ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MordechaiLando (שיחה | תרומות) ←תולדות הישיבה: ד"ר צבי וינברג היה מורה להיסטוריה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
מ נהדר, אבל אין סיבה להזכירו כאן |
||
שורה 44:
תוכנית הלימודים התנהלה באופן דומה בשנים הבאות עד שבשנת העשור לישיבה פעל הרב צוקרמן להכנסת [[לימודי חול]] לישיבה, חרף התנגדותו של הרב נריה לעניין. לשיטתו של הרב צוקרמן חובתו ההלכתית של האב ללמד את בנו אומנות, חלה על לימוד לימודי חול המאפשרים הוצאת [[תעודת בגרות]].
הישיבה הוקמה חרף התנגדויות בתוך תנועת בני עקיבא ובתחילה שולבו בה [[עבודת אדמה]] ולימודי קודש. רק לימים, בסוף שנות ה-40, עקב דרישת ההורים, ובעקבות הקמת [[מדרשיית נעם]], הוכנסו לישיבה לימודי [[בית ספר תיכון]] (על חשבון עבודת הכפיים) בניהול ד"ר שמואל אוירבך, וזאת חרף התנגדותו של הרב נריה (שהתבטא באוזני [[ישראל סדן (מחנך)|ישראל סדן]]: "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה"{{הערה|ריאיון עם ישראל סדן באלול תשכ"ח - בתוך "במשוך היובל, 50 שנה למדרשיית נעם", עמ' 79.}}) ובעידודו של שותפו לראשות הישיבה, הרב [[אברהם צוקרמן]] ששימש מורה לתנ"ך. ד"ר [[שמשון נוביק]] היה המורה הראשון לכימיה בישיבה.
הרצון של מייסדיה היה ליצור מוסד [[חינוך|חינוכי]] שישלב בין הלימוד ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]], הרצינות של ישיבות המוסר, החמימות של תנועת ה[[חסידות]] והערנות ה[[חלוצים|חלוצית]]. בלשונו של הרב נריה, ליצור "צבר ללא קוצים". הישיבה התאפיינה בפתיחות ובנתינת אמון בתלמידיה, וכיוונה אותם להגשמה [[ציונות|ציונית]], המשך לימודים בישיבות גבוהות ושירות ב[[יחידה קרבית|יחידות קרביות]] ב[[צה"ל]]. כ-100 מבוגרי הישיבה נפלו במערכות ישראל. מייסדי הישיבה כיוונו להגשמת חזונו של [[הרב קוק]] כפי שהתבטא בתנועתו שלא צלחה "[[דגל ירושלים (תנועה)|דגל ירושלים]]".
| |||