הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל משה אולבסקי"

נוספו 3,536 בתים ,  לפני חודשיים
אין תקציר עריכה
מ (שפה=he-IL ⟸ שפה=עברית (באמצעות WP:JWB))
תגית: שוחזרה
| בני דורו = הרב [[יואל הלפרן]], הרב [[שלמה זאב צווייגענהאפט]], הרב [[ישראל אריה זלמנוביץ]]
}}
הרב '''ישראל משה אולבסקי''' ([[כ"ח באלול]] [[ה'תרע"ו]] – [[ז' בסיוון]] [[ה'תשכ"ו]]) היה רב, איש ציבור ואיש חינוך במסגרת [[אגודת ישראל]], בפולין, גרמניה וארצות הברית. היה הרב של [[רדז'יוב|ראדזיוב]] עד [[השואה]]. לאחר השואה שימש כרב ב[[מחנה העקורים ברגן-בלזן|ברגן-בלזן]] וכרב העיר [[צלה (גרמניה)|צלה]]{{אנ|Celle}}. מרבניהיה בין הרבנים ב[[הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש הבריטי|הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה]]. בהמשך היגר ל[[ארצות הברית]] שם ייסד מוסדות של [[חסידות גור]].
 
==ביוגרפיה==
==פעילותו בגרמניה לאחר השואה==
[[קובץ:רבנים בברגן-בלזן.jpg|ממוזער|רבנים בברגן-בלזן (משמאל לימין) הרב ישראל משה אולבסקי, הרב [[יואל הלפרן]] והרב חיים מייזליש לאחר מעמד אזכרה לקרבנות המחנה שנקברו בקברי אחים]]
ב-1945 התקיים הקונגרס הראשון לשארית הפליטה באזור הכיבוש הבריטי, ובו נבחר הרב אולבסקי לאחד משלושת נציגי [[אגודת ישראל]]{{הערה|לוועד נבחרו 17 נציגים מכל המפלגות והקבוצות, מרבית חברי הוועד היו נציגים של יהודי פולין שהיוו רוב במחנה אך היו גם נציגים ליהודים מגרמניה והונגריה, בעוד הנציגים החרדים של יהודי הונגריה פרשו בהמשך מהוועד.}}{{הערה|בריחים של שתיקה - שארית הפליטה וארץ ישראל", בשנתון משואה כח' עמ' 59, בעריכת [[יואל רפל]]. לוועד נבחרו 17 נציגים מכל המפלגות והקבוצות.}} בוועד [[מחנה העקורים ברגן-בלזן]] שהיה בתחילה מחנה העקורים היהודים היחיד באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה, ולמשך זמן מה היה זה אף מחנה העקורים היהודי הגדול ביותר באזור זה עם כ-11 אלף עקורים. כאשר הוועד למעשה לקח אחריות ציבורית על כל היהודים ב[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזור הכיבוש הבריטי שבגרמניה]]{{הערה|ליהודים מקבוצות שונות לא היה מעמד זהה בעיני השלטון הבריטי, לא רק מקרב העקורים אלא גם מקרב מי שהשתכנו בערים עצמם.}}.
 
על ייסוד ההנהגה היהודית המשותפת לאזור הבריטי כתבה ההיסטוריונית חגית לבסקי: {{ציטוטון|בספטמבר 1945 התקיים ביזמתה של הנהגת מחנה ברגן-בלזן הקונגרס הראשון של שארית הפלטה באזור הכיבוש הבריטי בסימן הדגל הכחול-לבן ותחת הסיסמה: "פיתחו את שערי ארץ-ישראל". בקונגרס הזה, שהשתתפו בו נציגים יהודים מכל המחנות והקהילות באזור הבריטי ונציגי הארגונים היהודיים בעולם, ובעיקר מאנגליה, גם נבחר הוועד המרכזי לכל האזור הבריטי.}}{{הערה|1=[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16095 ראשית חדשה: שארית הפלטה כיישות לאומית בהתהוות, 1950- 1945], חגית לבסקי, בספר "השואה - היסטוריה וזיכרון: קובץ מאמרים שי לישראל גוטמן" בהוצאת [[יד ושם]], 2001.}}.
הרב אולבסקי היה "מסדר קידושין" במאות חתונות ויחד עם הרבנים האחרים בברגן-בלזן [[עגונות מלחמת העולם השנייה|התיר לעגונות]] להינשא מחדש{{הערה|1=[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5635795,00.html "פרוטוקול ברגן בלזן" לא יימכר: "הגיע הזמן לחקיקה בנושא"], אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 02 בדצמבר 2019, באתר ynet.}}. גם אחיו רפאל אולבסקי היה מחברי הוועד אליו נבחר כנציג אחת המפלגות הציוניות{{הערה|1=[https://blog.nli.org.il/bergen-belsen/ משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות], דניאל ליפסון, 30 באפריל 2017, באתר "הספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית.}}.
 
