ישראל משה אולבסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שפה=he-IL ⟸ שפה=עברית (באמצעות WP:JWB) תגית: שוחזרה |
אין תקציר עריכה תגיות: שחזור ידני שוחזרה |
||
שורה 12:
| בני דורו = הרב [[יואל הלפרן]], הרב [[שלמה זאב צווייגענהאפט]], הרב [[ישראל אריה זלמנוביץ]]
}}
הרב '''ישראל משה אולבסקי''' ([[כ"ח באלול]] [[ה'תרע"ו]] – [[ז' בסיוון]] [[ה'תשכ"ו]]) היה רב, איש ציבור ואיש חינוך במסגרת [[אגודת ישראל]], בפולין, גרמניה וארצות הברית. היה הרב של [[רדז'יוב|ראדזיוב]] עד [[השואה]]. לאחר השואה שימש כרב ב[[מחנה העקורים ברגן-בלזן|ברגן-בלזן]] וכרב העיר [[צלה (גרמניה)|צלה]]{{אנ|Celle}}.
==ביוגרפיה==
שורה 21:
==פעילותו בגרמניה לאחר השואה==
[[קובץ:רבנים בברגן-בלזן.jpg|ממוזער|רבנים בברגן-בלזן (משמאל לימין) הרב ישראל משה אולבסקי, הרב [[יואל הלפרן]] והרב חיים מייזליש לאחר מעמד אזכרה לקרבנות המחנה שנקברו בקברי אחים]]
ב-1945 התקיים הקונגרס הראשון לשארית הפליטה באזור הכיבוש הבריטי, ובו נבחר הרב אולבסקי לאחד משלושת נציגי [[אגודת ישראל]]{{הערה|לוועד נבחרו 17 נציגים מכל המפלגות והקבוצות, מרבית חברי הוועד היו נציגים של יהודי פולין שהיוו רוב במחנה אך היו גם נציגים ליהודים מגרמניה והונגריה, בעוד הנציגים החרדים של יהודי הונגריה פרשו בהמשך מהוועד.}}{{הערה|בריחים של שתיקה - שארית הפליטה וארץ ישראל", בשנתון משואה כח' עמ' 59, בעריכת [[יואל רפל]]
על ייסוד ההנהגה היהודית המשותפת לאזור הבריטי כתבה ההיסטוריונית חגית לבסקי: {{ציטוטון|בספטמבר 1945 התקיים ביזמתה של הנהגת מחנה ברגן-בלזן הקונגרס הראשון של שארית הפלטה באזור הכיבוש הבריטי בסימן הדגל הכחול-לבן ותחת הסיסמה: "פיתחו את שערי ארץ-ישראל". בקונגרס הזה, שהשתתפו בו נציגים יהודים מכל המחנות והקהילות באזור הבריטי ונציגי הארגונים היהודיים בעולם, ובעיקר מאנגליה, גם נבחר הוועד המרכזי לכל האזור הבריטי.}}{{הערה|1=[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16095 ראשית חדשה: שארית הפלטה כיישות לאומית בהתהוות, 1950- 1945], חגית לבסקי, בספר "השואה - היסטוריה וזיכרון: קובץ מאמרים שי לישראל גוטמן" בהוצאת [[יד ושם]], 2001.}}.
הרב אולבסקי היה "מסדר קידושין" במאות חתונות ויחד עם הרבנים האחרים בברגן-בלזן [[עגונות מלחמת העולם השנייה|התיר לעגונות]] להינשא מחדש{{הערה|1=[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5635795,00.html "פרוטוקול ברגן בלזן" לא יימכר: "הגיע הזמן לחקיקה בנושא"], אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 02 בדצמבר 2019, באתר ynet.}}. גם אחיו רפאל אולבסקי היה מחברי הוועד אליו נבחר כנציג אחת המפלגות הציוניות{{הערה|1=[https://blog.nli.org.il/bergen-belsen/ משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות], דניאל ליפסון, 30 באפריל 2017, באתר "הספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית.}}.▼
▲הרב אולבסקי היה "מסדר קידושין" במאות חתונות ויחד עם הרבנים האחרים בברגן-בלזן [[עגונות מלחמת העולם השנייה|התיר לעגונות]] רבות להינשא מחדש. פעולה זו של התרת עגונות הנחשבת למסובכת הלכתית מצריכה חקירה ותיעוד של עדויות דבר ששימש בהמשך כמסמכים היסטוריים ראשונים במעלה על קורות היהודים במחנות{{הערה|1=[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5635795,00.html "פרוטוקול ברגן בלזן" לא יימכר: "הגיע הזמן לחקיקה בנושא"], אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 02 בדצמבר 2019, באתר ynet.}}. גם אחיו רפאל אולבסקי היה מחברי הוועד אליו נבחר כנציג אחת המפלגות הציוניות{{הערה|1=[https://blog.nli.org.il/bergen-belsen/ משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות], דניאל ליפסון, 30 באפריל 2017, באתר "הספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית.}}. ולצד שני חברי וועד נוספים הופקד על ענף התיעוד, ההיסטוריה והחינוך. במסגרת זו הוציאו בין היתר את העיתון ה"אונדזער שטימע" - הקול שלנו.
