חיים צבי שניאורסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[לובביץ'|ליובאוויטש]], בשנת [[ה'תקצ"ד]] (1834) לאביו הרבלרב נחום יוסף ולאמו הרבניתולרבנית שרה רבקה בת ר' [[משה שניאורי]] בן האדמו"ר ר' שניאור זלמן מלאדי - [[בעל התניא]]. ב[[ה'תר"ד]] (1844) עלה עם הוריו ואחיו הבכור שניאור זלמן{{הערה|ע"פעל פי ישראל קלויזנר, האח הבכור שניאור זלמן היה מחבר ומוציא לאור של כתבי יד רבים של הספרות הרבנית והקבלה, הייתה לו הבנה רבה בדיוקי נוסחאות וגרסאות ורכש את ספרייתו התורנית העשירה של הרב [[החיד"א]]. בביטאון המעיין (המעין Vol. 9 No. 4 Tammuz 5729) נכתב שע"פשעל פי מפקד מונטיפיורי בשנת תרט"ו נמנה בין ראשי עדת חב"ד בירושלים, ובמפקד תרכ"ו הוגדר כ"סופר החברות של הכולל".}} והצעיר פנחס אליהו, לארץ ישראל והתיישבו בחברון, בהשבה היה [[קהילת חב"ד בחברון|מרכז חסידי חב"ד בארץ ישראל]]. לאחר שנים אחדות עברו לירושלים{{הערה|כנראה בגלל מגפת החולירעה[[כולרה]] שפרצה בחברון, או בגלל ההתנפלות שערך על העיר עבד-אל-רחמן, המושל לשעבר, בשנת תר"ו}}. מספר שנים לאחר מכן קיבל יחד עם משפחתו חסות בריטית במקום הרוסית שהייתה להם{{הערה|בשנות 1848–1849, חל שינוי כזה במעמדם של יהודים רבים נתיני רוסיה בארץ}}. למד [[אנגלית]] וידע לדבר בשפה זו היטב. בשנות פעולותיו בארצות הברית קיבל גם אזרחות אמריקאית.
 
כבר בהיותו בן 18 החל לצאת כשד"ר בשליחות לקהילות בארצות שונות ומאז יצא לשליחויות רבות במהלכן בהן ביקר ב[[דמשק]], ב[[חלב (עיר)|חלב]], ב[[מצרים]], ב[[ממלכת פרס|פרס]], ב[[הודו]], ב[[סין (אזור)|סין]], ב[[אוסטרליה]], ב[[רומניה]], ב[[אנגליה]], ב[[צרפת]], ב[[ארצות הברית]] ווב[[דרום אפריקה]], בהשבה גם נפטר בעת שליחותו בשנת [[ה'תרמ"ב]].
 
במשך השנים פרסם מאמרים רבים בעיתונות העברית והיהודית בארץבישראל והעולם,ומחוצה לה. אחד ממאמריו אף צוטט בספרו של [[משה הס]], "רומא וירושלים". נאם רבות בפני הקהילות היהודיות וגורמים לא יהודיים למען יישוב ארץ ישראל, פיתוח החקלאות בה והגנה על היהודים בארץ ובעולםישראל ומחוצה לה. פעל למען יהדות רומניה ופרסם את הספר "ארץ-ישראל ורומניה - תיאור הארץ הקדושה ומצבם של רומניה ויהודי רומניה בעבר ובהווה". בספרו זה פיתח את רעיונו ליסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. קשר קשרים חשובים עם גורמים נוצריים באימפריה הבריטית ופעל מול גורמים שונים גם במישור הדיפלומטי ביניהם אף נפגש עם [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה ויקטוריה]] ועם נשיא ארצות הברית [[יוליסס סימפסון גרנט]] .
 
פעל נמרצות למען היישוב היהודי בארץ ישראל, התנגד למנגנון ושיטת [[החלוקה]] ובשל כך סבל מהתנכלויות חוזרות. לקח חלק ביוזמות ופעולות רבות למען היישוב. היה חבר כבוד בתנועת [[כל ישראל חברים]].
שורה 13:
[[ברל כצנלסון]] כתב על רבי חיים צבי שניאורסון:
 
{{ציטוט|תוכן="ר׳ר' חיים צבי שניאורסון, יהודי יפה קומה ובעל נימוסין ובעל הסברה יפה, ״אשר"אשר לפני מלכים יתיצב״יתיצב" והוא לימד לשונו לדבר אנגלית, והיה הולך לארצות אירופה ואמריקה ולקצות אסיה ואוסטרליה ומבשר את גאולת ישראל, ומפרסם מכתבים וחוברות באנגלית על ידיעת הארץ ועל מצב ישראל בארצות שונות, מתוך השקפה פוליטית רחבה — אפשר לומר: רדיקלית ברוח שנות השישים למאה הי״טהי"ט, במגמה ברורה של התיישבות קרקעית ו״ציונית־מדינית״ו"ציונית־מדינית", בלשוננו היום, ומתוך אמונה נלהבת כי קרוב היום. ״שד״ר״"שד"ר" זה היה מרצה ודורש בפני אודיטוריות נוצריות, והיה רוכש לו בכל מקום מעריצים ומכבדים (שהיו מעידים עליו, כי איננו מבקש שכר
אלא חונן ונותן) והגיע גם עד גראנט, נשיא ארצות־הברית, והרצה לפניו בעל־פה וגם בכתב על מצבם של יהודי רומניה, ועל גאולת ישראל, ועל הצורך למנות קונסולים שיהיו למגן לישראל. ועם זה היה מריץ מכתבים ל״גל"ג'ואיש כרוניקל״כרוניקל" ומתנה את תלאות היישוב ומעורר בלי הרף למה שקוראים בימינו ״פרודוקטיביזציה״"פרודוקטיביזציה" של היישוב והעמדת האנשים על הקרקע״הקרקע".|מקור=ברל כצנלסון, '''בחבלי אדם''', פרק ראשון - קדמוני קדמונינו.}}
{{טבלה מוסתרת|עיצוב=|כותרת='''עץ משפחתו'''|תוכן={{עץ משפחת שניאורסון/ענף משה}}}}