הרב אולבסקי היה "מסדר קידושין" במאות חתונות ויחד עם הרבנים האחרים בברגן-בלזן [[עגונות מלחמת העולם השנייה|התיר לעגונות]] רבות להינשא מחדש. פעולה זו של התרת עגונות הנחשבת למסובכת הלכתית מצריכה חקירה ותיעוד של עדויות דבר ששימש בהמשך כמסמכים היסטוריים ראשונים במעלה על קורות היהודים במחנות{{הערה|1=[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5635795,00.html "פרוטוקול ברגן בלזן" לא יימכר: "הגיע הזמן לחקיקה בנושא"], אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 02 בדצמבר 2019, באתר ynet.}}. גם אחיו רפאל אולבסקי היה מחברי הוועד אליו נבחר כנציג אחת המפלגות הציוניות{{הערה|1=[https://blog.nli.org.il/bergen-belsen/ משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות], דניאל ליפסון, 30 באפריל 2017, באתר "הספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית.}}. ולצד שני חברי וועד נוספים הופקד על ענף התיעוד, ההיסטוריה והחינוך. במסגרת זו הוציאו בין היתר את העיתון ה"אונדזער שטימע" - הקול שלנו.
הרב אולבסקי הקים בעיר צלה הסמוכה לברגן-בלזן, קהילת עקורים של יהודים פולנים, וכיהן בראשה, והקים בה את הישיבה "אור המאיר"<ref>מגדל דוד ([[חסידות לעלוב|לעלוב]]) (מהדרת תשע"ה) תולדות המו"ל</ref> להקמת הקהילה בצלה היה מישנה חשיבות מאחר שבכוונת הבריטים הייתה להחזירם לפולין תוך הסתמכות על אי קליטתם ומעמדם כפליטים עקורים{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton39.pdf ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה], בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152–154. באתר דעת.}}. כמו כן סייע להקמת ישיבה לצעירים ניצולי שואה ב-[[לנדסברג על הלך|לנדסברג]] שנמצאה אז בדרום אזור השיפוט האמריקאי בגרמניה. גם בלנדסברג היה מחנה ריכוז ולאחר מכן מחנה עקורים. במקביל המשיך בפעולותיו הציבוריות והרבניות בוועד האזורי הבריטי ובמחנה העקורים.
לדברי חגית לבסקי: {{ציטוטון|במחנה העקורים בֶּרגֶן-בֶּלזֶן הוקם במשך חמש השנים שלאחר השחרור דגם מושלם של מיני-רפובליקה אוטונומית יהודית, וזאת בטרם הקמת מדינת ישראל.}}{{הערה|1=[https://www.news1.co.il/Archive/003-D-59227-00.html היומן הקטן של רפאל אוֹלֶבסְקִי / בֶּרגֶן-בֶּלזֶן 1947-1945], אריה אולבסקי, 02 במאי 2011 באתר news1.}}
 
הרב אולבסקי הקים בעיר צלה הסמוכה לברגן-בלזן, קהילת עקורים של יהודים פולנים, וכיהן בראשה, והקים בה את הישיבה "אור המאיר"<ref>מגדל דוד ([[חסידות לעלוב|לעלוב]]) (מהדרת תשע"ה) תולדות המו"ל</ref> להקמת הקהילה בצלהב-צלה בהקדם, עבור עקורים מפולין, היה מישנה חשיבות מאחר שבכוונת הבריטים הייתה להחזירם לפולין תוך הסתמכות על אי קליטתם ומעמדם כפליטים עקורים{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton39.pdf ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה], בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152–154152-154. באתר דעת.}}. כמו כן סייע להקמת ישיבה לצעירים ניצולי שואה ב-[[לנדסברג על הלך|לנדסברג]] שנמצאה אז בדרום אזור השיפוט האמריקאי בגרמניה. גם בלנדסברג היה מחנה ריכוז ולאחר מכן מחנה עקורים. במקביל המשיך בפעולותיו הציבוריות והרבניות בוועד האזורי הבריטי ובמחנה העקורים.
 
כאשר גרשו הבריטים את [[אקסודוס (אוניית מעפילים)|אוניית המעפילים אקסודוס]] בחזרה לגרמניה וניסו להורידם בנמל המבורג, סירבו המעפילים לרדת ונאבקו בבריטים. כוונת הבריטים הייתה להרעיבם עד שייכנעו אך הוועד גייס מזון ונאבק על כך שישלחו אותו לנוסעי האוניה, כפי שלבסוף קרה{{הערה|ברוקמאן, מרדכי בן מנחם שמעון, "מגדל דוד" עמ' 92.}}. כך גם לקח הוועד אחריות לנוסעי האונייה בעת שהותם הארוכה במחנות בגרמניה.
 
הרב אולבסקי היה בין רבני אגודת ישראל באזור הבריטי בגרמניה אשר תמכו ועודדו את העקורים לעלות לארץ ישראל{{הערה|"מקלט או סכנה? -ישראל בעיני ניצולים חרדים", מיכל שאול, באסופה: "ישראל בעיני שורדי השואה וניצוליה, בעריכת דליה עופר.}}.
 
