד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001326489|הכותב=[[חן מענית]]|כותרת=בכירי הפרקליטות נגד דן אלדד ובעד מנדלבליט: "התנהלותך מנוגדת לכל אתוס"|אתר=גלובס|תאריך=24 באפריל 2020}}</ref>

בן-ארי שווקי חברה בצוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק ברשויות המקומיות. בשנת 2018 נבחרה במקום ה-14 ברשימת הנשים החזקות בישראל מטעם מגזין [[פורבס ישראל]],{{הערה|1=[https://forbes.co.il/lists/2018powerwomen/עוד-ליאת-בן-ארי/ רשימת הנשים החזקות] באתר [[פורבס ישראל]]}}, וברשימת 100 המשפיעים של [[TheMarker]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.6430694|הכותב=אפרת נוימן|כותרת=ליאת בן־ארי שווקי: פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)|אתר=themarker|תאריך=}}</ref> בשנת 2019 נבחרה במקום ה-14 ברשימת 100 המשפיעים של [[כלכליסט]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3770771,00.html|הכותב=משה גורלי|כותרת=מקומות 20-11: ממארק צוקרברג ועד משה ברקת|אתר=כלכליסט|תאריך=24.09.19}}</ref> בשלהי אותה שנה נבחרה לאחת מאנשי העשור של [[גלובס]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8אנשי_העשור.tag#|הכותב=חן מענית|כותרת=הפרקליטה שניהלה תיקים פליליים נגד שני ראשי ממשלה|אתר=גלובס|תאריך=27.12.2019}}</ref> ואחת מ-50 הנשים המשפיעות בעמדות המפתח של [[ליידי גלובס]].<ref>[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001300488 50 המשפיעות בעמדות המפתח לשנת 2019] באתר [[גלובס]]</ref>

נשואה לאביב שווקי, טייס ב[[חיל האוויר]] ואיש עסקים בתחום התיירות, ואם לבת ושניולשני בנים. מתגוררים במושב [[חרות (מושב)|חרות]].{{הערה|{{וואלה!||תושבים סמוך למעון רה"מ נגד המשטרה: "מפלה בין מחאות נגד בכירים"|3378516}}}}

בפרקליטות המדינה שימשה בן-ארי בשורה של תפקידים ניהוליים, וכן ניהלה תיקים רבים במהלך השנים. בין הפרשות הידועות ביותר בהןשבהן טיפלה הן תיק ה[[מרמה]] כנגד עודד גולד ושלמה וחניש; תיק ה[[שוחד]] כנגד [[דוד אפל]]; ו[[פרשת הולילנד]] בה שימשה כתובעת הראשית כנגד [[אהוד אולמרט]], [[אורי לופוליאנסקי]] ואחרים.{{הערה|1={{TheMarker|יסמין גואטה|עו"ד ליאת בן ארי-שווקי תתמנה לפרקליטת מיסוי וכלכלה במחוז ת"א|1.1676855|1 באפריל 2012}}}} ביחס לשלושת התיקים התבטאה בשנת 2015: "החיים שלי מחולקים ל-3 תקופות - תיק גולד-וחניש, תיק אפל ותיק הולילנד. כל החיים שלי התנהלו סביב התיקים האלה".<ref>אלה לוי-וינריב, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001069730 פרקליטת מחוז ת"א מיסוי וכלכלה: "צריך לעשות סוף לשחיתות"], באתר [[גלובס]], 21.09.2015</ref>