הרב אולבסקי הקים בעיר צלה הסמוכה לברגן-בלזן, קהילת עקורים של יהודים פולנים, וכיהן בראשה, והקים בה את הישיבה "אור המאיר"<ref>מגדל דוד ([[חסידות לעלוב|לעלוב]]) (מהדרת תשע"ה) תולדות המו"ל</ref> להקמת הקהילה בצלה היה מישנה חשיבות מאחר שבכוונת הבריטים הייתה להחזירם לפולין תוך הסתמכות על אי קליטתם ומעמדם כפליטים עקורים{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton39.pdf ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה], בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152–154. באתר דעת.}}. כמו כן סייע להקמת ישיבה לצעירים ניצולי שואה ב-[[לנדסברג על הלך|לנדסברג]] שנמצאה אז בדרום אזור השיפוט האמריקאי בגרמניה. גם בלנדסברג היה מחנה ריכוז ולאחר מכן מחנה עקורים. במקביל המשיך בפעולותיו הציבוריות והרבניות בוועד האזורי הבריטי ובמחנה העקורים.▼
לדברי חגית לבסקי: {{ציטוטון|במחנה העקורים בֶּרגֶן-בֶּלזֶן הוקם במשך חמש השנים שלאחר השחרור דגם מושלם של מיני-רפובליקה אוטונומית יהודית, וזאת בטרם הקמת מדינת ישראל.}}{{הערה|1=[https://www.news1.co.il/Archive/003-D-59227-00.html היומן הקטן של רפאל אוֹלֶבסְקִי / בֶּרגֶן-בֶּלזֶן 1947-1945], אריה אולבסקי, 02 במאי 2011 באתר news1.}}
▲הרב אולבסקי הקים בעיר צלה הסמוכה לברגן-בלזן, קהילת עקורים של יהודים פולנים, וכיהן בראשה, והקים בה את הישיבה "אור המאיר"<ref>מגדל דוד ([[חסידות לעלוב|לעלוב]]) (מהדרת תשע"ה) תולדות המו"ל</ref> להקמת הקהילה
כאשר גרשו הבריטים את [[אקסודוס (אוניית מעפילים)|אוניית המעפילים אקסודוס]] בחזרה לגרמניה וניסו להורידם בנמל המבורג, סירבו המעפילים לרדת ונאבקו בבריטים. כוונת הבריטים הייתה להרעיבם עד שייכנעו אך הוועד גייס מזון ונאבק על כך שישלחו אותו לנוסעי האוניה, כפי שלבסוף קרה{{הערה|ברוקמאן, מרדכי בן מנחם שמעון, "מגדל דוד" עמ' 92.}}. כך גם לקח הוועד אחריות לנוסעי האונייה בעת שהותם הארוכה במחנות בגרמניה.
הרב אולבסקי היה בין רבני אגודת ישראל באזור הבריטי בגרמניה אשר תמכו ועודדו את העקורים לעלות לארץ ישראל{{הערה|"מקלט או סכנה? -ישראל בעיני ניצולים חרדים", מיכל שאול, באסופה: "ישראל בעיני שורדי השואה וניצוליה, בעריכת דליה עופר.}}.
==פעילותו בארצות הברית במסגרת חסידות גור ואגודת ישראל==
הרב אולבסקי עבר לאמריקה ב-1950, המשיך לפעול במסגרת אגודת ישראל ולקח חלק פעיל בהנהגת שיקום חסידות גור בארצות הברית לאחר השואה.<ref>[[המודיע]] (מהדורה אנגלית) ה' אייר תש"פ (community section) עמ' 24</ref>. שם ייסד מספר מוסדות תורניים של חסידות גור בהם "דרכי נעם", "ישיבת מחזיקי הדת" ו"מתיבתא בית ישראל" והיה חבר הוועד הפועל והמוסדות המרכזיים של אגודת ישראל.
הרב אולבסקי שאף לעלות לא"י
בשנת 2006 הונצחו הרב ישראל משה ורפאל אולבסקי בשלט על בית הכנסת בעיר צלה בגרמניה.
==משפחתו==
* אחיו אשר שרד את השואה, [[רפאל גרשון אולבסקי]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton39.pdf ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה], בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152-154. באתר דעת.}}, שימש גם הוא בין מנהיגי מחנה העקורים ולימים יו"ר ארגון שארית הפליטה של מחנה ברגן בלזן.{{הערה|1=https://www.geni.com/people/Rafael-Olewski/6000000002905282212}}
* אשתו רחל לאה בתו של הרב יהושע קאטובסקי, ובנם יהושע יהודה אריה נהרגו ב[[טרבלינקה]] בשנת ה'תש"ג. הוא נישא בשנית לאחר השואה להרבנית זלאטא ונולדו להם כמה ילדים.
*בנם הרב דוד אולבסקי היה [[ראש ישיבה]] של [[חסידי גור]] ב[[אמריקה]]. הוא נפטר מ[[מחלת נגיף קורונה 2019|קורונה]] בשנת ה'תש"פ.{{הערה|1=http://kore.co.il/viewArticle/62282}}{{הערה|1=https://www.kikar.co.il/354595.html}}{{הערה|1=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1306307/}}
*נכדו הרב ישראל משה אולבסקי (הקרוי על שמו) הוא ראש הישיבה הנוכחי.{{הערה|1=https://boropark24.com/news/new-gerrer-rosh-yeshiva-son-of-haguon-rav-dovid-olewski-moves-to-new-york}}
==לקריאה נוספת==
| |||