חיים דוד חזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
מ חו"ל זה אכן ביטוי לא מתאים, אבל "אירופה" לא מדויק. ייתכן שיצאו גם לאיזורים אחרים בעולם והגיעו גם לאירופה
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| שם = הרב חיים דוד חזן
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה = [[1791]]
| מקום לידה = [[איזמיר]]
| תאריך פטירה = [[1869]]
| מקום פטירה = [[ירושלים]]
| סיבת המוות =
| מקום קבורה = [[הר הזיתים]]
| מדינה =
| תאריך לידה עברי = [[א' בחשוון]] [[תקנ"א]]
| תאריך פטירה עברי = [[ה' בשבט]] [[תרכ"ט]]
| מקום פעילות = [[אזמיר]], [[וינה]], [[ירושלים]].
| תקופת פעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים = [[חכם באשי]], [[הראשון לציון]].
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו = הרב [[חיים פלאג'י]]
| חיבוריו = תורת הזבח, נדיב לב, ייטב לב, ישרי לב
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
|תפקיד1= {{תפקיד מנהיג|שם התפקיד=[[הראשון לציון]]|למניין=26|הקודם בתפקיד=[[חיים נסים אבולעפיה]]|הבא בתפקיד=[[אברהם אשכנזי]]}}
}}
שורה 34:
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[איזמיר]] לרב [[יוסף חזן|יוסף רפאל חזן]], בראש חודש חשוון ה'תקנ"א. בצעירותו למד את מלאכת ה[[שחיטה]] ונבחר לראש השוחטים באיזמיר. בשנת ה'ת"ר ([[1840]]) מונה לשמש כראש הרבנים בעיר, וכיהן בתפקידו חמש עשרה שנה. בשנת [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]) עלה ל[[ארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]], שם מונה לשמש כ[[אב בית דין|ראש בית דין]] בירושלים לצד חברי בית הדין הרב משה בנבנשתי, הרב יצחק קורדובירו, הרב יצחק קלמרו והרב אברהם עמר. כן מונה לשמש כסגנו של ה[[חכם באשי]] הרב [[חיים נסים אבולעפיה]], ומכיוון שהרב אבולעפיה היה חולה, היה הרב חזן המנהיג בפועל של ענייני הציבור{{מקור}}.
 
בשנת [[ה'תרי"ט]] ([[1859]]) יצא בשליחות לאירופהלחו"ל יחד עם חמישה רבנים מירושלים. הוא נסע עמם עד ל[[וינה|ווינה]], שם חלה וחזר לירושלים. בשבט [[ה'תרכ"א]] ([[1861]]) נפטר הרב אבולעפיה והרב חזן נבחר למלא את מקומו ברבנות כ[[הראשון לציון|ראשון לציון]] וחכם באשי, כששתי המשרות אוחדו בבחירתו של הרב חזן. הוא פעל רבות למען היישוב החקלאי בארץ ישראל ולשם כך עמד בקשרים עם רבי [[צבי הירש קלישר]], והוא יעץ לנטוע עצי [[ערבה (צמח)|ערבה]] ב[[כפר השילוח]]. כן לקח חלק חשוב במפעל [[כיכר בתי מחסה]].
 
בשנת [[1863]] התקיימה אספה גדולה בירושלים ביוזמתם של הרב חזן, הרב [[חיים צבי שניאורסון]] ונכבדים מעדות נוספות, שמטרתה לבחון כמה אנשים מוכנים לעבור לעבודה חקלאית וכיצד לממש זאת. באספה הוחלט בין היתר שיש צורך להשיג רישיון מהשלטון לרכישת קרקעות לשם עיבודן, ושיש להקים תשתית תמיכה בת שלוש שנים לשם התחלת הפרויקט. בעקבות האספה הודיעו כמאה משפחות על רצונן לעבור לעבודת אדמה וברשות הוועד עמדו הראשון לציון, הרב חיים צבי שניאורסון והרב משה בנבינישתי. היוזמה לא יצאה לפועל בגלל דעיכתה של ה"חברה ליישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט עליה התבססה היוזמה וכן בשל הרעה ביחס השלטון הטורקי, דבר שבא לידי ביטוי גם בהוראתו בשנת [[1864]] לסגור את שני העיתונים העבריים שהיו באותה עת בארץ.{{הערה|[[ישראל קלויזנר]], '''רבי חיים צבי שניאורסון : ממבשרי מדינת ישראל''' עמ' 41}}
 
הוא התגורר בשכונת "משכנות שאננים" שמחוץ לחומות, ובשנת תרכ"ו 1865 בעת שהשתוללה מגפה הכולירה ("חולירע") ברחובות ירושלים, חזר לגור בתוך החומות על מנת להשתתף בצערם של התושבים.{{הערה|1=[[המגיד]], שנה תשיעית גליון 49}}
שורה 48:
==חיבוריו==
* '''תורת הזבח''' - דיני שחיטה בסדר הא"ב, סלוניקי ה'תרי"ב
* '''נדיב לב''' - שאלות ותשובות באורח חיים ויורה דעה, שני חלקים, סלוניקי וירושלים בהתאמה
* '''ייטב לב''' - דרושים, איזמיר ה'תרכ"ח
* '''ישרי לב''' - פסקי דינים בסדר הא"ב, איזמיר ה'תר"ל