==פעילותו בארצות הברית במסגרת חסידות גור ואגודת ישראל==
הרב אולבסקי עבר לאמריקה ב-1950, המשיך לפעול במסגרת אגודת ישראל ולקח חלק פעיל בהנהגת שיקום חסידות גור בארצות הברית לאחר השואה.<ref>[[המודיע]] (מהדורה אנגלית) ה' אייר תש"פ (community section) עמ' 24</ref>. שם ייסד מספר מוסדות תורניים של חסידות גור בהם "דרכי נעם", "ישיבת מחזיקי הדת" ו"מתיבתא בית ישראל" והיה חבר הוועד הפועל והמוסדות המרכזיים של אגודת ישראל.
 
הרב אולבסקי שאף לעלות לא"י. ועוד בשנת 1950 היה בין הנואמים בטקס העלייה לקרקע של המושב [[גמזו (מושב)|גמזו]]{{הערה|{{הצופה||מושב עובדים חדש של פועלי אגודת ישראל|1950/03/01|00410}}}}., אך בשל צורכי הציבור בארצות הברית נשאר שם עד שנפטר בגיל מוקדם יחסית בארצות הברית ב[[ז' בסיון]] [[ה'תשכ"ו]], (1966). לאחר מסע הלוויה גדול בניו-יורק בו נשאו דברים, רבנים ונציגי שארית הפליטה הועלו עצמותיו לישראל, כאשר המשיך מסע ההלוויה בירושלים בהשתתפות רבני חסידות גור. הרב אולבסקי נקבר בסמיכות לרבו הרב [[מנחם זמבה]] ב[[בית הקברות הר המנוחות]], ב[[ירושלים]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=הרב ישראל משה Olewski|אתר=geni_family_tree|כתובת1=https://www.geni.com/people/הרבRav-ישראלYisroel-משהMoshe-Olewski/6000000013093600391|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-15}}}}.
 
בשנת 2006 הונצחו הרב ישראל משה ורפאל אולבסקי בשלט על בית הכנסת בעיר צלה בגרמניה.
 
==משפחתו==
* אחיו אשר שרד את השואה, [[רפאל גרשון אולבסקי]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton39.pdf ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה], בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152-154. באתר דעת.}}, שימש גם הוא בין מנהיגי מחנה העקורים ולימים יו"ר ארגון שארית הפליטה של מחנה ברגן בלזן.{{הערה|1=https://www.geni.com/people/Rafael-Olewski/6000000002905282212}}
* אשתו רחל לאה בתו של הרב יהושע קאטובסקי, ובנם יהושע יהודה אריה נהרגו ב[[טרבלינקה]] בשנת ה'תש"ג. הוא נישא בשנית לאחר השואה להרבנית זלאטא ונולדו להם כמה ילדים.
*בנם, הרב דוד אולבסקי, היה [[ראש ישיבה]] של [[חסידי גור]] ב[[אמריקה]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=כל רגע - אבל בגור: ראש הישיבות נפטר מנגיף הקורונה|כתובת=http://kore.co.il/viewArticle/62282|תאריך_וידוא=2020-09-15|אתר=kore.co.il}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ראש ישיבות גור בארה"ב: הגר"ד אולבסקי|אתר=כיכר השבת|כתובת=http://www.kikar.co.il/354595.html|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-15}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=אבל בארה"ב: ראש ישיבות גור הגאון רבי דוד אולבסקי זצ"ל|אתר=JDN - חדשות|תאריך=2020-04-05|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1306307/|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-09-15|הכותב=יעקב מלמד}}}}. בנו, הרב ישראל משה אולבסקי (הקרוי על שמו) הוא ראש הישיבה הנוכחי{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=New Gerrer Rosh Yeshiva, Son of Haguon Rav Dovid Olewski, Moves to New York – Boro Park 24|כתובת=https://boropark24.com/news/new-gerrer-rosh-yeshiva-son-of-haguon-rav-dovid-olewski-moves-to-new-york|תאריך_וידוא=2020-09-15|אתר=boropark24.com}}}}.
*בנם הרב דוד אולבסקי היה [[ראש ישיבה]] של [[חסידי גור]] ב[[אמריקה]]. הוא נפטר מ[[מחלת נגיף קורונה 2019|קורונה]] בשנת ה'תש"פ.{{הערה|1=http://kore.co.il/viewArticle/62282}}{{הערה|1=https://www.kikar.co.il/354595.html}}{{הערה|1=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1306307/}}
*נכדו הרב ישראל משה אולבסקי (הקרוי על שמו) הוא ראש הישיבה הנוכחי.{{הערה|1=https://boropark24.com/news/new-gerrer-rosh-yeshiva-son-of-haguon-rav-dovid-olewski-moves-to-new-york}}
 
==לקריאה נוספת==